ר' יצחק ב"ר אהרן לוין

מניו יורק (נו' תרס"ו)

נולד בווילי'קה ביום ט"ז שבט תרס"ו לאביו הרב אהרן. למד אצל הרב יהושע וידרקר מניישטט, ונסמך מר"ש פירר ור"א מישל הכותב בתרצ"ה: ידעתיו כי הוא עילוי מצוין, חריף ובקי עצום ורב בפלפול וסברא, ועל דרכיו נוגה אורה, ורבות פעמים היה לי עמו משא ומתן של הלכה, ותאורנה עיני מקצת יערות דבשו, בתורתו וחכמתו ופרשת גדולתו... וכבר יצא טבעו בעולם, כי הוא גם דרשן גדול וכו'). השתלם גם בפילוסופיה, היסטוריה ומשפטים באוניברסיטת לבוב (מגיסטר מוסמך), וינא (סיים בתרצ"ב), וילנא (קיבל תואר ד"ר על עבודתו: תולדות עורך הדין בפולין העתיקה, לבוב תרצ"ו, 122 עמ'). נשא בתרצ"ה את פעסל שטרנהיים, נפטרה בירושלים ביום י"ב אב תש"ם [תוקן: כ"ח אב תשנ"ה ↓]. פעיל באגו"י, ומשתתף בועידותיה. בתרצ"ו הציעוהו ראשי הקהל לרבנות סמבור ונבחר, אלא שהשלטונות לא אישרוהו. התישב אז בלודז, וכיהן כחבר מועצת העיר עד תרצ"ט. כשפרצה המלחמה היה בשליחות בוורשא, ומשנבצר ממנו לשוב לעירו, עבר לוילנא ועסק בהצלה. דרך רוסיה ויפן הגיע באמצע תש"א לארה"ב. מתש"ד פרופ' לתולדות ישראל בישיבה־אוניברסיטה. מתש"ח מנהל בתי"ס תיכוניים דתיים לבנות בברוקלין ובמנהטן.

מראשי ועד ההצלה, ומראשוני הבאים לאירופה בתום המלחמה. חבר הנשיאות העולמית של אגודת ישראל, ונציגה באו"ם. קיבל בתשמ"א את מדלית השלום של האו"ם. פעיל בג'וינט, קרן הזכרון, ועוד ארגונים אמריקאיים. זכה לבטל את סכנת שינוי הלוח שהציעה הודו באו"ם. בהשתדלותו כנציג הארגונים היהודיים נקבע בחוק האמריקאי, שהשחיטה היהודית היא הומנית ואין צורך בהימום. בניו: א. עו"ד ר' נתן בוושינגטון, זו' רבקה, ובנותיו עליזה דובה ונעמה בתיה; ב. ר' נפתלי אהרן, רב בירושלים.

מתרפ"ב פירסם מאמרי מחקר ופופולריזציה בעתונים בעברית, יידיש, פולנית, גרמנית ואנגלית. חיבר ספרים רבים. בעברית: חומר לשאלת התכוננות וסידור המדינה היהודית על פי התורה, ניו יורק תש"ח, 32 עמ'; אוצר כתבי עת תורניים, המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, תש"ם, 315, 5 עמ'; כינוס מחקריו בספר מבוקר לערב, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשמ"ב, 272 עמ'. ערך מתשי"ז את שבעת כרכי אלה אזכרה, וח"א מהדו"ב.

ספריו ביידיש: פון אמאל און היינט, לאדז תרצ"ט, 168 עמ'; חורבן אייראפע, ניו יורק, המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, תש"ח, 290 עמ'; נאכ"ן חורבן, תש"י, 304 עמ'; יידן אין אלטן פוילן, בוענאס אייירעס, צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, תשכ"ב, 184 עמ'; צו דער געשיכטע פון אגודת ישראל, ניו יארק, ארטאדאקסישע ביבליאטעק, תשכ"ד, 158 עמ'; געשטאלטען און געשעענישען, תשל"ח, 168 עמ'.

בפולנית: הגט מווינא, לבוב תרצ"א, 47 עמ'; החרם בליטא במאות י"ז-י"ח, תרצ"ב, 150 עמ'; לקורות היהודים בפולניה, תרצ"ה, 75 עמ'; להיסטוריה ומסורת של יהודי פולניה, וורשה תשמ"ג, 241 עמ'. כמו־כן: משפט פיזור הפרלמנט, לבוב תרצ"ג, 87 עמ'.

באנגלית: חופש הדת – להגנת השחיטה הכשרה, ניו יורק, המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, תש"ו, 278 עמ' (עם מ. מונק וירמיהו ברמן); אספי קיץ, בלוך, תש"ך, 174 עמ'; מלחמה במלחמה, שנגולד, תשכ"ט, 186 עמ'; אל ההרים, היברו פבלישינג, תשל"ה, 127 עמ'; הקהילה היהודית בפולניה, הספריה הפילוסופית, תשמ"ה, 247 עמ'. כלולים בהם נאומיו באו"ם. ד"ת ממנו בילקוט הדרוש, פרשת בשלח.