ר' ברוך דוד ב"ר לוי יצחק כהנא

מוישניציה וצפת (תר"י*–תרפ"ד)

נולד בוישניציא לאביו ר' לוי יצחק הכהן, ב"ר דוד מגיד כ"ץ אב"ד רדומישלא. בן בנו (או בתו) של ר' יוסף פ"ת אחי הברוך טעם. נשא את רבקה בת ר' שרגא פייטל, נפטרה ביום כ"ו אב תרע"ז. מחסידי הדב"ח, ובפקודתו עלה בתרל"ג עם זו' ובנו לירושלים, ותיכף אח"ז לצפת בה יסד את קלויז צאנז, ונולדה בתו נחמה זו' ר' שלמה לידר. כששמע בתרל"ו על פטירת הדב"ח התעלף במקום. למדן ופזרן, צנוע וענוותן. ממונה וראש הכולל בצפת, ובשליחויותיו למען עניי העיר נתכבד מאד ע"י אדמור"י גליציה. נפטר ביום כ"ג (ולא כ"א) שבט תרפ"ד [תוקן: כ"א שבט תרפ"א ↓] (ולא תרפ"א). הניח חיבור גדול על כל המשניות.

הביא לדפוס כמה ספרים: לבושי שרד על חו"מ, קראקא, דפוס ר' יוסף פישער ור' שאול דייטשער, תחילת תרמ"ב, טז ד'. בשני הדפים האחרונים העתקי מכתבים מגדולי צפת בעבר. בתרמ"ט בינת משה מרבי משה אליקים בריעה מקוזניץ, בתוספת הנהגות ומכתבי קודש מצדיקי א"י. את הכתבים קיבל מקרובו הצפתי חתן המחבר ומח' הרבי משינאווא: ר' שמואל זנויל ב"ר ברוך אברהם מברדיוב שכתב לספר הקדמה. המסכימים: הרבי משינאווא (ר' ברוך דוד כ"ץ... דרש ממני הצעיר לשלוח שתים שהן הרבה בעיניו, כי אמר אולי יועילו לקפוץ עליו זבינא); ש"ב ר' דוד מקשאנוב שהכירו, ושו"ב ר' שלמה ה"ש מוישניצא.

חיבת הארץ, ליקוט מספרים על מעלת וקדושת א"י, התעוררות להחזקת יושביה עמלי תורה והנהגות ארה"ק. לוקטו ע"י ר' ברוך דוד הכהן, והובאו לדפוס ע"י בנו ר' נחמן. ירושלם, דפוס ר' יצחק נחום לעווי, תרנ"ז, ד, עו ד'. בשער: אבקש לשלוח מחירו לש"ב ר' בינש שנברג בקראקא, ומעבר לו תודה לבני משפחתו המחזיקים אותו: נכדי הגביר ר' צבי שיינברג, ובהם בני וחתני ר' סנדר שמלקיס. המסכימים: ר' שלמה ה"ש (מעורר שלא ליטול מצדקת א"י לעניני צדקה אחרים); הרבי משינאווא; מהריל"ס. בהקדמת המלקט כהנא יכונה, כותב שחיבר את הספר בראותו את התמיכות הגדולות שמקבלים איכרי המושבות החדשות ועכ"ז אינו מספיק להם, ומכ"ש לומדי תורה ישישים וחולים שזקוקים לתמיכה. מדף מה: מכתבי צדיקים באותו נושא.

ברכת הארץ הוא ח"ב ובאותה מתכונת, דפוס רי"ד פרומקין, תרס"ד, ה, צ ד'. המסכימים: השד"ח; מהריל"ס. בהתנצלות המלקט מתאר את סבלם של עניי א״י, המפסיקים מלימודם כדי לחזור על הפתחים בחו״ל. רשימת המנויים מצפת, מירון וירושלים, ובהם מצפת נכדו ר׳ מרדכי וחתנו ר׳ שלמה לידר.

בנו הרב נחמן נולד בתרכ״ט, ובגיל ארבע עלה לארץ. למד אצל הצדיק הפלאי רנ״ח הורביץ, ואצל הרב משה יהודה יעבץ-מילר שהשיא לו את בתו פסיה פיגא. שנתיים אחרי נישואיו יסד עם ר׳ נפתלי פרנקל נכד רנ״צ מרופשיץ ביח״ר לאריגת טליתות, אבל נכשלו בנוכל שמסרו לו כסף לקנות צמר בדמשק וברח. ביחסי ידידות עם הרבי משינאווא (ובנו הרבי מציעשינוב), שיעץ לו לחכור פרדס אתרוגים בכפר חיטין למשלוח לחו״ל. השתתף עמו ר׳ יצחק לורברבוים נכד החוו״ד, וסבלו נוראות מהגנבים הערבים. התמיד בלימודיו, ועסק בקבלה עם החכם יהושע פלג״י. נפטר ביום ה׳ סיון תרצ״ז, וזו׳ ביום ו׳ טבת תרע״ח.

ילדיו: א. ר׳ חנוך זונדל הבכור (זכ״ה), מעסקני צפת ור״מ בישיבת חתם סופר. בסוף מלה״ע א׳ יצא להונגריה ושב. בשלהי שנות התר״ף עבר עם זו׳ גיטל בת ר׳ אליהו לתל-אביב. נפטר ביום ט״ו תשרי תש״ך, וזו׳ בי״ז טבת תש״ל; ב. ר׳ חיים שהתנהג כאדמו״ר. יצא בתרע״ד כשד״ר לחו״ל, וכשגויס בפרוץ המלחמה — השתדלו שיהיה רב צבאי. בבואו עם הצבא לסלוניקי, סידר לו הרב יעקב מאיר הפלגה באניה לארה״ב. נבחר לרב בנוארק שבניו ג׳רסי, ונפטר בן ל״ג ביום כ״ה שבט תר״ף. זו׳ איטא בת ר׳ ראובן טורנהיים גידלה את ה׳ ילדיהם, ונפטרה ב׳ תמוז תשכ״ח; ג. ר׳ מרדכי ר״מ בישיבת חתם סופר בצפת. נשא את צפורה בת ר׳ משה. נהרגה עם בני משפחתה היי״ד באוטובוס מחיפה ביום כ״ה אד״ב תרצ״ח, עם אמה באשה בת ר׳ זושא וייסבלום נכד האחים הנו״א ור׳ זושא ורל״י מברדיטשוב. עבר אל אחיו בארה״ב, והתקרב לליובאוויטש. בניו המצוינים אברהם ור׳ שרגא פייטל נפטרו על פניו, וידע סבל ותלאות. חזר לירושלים, נפטר ביום ג׳ אב תשכ״ו, ונטמן בצפת. הניח הרבה חדו״ת בכתובים; ד. גיטל זו׳ ר׳ יחזקאל יוסף ב״ר צבי הירש גרין מזיבנבירגן, שו״ב בריו דה זנירו שבברזיל, ורב בסן פאולו. נפטרה בער״ה, ובעלה ביום י׳ אב; ה. ר׳ לוי יצחק. נולד בשנת תרנ"ט לערך. למד אצל ר' ישעיה זילברשטיין אב"ד וייצן, ונסמך ממנו. יצק מים על ידי האהבת ישראל מויזניץ. עבר לוינא, ונעשה עסקן ציבורי ומראשי אגו"י. חיבר: אגדת ישראל וארץ ישראל, ווין, ועידה ארץ ישראלית שעל יד צעירי אגדת ישראל, דפוס האלפרן ושותפיו, תרפ"ב, 32 עמ'. נשא את אסתר רבקה בת ר' שלמה וחנה קורנבלום, יהלומן מקראקא, וילדיו: ברוך דוד, טוביה ושלמה. נשלח ע"י התנועה לארה"ב, ובביתו התאכסן מהר"ם שפירא. רב קהילת תפארת ישראל ואהבת תורה דבריסק בברוקלין, עם ר' שמחה סולובייציק אחי הגר"ח. מראשי אגודת הרבנים. הדפיס ח"א של ספרו משאת בית הלוי, מאמרים תמציתיים בנוגע לחיי האדם, ניו יארק, בימ"ס פרדס, תרצ"ו, 225, 143 עמ', עם חלק אנגלי: מחשבות וחכמה אשר לו הקדמת הרב ליאו יונג, ועם הקדמת המו"ל י. ז. בוכביגנדער. נפטר ביום ג' חשון תשי"ב (או תשי"א); ו. חנה זו' ר' ירמיה זאב וולף ב"ר אלעזר אוירבך מחסידי קרלין-סטולין. נדדה עמו במקומות רבים עד לסן-פאולו בברזיל. נפטר ביום י"ח תמוז תשכ"א; ז. ר' יחזקאל שרגא ילי"ד תרס"ה. מתרע"ח תלמיד ישיבות אושפיצין ופרשבורג. נסמך מרבי עקיבא סופר והרב ישעיה קליש הי"ד. בתרפ"ה עבר לארה"ב, ולמד אצל העילוי ממייציט. ממסיימי ישיבת רי"א בה נסמך וקיבל תואר ד"ר לפילוסופיה, וממקורבי ד"ר דוב רבל. מגיל עשרים שנים רבות רב קהילות בפלטבוש שבברוקלין ונשיא ועד הרבנים האזורי, ולבסוף רב קהל שערי תפלה. מיסד ישיבת רמב"ם בברוקלין, והנהיג תיקונים חשובים בסדרי הכשרות. פירסם מאמרים בהפרדס ואמריקאנער. מתשל"א בירושלים בה נפטר ביום ח' אד"א תשל"ח. נשא את שרה סוניא בת ר' ברוך שלום טריינין, תלמיד האור שמח וחבר בית דינו. ילדיו: 1. ר' מאיר דוד ילי"ד תרצ"ב, מוסמך ישיבת מיר, פעיל וסופר, ראש תנועת כך וחבר כנסת, זו' ליבי לבית בלום; 2. ר' נחמן ילי"ד תרח"ץ, מוסמך ישיבת נובהרדוק, זו' פיגא, מחבר כרכי מי מנוחות בעברית ובאנגלית לפרש את דברי התוספות. לשניהם צצאצאים. הוציא לאור את ספר תורה ישרה, תרגום פרשני לתורה באנגלית, ניו יארק תרצ"ה, תורגם לעברית. משנה ישרה, מסות, הרצאות, דרשות, הערות למסכתות, עיונים וקורות משפחתו, ירושלם, דפוס המערב, תשל"ג, קמב עמ', עם הקדמתו (חיים ליב חרל"פ, לעקסיקאן, ח"ד, 339; יעקב ברנד, הצפה, י"א אד"ב תשל"ח, 4); ח. שושנה זו' ר' זליג אלעזר רוטלוי, ב"ר משה אהרן ב"ר טוביה ראב"ד וורשא.

בעל מפעל טקסטיל בלודז ובת"א. נפטר ביום ט"ז שבט.