ר' יואל משה ב"ר מרדכי זיסקינד לנדא
רב בגרוב ובליזנסק, אב"ד יברוב
מליזנסק ויברוב (תקע"ז–תרנ"ד)
נולד בשנת תקע"ז לאביו ר' מרדכי זיסקינד ראב"ד סטרי. אמר שיחוסו מגיע לנו"ב (הכוונה למשפחתו) עד קורח, כמש"כ ר"י אייבשיץ במחלוקתו עם ר"י עמדן (מהרש"ם הכהן עה"ת, (13)). נישא כנראה לזולקיב, בה חתם על גאון צבי חו"מ, ת"ר. ארבעים שנה כיהן ברבנות הקהילות מגרוב, ליזנסק ויברוב, כמו הר"ת של שמו. בתרל"ה לערך (ולא בתרמ"ב) עבר מליזנסק בה כיהן כעשר שנים, לרבנות יברוב בה תיקן וגדר את עניני הדת בחומת ברזל (ראשי הקהל: רמ"מ זינגר, ר' שאול ברז"מ ור' מאיר פליעגער, מחז"ה, י"ח שבט תרנ"ד, 6). עד זמנו התפללו בנוסח אשכנז, והוא הנהיג להתפלל ספרד (יבורוב, 47). חסיד השר שלום מבלז ובנו המהר"י, ובהשפעתו נעשה חתנו חסיד בלז. נפטר ביום ג' טבת תרנ"ד. בנו ר' נפתלי הירץ אב"ד סטרליסק התחמם בהספדו, שהיה מורה הוראה יחיד במינו במדינה (אהבת ציון, מ.). על מקומו נתקבל חתנו בעל חבצלת השרון, אף כי תחילה חששו ממנו מצדדי רבי אלימלך רובין הסגי נהור (משה מארגעל מוישנה, המגיד החדש, ג, 257). חתניו גם: ר' משה (ברא"ל מאוהניב?) הורשובסקי (בתרמ"ה ביברוב), נכד ר' אליהו אב"ד דרוהוביטש; ר' דוד"ל רוטמן מחסידי בלז בליזנסק וגבאי א"י.
תשובות אליו: ובחרת בחיים, כו, טוט"ד, ח"ב, רלז לזולקיב, שירי טהרה, דף סט ע"ב; מהרי"א הלוי, ח"א קלג בתרמ"ג; מהר"ץ חיות, ח"א, נט לפני תר"ט לזולקיב; מצפה אריה, תנינא, או"ח, יד, אה"ע, כט, חו"מ, כב.