מנבריה וזולקיב (תקס"א–תרמ"א)
נולד ביום י"ד שבט תקס"א בבראד לאביו הנגיד ר' מרדכי. למד אצל ראי"ז מרגליות. נהג בדרך אשכנז כאבות אבותיו, ולא היה חסיד. נשא אשה מנבריה (או מזולקיב), וכיהן בה כרב שמונה שנים. משנת תר"א ראב"ד זולקיב ארבעים שנה, אצל הרבנים רצ"ה חיות, ר"ש ולדברג ועוד. בהפסקות שבין הרבנים מילא את תפקיד האב"ד. נפטר אור ליום י"ד שבט תרמ"א בו מלאו לו שמונים שנה בדיוק. נטמן בעש"ק, ונשתמר נוסח מצבתו. בשבעה ספר לו האב"ד רחא"ל הורביץ, ונכדו ר' אברהם שפירא. מילדיו: א. ר' שלמה זלמן, ולו השיב בסי' כג. בתו נישאה לר' אברהם מגוז שפירא, שד"ת ממנו ומזקנו בספר גבעת שאול הספד על השו"מ; ב. זו' תלמידו הדרשן ר' מרדכי רובינשטיין בזיווגו הראשון, וממנה נולדו לו שני בנים ובת (לא נותקה, 327).
בית ישראל, שו"ת בד"ח שו"ע, זאלקווא, דפוס ר' שמואל פנחס שטיללער, תרי"ח (צ"ל תרל"ב), קח ד', פג סי'. המסכימים: הישועות יעקב בתקצ"ו (מכיר אני את הרב הגדול המופלג חריף ושנון, שהיה לו פתחון פה לפני באיזה מקומות... מצאתיו מלא דבר ה' זו הלכה. לזאת הנני סומך ידי עליו, וסמכו כל השומעים את דברי אלה על הוראתו בקדושה); המהרש"ק בתר"ו (מכיר אני אותו הרבה, כי הוא מילדי קהלתנו, והוא מופלג בתורה ומפולפל, ושכלו ישר מאד קולע אל השער ובקי בהוראה, והוא חריף ומסיק שמעתא אליבא דהלכתא, ולו יד ושם בפלפול והוראה, וכבר היה לו פתחון פה לפני בכמה פלפולים, וראיתי דבריו על אדני השכל והיושר מיוסדים); השו"מ עם ד"ת (ראיתי בו הרבה דברים... נכונים ומושכלים ישרים); ר' יצחק שמשון הורביץ-מייזלש אב"ד זולקיב בתר"ל (ידעתיו מימי עלומיו, יגע ומצא חכמה ובינה, ולעת זקנתו הוסיף דעת וחכמה). בהקדמת אגדה מדבר המחבר על התלאות שעברו עליו בחייו, ומבקש שלא יסמכו עליו להלכה. רוב התשובות הן לשאלות הוראה בעירו, ללא שמות. בקולופון הביע תקוה להדפיס עוד שו"ת וחידושי גפ"ת, והציג את תוכן הסימנים בשם פתח הבית.
מחוץ לגליציה השיב להרב צדוק הכהן אב"ד ויסאקי ברוסיה, עג.
תשובות אליו: טוט"ד, תליתאה, ח"א, רמח; שו"ת מהר"ץ חיות, ח"א, כה לנבריה.
נכדו מאיר זאב כץ, העברי, יז, קנט; קריה נשגבה, 52; ספר חולקיב, 167.