ר' אריה ליב ב"ר יוסף הכהן

מרוזניאטוב וסטרי (תק"ה–תקע"ג)

נולד בקלוש בשנת תק"ה כבן שלישי לאביו ר' יוסף. שימש כרבה של רוזניאטוב, וחי שם בדחקות רבה. קרש שהונח על חביות שימש לו כשולחן. ראו"ז מרגליות ביקר אצלו בביתו הדל. בחורף הקר ישב כל היום במיטה תחת הכסת עם הדיו שלא יקפא, וכך כתב את חידושיו. כשהדפיס את ספרו הראשון יצא טבעו בעולם, ונתקבל בתקמ"ח כרבה של סטרי בה כיהן גם כרב המחוז. כאן הרביץ תורה מתוך הרחבת הדעת, ובין תלמידיו: ר' אריה ליבוש ליפשיץ מווישניצה, המהריא"ז (15 שנה), ר' משה ב"ר מאיר הלוי אב"ד ווידיסלב (נפטר שם ביום כ"ח תמוז תקצ"א), ור' שלמה זלמן פוזנר מכפר קוסוב שליד פלונסק. הישועות יעקב הפליג באסיפת רבנים את כח עיונו, וסיפר עליו כי כשבא לבקרו בלבוב הכין בנו רמ"ז פלפול חריף להציע בפניו, אך כשראה שהוא נשען כל הזמן על ידו, דימה שלא ירד לסוף דעתו. רק כשרמזו האבא לאורח בשאלה מה תגובתו, קם וסתר על אתר את כל הפלפול. ענין מסובך נדון בבית הדין בלבוב תקופה ממושכת עד שהגיעו למסקנה מסוימת, וכשביקר בעיר ונשאל על כך, השיב על אתר כפי שהיתה מסקנתם. היה אהוד על בני קהילתו, אף כי נהג נשיאותו ברמה ולא נשא פני איש. בשנת תקנ"ו נאסר ליום אחד, בגלל סידור גט שהשלטונות התנגדו לעריכתו. רדף את החסידים בעירו, וכשראה שמזלזלים בו — נידה אותם. כשנסעו אל החוזה מלובלין, סירב לקבלם עד שיעבור זמן הנידוי. מחבר ספר אהבת דוד ויונתן השיג על ספרו בלשון שאינה בדרך כבוד, כיון שהיה מן החסידים בדורו. מאוחר יותר נערץ גם על החסידים, וכשהדב"ח דן בדבריו הוא כותב: תמה אני על פה קדוש, איך יאמר דבר זה. בשנותיו האחרונות חלה, ועסק ברפואתו בלבוב. נפטר ביום י"ט טבת (ולא שבט, אדר, כ"ז תשרי) תקע"ג. ילדיו: א. ר' דוד אב"ד פודהייץ; ב. ר' יוסף דוב בריש אב"ד קשונו ווואידיסלב; ג. ר' זאב וולף. אביו מזכירו בכמה מקומות בספריו; ד. ר' צבי הירש, רב באונגוואר (יש לאשש זאת); ה. זו' ר' שלמה יהודה ליב רפפורט (שי"ר). חמיו הערין את כוחו בתורה, ואת עיסוקו בשפות ובחכמות חיצוניות ראה כ"מעשה נערות". נכד הקצות היה ר' יצחק אריה דומ"ץ בוגוניצה שליד טרנוב.

סיפר עליו רי"מ חרל"פ, כי בהיותו פעם ביום כיפור חולה שיש בו סכנה, וראה שעליו לשמוע לרופאים ולאכול, חילק את מזונו לג' חלקים, ובכל פעם אכל מעט ושתה מעט. אמרו כי בגלל הצער שנצטער כ"כ ג' פעמים, זכה לחבר ג' חיבורים מפורסמים שהקנו לו שם עולם באהלי תורה: קצות החושן, שב שמעתתא ואבני מלואים (ספר סופר וסיפור, שמא, מזכרון לראשונים). כשהופיע הספר קצות החושן נתמלאו כל בתיהמ"ד בישראל אורה, והוא השפיע על דרך הלימוד של ישיבות ליטא בדורות האחרונים. נכתב בדרך ההגיון להבין דבר על אתר, והתרחק מדרך הפלפול. רבי יוסלה חריף ליכטג סגר עצמו בחדר ג' ימים וג' לילות, כדי לשבוע מטוב הספר. רבי משולם איגרא עבר על כולו, ועמד ממנו על דרכו של המחבר בלימוד.

כשהמחבר ביקר בפרשבורג ורצה לישב רמב"ם תמוה, קידמו ר"מ איגרא ואמר: מסתמא התכוין לתרץ בדרך זו. חלשה דעתו של רא"ל ואמר: א"כ למה לי עוד לחבר ח"ב, יאמר נא לי מה בדעתי לחדש מסימן ר' ואילך. מאז קיבל עליו ר"מ להתענות שני וחמישי כל ימיו. בעל צמח צדק מליובאוויטש סיפר, כי כשפגש ר"י מליסא את רא"ל ושאלו מדוע ספרו נתקבל יותר, השיב לו כי כשקם לפנות בוקר, נפנה לעיין במה שחידש אתמול לזקקו ולצרפו יותר. פעם בא אל רא"ל ת"ח מעיר סמוכה כשבידו תכריך השגות על הספר, וביקש לקבל תשובה. עיין רא"ל בדפים ואמר: עוד אכתוב לו. משעבר זמן ולא נענה חזר הת"ח ובא בטרוניה, עד שהסביר לו רא"ל שלא לכך התכוין, אלא שכאשר יכתוב ספר כמו הקצות, אף הוא יכתוב עליו השגות. אב"ד טלז אמר שמשדות טלז מריחים את הקצות. מה שאמר עליו הדב"ח, כרם שלמה, שנה ה, קונ' ו', דף לח. ראו"ז מלצר אמר שיש לחדש עליו, מפני שהותיר מקום לדון בדבריו, אבל דברי רעק"א מוצקים וחתומים, ואין לערער עליהם (בדרך עץ החיים, ח"א, 235–236).

קצות החשן על חו"מ, לעמברג, דפוס יהודית רוזניס, תקמ"ח, ב, קכט, טו ד'. המסכימים: רבני לבוב רצ"ה רוזניס, ר' יצחק אשכנזי מחודרוב, ר' שאול שפירא אב"ד הורודנקה, ר' שמואל שינדלינגר מדוברומיל, ר' ראובן אוירבך אב"ד סטרליסק (דבריו מיוסדים על אדני האמת והצדק); רצ"ה מזמושץ אב"ד ברודי, בתקמ"ב (הראני ספרו הנחמד והנכבד); אחיו ר' יהודה.

המחבר מתנצל על שלא נטל הסכמות נוספות. בהקדמתו מודה לאחיו ר"י על שעבר ללבוב לפקח על ההדפסה, וסמך עליו שיקרב רק דברים הקרובים לאמת, וירחק דברי פלפול. כמו"כ מודה לר' בנימין מנדבורנה מחותנן אחיו, חמיו של ר' יוסף מרדכי בנו, על שסייע בידו. שיר לכבוד הספר כתב ר' יהודה ליב מלבוב ב"ר שניאור מבוליחוב.

ח"א עד סי' קלב נדפס עם הפנים, ובסופו קונטרס הספקות. ח"ב, תקנ"ו, ב, קיד ד', עד סוף חו"מ, בלי הפנים בגלל ריבוי ההוצאות, עם הסכמת מח' ר' יעקב קצנלבויגן אב"ד איטינגון מתקנ"ג (על קוטב האמיתי ומרכז הישור אמרותיו מיוסדים), התנצלות על שלא הציג הסכמות נוספות, הקדמתו, הקדמת מח' ר' שמואל אריה זנויל ליב צאלין מח"ס שלמה מול אדר עם שיריו בהתחלה.

ובסוף, אחרי המפתחות שהתקין תלמיד המחבר: ר' יצחק פרנקל חתן ר' יוסף מייזלש מלבוב.

מהדורה שניה נדפסה בפולנאה תקע"ז, אך מטעמים ידועים טישטשו את התאריכים והשמות, והציגו בשער: ח"א, ברין, דפוס יאוזעף קארל נייאמאן, תקנ"ו, נד, כו, יח ד', או כש"נ בלעמברג תקנ"ז (עיין דפוסי פולנאה, מס' 85).

המסכימים: ר' משה מזעוויהל ב"ר יחיאל מיכל מימפולי, לר' יהודה ליב ב"ר שמעון המו"ל, אחרי פטירת המחבר; ר' אליעזר ב"ר ניסן מו"ץ דובנא לב"א המו"ל; ר' שלמה ב"ר מאיר דומ"ץ פולנאה. ניתן קטע מהקדמת המחבר. עד סימן צו עם הפנים. פעם נוספת נדפס אולי בקפוסט, אבל בשער: למברג (יש עותקים בלי שם המקום), תקע"ו, פז, כא ד'. ח"ב, דיהרנפורט, דפוס ר' יוסף מייא, תקע"ט, ב, פח ד', ומסי' צו בלי הפנים.

מהדורה נוספת בסדילקוב תק"ץ לערך, ח"א; ח"ב, ג, צ ד', כשהמפתחות בהתחלה, וקונ' הספקות בסוף, יב ד'.

פעם נוספת ע"י ר' פנחס ליינצייג מקראקויא, זולקווא, דפוס ר' שאול דוב מאיר האפער, תר"ז, ח"א עד סי' קלא, עם הקדמת המחבר בקיצור וקונ' הספקות. הוצאה מהודרת בקעניגסבערג, דפוס גרובער עט לאנגריען, תרי"ט לערך, ח"א, קסב, יד ד', בלי הסכמות עם ההקדמה השלימה וקונ' הספקות. מהודרת יותר הוצאת לעמברג, דפוס ר' אברהם יוסף ב"ר אהרן מדפיס סג"ל, תרכ"א, צד; עג, יד ד', עם קטע מהקדמת המחבר וקונ' הספקות. מתרכ"ב נדפס חלקו במהדורות השו"ע. ח' ז' פ' (חיים זאב פינקל) ממיר פלך מינסק הדפיס בפיעטרקוב, דפוס ר' מרדכי צעדערבוים, תרע"ג, מהדורה משובחת של שני החלקים, וממנה צולמו רוב ההוצאות הבאות באי"י ובארה"ב. במהדורות המאוחרות הוסיפו את המפתחות לש"ס ולעניינים, שהופיעו תחילה בנפרד בשכפול, ת"א תשל"א, יז ד'. מהדורה משוכללת עם הוספות, ירושלים, אור הספר, תשל"ח, ובסופה הגהות ברוך טעם מכתב ידו, ליקוטי חת"ס מספריו, חי' מהרש"ק, וחידושי ר' שמואל יהודה ויינגוט אב"ד קווהל. מהדורה אחרת עם גליונות ברוך טעם, בית לוי (בינשטוק), רש"י ויינגוט ורצ"פ פרנק. יש מהדורה עם פנים השו"ע גם בח"ב.

טבעות זהב, חידושים הארות והערות על ספר קצוה"ח, מאת ר' משה אריה ליב שפירא, מתרע"ג ראש ישיבת תורת אמת הכללית ארבעים שנה ומו"צ שכונת בית ישראל, ירושלם, ח"א ע"י מוסד הרב קוק, תשט"ז, ד, פב ד', מסי' קפב עד סי' רנ; ח"ב, תשכ"ב, ד', קנב עמ', עד סוף חו"מ. לכל חלק הקדמת המחבר, ובראשונה כותב שמתחיל בח"ב של חו"מ, כי מיסוד יותר על סוגיות הגמרא, ובו עיקר עסקם של התלמידים. מקוה להדפיס את אשר עמו על יתר החלקים. ריא"ה הרצוג ורצ"פ פרנק שמעו חידושים מהספר וקילסום. רש"י זוין עבר על כולו, וכתב לו הקדמה. הגהות והערות ר' ירוחם פישל פרלא בגליון הקצוה"ח, הועתקו ע"י ר' נתן דוד פרידמן, ונדפסו באפריון (טרכטמן), י, י-יג.

טבעת החושן על חו"מ, הארות והערות על קצוה"ח ונתה"מ וחידושים משלו, הרב חיים פינחס ב"ר יעקב יצחק שיינברג, ניו יורק, ח"א, תשי"א, עד סי' עד; ח"ב, תשט"ו, קונ' בדיני עדות בשטר, ועד סי' קלב; ח"ג, תשי"ז, קונ' משפטי התנאים, ועד סי' רנג; ח"ד, תשכ"ב, קונ' בדיני שליחות, עד הסוף; ח"ה, תשל"ב, על כל חו"מ. מהדורת צילום מוקטנת, א-ד, ירושלים תשכ"ח–תשל"א. אודות קצוה"ח והשפעתו על הישיבות כתב משה צינוביץ, בספרו מיר, ח"א, 385-390. הערות וביאורים על קצוה"ח ואב"מ בספר משא הלוי להרב שמואל אביגדור דרצ'ינסקי, ירושלם תש"ד, סח-קנב.

שב שמעתתא חידושי סוגיות, לעמבערג, דפוס ר' שלמה ראפאפארט, תקס"ד, ט, צב ד'.

ההקדמות: מבנו ר' דוד (פיקח על ההדפסה, ומקוה שאביו יוציא לאור יתר חיבוריו שעמו), ממחותנו ר' זנויל ליב צאלין (במליצה), מהמחבר (באגדה), ועוד אחת בה כותב ספרו זה חיבר בילדותו, והוא פרי ביכוריו. כעת זיקקו וצירפו הוסיף עליו, וקבע לו את צורתו הנוכחית. נדפס בתקצ"ז פעמיים. בתחילת השנה בווארשא, דפוס ר' דוד ב"ר אריה ליב שקלאוואער חתן ר' יוסף מייא מדפיס בדיהרנפורט, עם הסכמת האב"ד ר' שלמה זלמן מפוזנן. המו"ל היה ר' יעקב יוסף ב"ר מתתיהו חיים מוורשא, הסדר נתן ב"ר צבי הירש שריפטגיסער, והמגיה חיים ב"ר דוד טביל מינש משצוצין, שסיקל את שגיאות הדפוס הראשון.

פעם נוספת באותיות זעירות ע"י ר' שאול בערגיר ילי'ד זאלקוי, לעמבערג, דפוס חיה זו' רנ"ה גרויש מאן, נח ד'. את המפתח ערך ר' אשר מרדכי נכד המחבר. מהדורה נוספת בקאניגסבערג, גרובער עט לאנגריין, תרי"ז, ה, נח ד', עם הסכמת בעל הכתב והקבלה.

שלושת המהדורות הבאות בלמברג. בתרי"ז ע"י ר' דוב בריש ב"ר טוביהו זאב לוריא, בדפוס מ. פ. פורמבה. בתרכ"ד ע"י ר' עוזר חיים ראזין מרופשיץ ור' יוחנן בלאה מדומברובה, דפוס א.ז.ו. סאלאט, ב, נ, לב ד'. נוספו כאן הגהות ר' ברוך פרנקל אב"ד לייפניק, רובן במקומם בפנים, בתוספת דף בהתחלה. הגהות אלו נכללו במהדורה הבאה הדומה לה, ע"י המלבה"ד ר' יעקב שענקיל, דפוס ר' ליב נעכעליס, תרל"ב, פ ד'. בראש הספר הערות השו"מ במקום הסכמה, ואח"כ מודיע להזהר מספר שאלתות דשמואל שהדפיס "מבהיל" אחד מטשרנוביץ, מלא דברי מינות ואפיקורסות, וצא צא יקראו לו. הספר לא נרשם בביבליוגרפיות, ויתכן שצייתו לשו"מ בשלימות. הגהות הברוך טעם נדפסו גם במהדורתווארשא, בימ"ס ר"א וואלדען, דפוס ר' חיים ב"ר אלכנה קעלטער, תרל"ה, קט ד', והיא אב טיפוס לכל ההוצאות שאחריה.

הוצאה חדשה מתוקנת בהגהה מדויקת עם הערות והארות רווחא שמעתתא, מאת ר' חיים שמואל ב"ר אליהו לופיאן מגייסטהעד, קיידאן, דפוס ש. מובשוביץ, תרצ"ט, פח עמ', לזכרון אמו שרה לאה בת ר' יצחק דוד רוטמן שנפטרה בלונדון ביום י"א אדר"א תרצ"ב. המסכימים: ר' שמעון יהודה הכהן שקאפ; ר' איסר זלמן מלצר; ר' ברוך דוב ליבוביץ מקמניץ (על גוף חידושי תורתו הנחמדים העמוקים ונכונים, הנני מסכים שראוי להפיצם בישראל, כי רב ברכה בהם בעמקותם ובבקיאותם... אמנם בענין זה שכתר"ה חושק להדפיסם על שולי הש"ש, לא אוכל לומר ע"ז דבר, כי התורה חייבה לאהוב כתר"ה כמו עצמי, ואנא בנפשאי הייתי ירא להתקרב לפני קודש הקדשים). (המחבר מצטדק על שכבר נדפס כך); ר' אברהם יצחק בלוך. בהקדמתו כותב, כי מחוסר אמצעים מדפיס עתה את השמעתא הראשונה. פעם נוספת בלונדון תשכ"ב, ובשלישית בתשל"ז, דפוס שלמה דזיאלאווסקי ומאיר פוזנא, עם כל הגהות הברוך טעם לפי למברג תרל"ב, ופקסימילי ההסכמות. בהקדמה למהדורה זו קוים לתולדות המפרש, ואח"כ תולדות המחבר שליקט ממקורות שונים. בסוף הספר: השמטות ומילואים; רווחא שמעתתא — קונ' הענינים בסוגיות שונות; מפתחות. מהד' תליתאה(!) מוגהת ומתוקנת עם הקדמת רח"ש לופיאן, ירושלים, טל-מן, תשמ"ו, 24, תקמט עמ'.

דפוס צילום זעיר ע"י ר' נפתלי בארוד ור' אביעזר בורשטין, מינכן, ועד ההצלה, תש"ז, 14, 190 עמ'. בארץ: תל-אביב, ביתן הספר, תשי"ב, רנו עמ'. בהקדמת המו"ל מונה מעלות מהדורה זו: סידור חדש באותיות מרובעות, פענוח הר"ת, פסיקים ונקודות, רווחים בין המשפטים. מהדורת פאר בהדפסה מוגדלת ובהגהה מדויקת, ירושלים תשכ"ט, ר' עמ'. בשער שבסופו בעמ' קצג: הערות והארות חזון אי"ש, לוקטו מתוך ספריו. מפתח לשב שמעתתא בשכפול, בני-ברק תשל"ב לערך, ח' עמ'. שב שמעתתא השלם, ירושלים תשל"ו. הספר עצמו ד"צ ווארשא תרל"ה, אבל בשער השני מפורטות מעלות מהדורה זו: צילומי כל ההקדמות וההסכמות הקודמות; הגהות אמרי ברוך של ר"ב פרנקל בשלמותן(!), לפי המהדורה הראשונה בה פי ארבע מהנדפס אח"כ; ספר שבילי דוד על השו"ש מאת ר' דוד זילברשטיין אב"ד ווייטצען. נדפס לראשונה בתוך ספרו ח"ד על יו"ד, ואח"כ בנפרד בפרעמישלא, דפוס זאפניק-קנאללער, תר"ם. בסוף: מפתחות על סדר הש"ס עם רמזי הענינים; מפתחות לספרים אחרים ולענינים; קונ' מראי מקומות לספרי גדולי האחרונים שדנו בדבריו; תיקוני טעויות. ש"ש השלם, ובשולי הדפים כחמש מאות רשימות בשמעתתא מאת הרב משה שטרנבוך, בני-ברק, מכון ש"ס, דפוס א. ינקלביץ, תשל"ז, כ, שלו עמ'.

נדפס מחדש באותיות מרובעות בצורה נאה ובסיקול שיבושים קודמים, עם מפתחות לש"ס רמב"ם ושו"ע, וכן לגאונים ולרמי"ם שדנו בדבריו, בהיקף יותר רחב מההוצאה דאשתקד, ובתוספת מפתח ענינים אלפביתי. בהקדמת המהדיר מסביר שלא נמנע מלקבוע רשימותיו בשולי הדפים, כיון שהם רק לעורר המעיינים להתעמק בדברי הספר, ייתרבו הלומדים בו. מתנצל על ביטויים חריפים ברשימותיו, ומודה לבניו שאתם למד את הספר, ובמיוחד לבכורו ר' אשר בן-ציון. בראש הספר קיצור תולדות המחבר ושיטת לימודו, ע"י ר' מנחם מענדיל גערליץ מירושלים תלמיד המפרש.

לדבריו זוהי המהדורה החמישים של הספר. בביקורת שכתב הרב יוסף תאשור במוריה, עו-עז, אייר תשל"ז, פא-פב, קבל על שניתוח שיטת תלמודו, מועתק מספרו של רב צעיר, תולדות הפוסקים, ח"ג, 258-246. בתגובה לביקורת כותב המקדים (שם, עח-עט, עמ' פז), שגדולי תורה סיפקו את החומר בתשלום לרב צעיר, ומרמז גם לרמ"מ כשר. מהדורת ש"ש עם הגהות קהלות יעקב והסימנים בספריו שדנים בש"ש, ב"ב תשמ"ה.

ם קו"א צילותא דשמעתא בשער מיוחד, מאת הרב יעקב ב"ר זאב חיים קנטורוביץ, ניו יארק, האחים שולזינגר, תש"ה, 16; 94 ;90 עמ'. בהקדמתו הקצרה כותב שהיה י"ז שנה רב ביכ"נ פועלי אמת בטרנטון, ובזקנותו עדיין לא הדפיס דבר מהמון חידושיו. סידר הקדשה לזו' שינדל בדת רבי ישעיה זוכוביצר ובעלי התוספות, בת ר' צחק יחיאל מקרליץ, נפטרה ביום ד' טבת תש"ד. מהד' ב' הופיעה ע"י בנו ר' נפתלי הרץ בברוקלין, דפוס האחים גרויס, תשד"מ.

נגרא דשמעתא על שמעתא א, הארות והערות מלוקטות מהאחרונים וחידושים משלו, הרב חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת "תורה אור", ירושלים, דפוס המודיע, תשל"ו, תלט עמ'. לספר נספחו הערות רש"ז אוירבך בימי חורפו ולאחר סידרם עתה, ובמכתבו מוסר שכתבם בתרצ"א–תרצ"ב אחרי שיעוריו לחברים מקשיבים. ראה מלצר כתב עליהם אז: ביאורים וחידושים נעלים ומצוינים בסברות ישרות ועמוקות. הערות רבות אלחנן וסרמן בספרו קובץ ביאורים שבסוף קובץ שיעורים ח"ב.

אבני מלואים על שו"ע אהע"ז, חיבר בזקנותו משנת תק"ן לערך, קבע את שם הספר, אך לא ראהו מודפס. ח"א, לעמבערג, דפוס ר' נפתלי הירץ גרושמאן, תחילת תקע"ו, עו, יח ד'. בהקדמת בנו ר' דוד הכהן כותב, שמקיים אחר הבטחתו להדפיס את מה שכתב אביו בזקנותו, ומכיון שגם כוחו תש, נסתייע בבנו ר' אשר מרדכי שאף הוא כתב הקדמה. גיסו שי"ר השגיח על ההדפסה, ערך את המפתחות ומראי המקומות, והוסיף בהם מחידושיו. עוד מודה לרא"ל ולרשטין שתמך בידו, ולעזבון ר' יצחק ב"ר מרדכי מבראדי וקורא להמשיך לתמוך בו גם להבא. מהריא"ז תלמידו של המחבר כתב אל נכדו המו"ל דברי עידוד, על שבא לגור בלבוב לפקח את ההדפסה, וצירף קונ' משובב נתיבות שכתב המחבר סמוך לפטירתו, להשיב על השגות נתיבות המשפט על ספרו ח"א, והוא זיקקו ובצ בנפרד את הערותיו עם פנים השו"ע נדפס רק עד סי' מו. בדף עג: שאלת עגונה מתקס"ו מרי"ה באב"ד אב"ד טרנופול, ותשובתו מתקס"ז. בסוף – הקונ' משובב נתיבות, ובהקדמת המחבר מתק"ע כותב שמספחו לספר אב"מ. אח"כ המפתחות של שי"ר, עם הקדמתו. ח"ב, זאלקווא, דפוס ר' גרשון הלוי ליטעריס, תקפ"ו, ד, פ; לג ד'. בהקדמת בנו ר' דוד שב ומודה לבנו, לגיסו, ולמהריא"ז שכתב הקדמתו אגרה, ובה מסר שראה כי לא היה לר' דוד מיעזור לו. החידושים מס' סט עד הסוף, בלי הפנים. בשולים הערות מהריא"ז. בח"ג כז שו"ת באחת מהן חתם את שמו הלר. הרביעית מתקנ"ד לר' ישעיה מפראג מח"ס בגדי ישע. בסופו מפתחות, ותודת הבן לגבירי וורשא שתמכו בידיו בבואו לשם.

כל החלקים נדפסו יחד פעמיים בשנת כת"ר: בהלברשטאט, דפוס ר' ירוחם פישל ב"ר צבי הירש, עם הקדמת הבן בלבד, ובהידור בשטעטין, דפוס ע. שרענציל, צה; ד, עח; לב ד'. בהתחלה כל ההקדמות משני החלקים, פרט לזו של מהריא"ז שנשארה במקומה.

מהדורת שטעטין צולמה ע"י ר' בנימין שמואלאוויץ ממיר פלך מינסק, פיעטרקוב, דפוס ר' אברהם ראזענגארטען, תר"ע, ומשם ע"י בימ"ס ר' דוד ישעיה קושציקוביץ מביאליסטאק, בילגוריייא, דפוס נטע קראנענבערג, תר"ץ. הדפסות אלו שימשו יסוד לכל דפוסי הצילום בעתיד, כגון ניו יורק תש"ח ואילך, וירושלים תשכ"ג (מהוצאת ר' ברוך ישעיה כהנא מוורשא) ואילך. הספר סודר מחדש באותיות מרובעות, תל-אביב, אברהם ציוני, תשי"ז, תד; שנ; קלה עמ'. בראש ספר אילה שלוחה (שורץ) עמ' ב, ונפתלי שבע רצון שבספר תולדות קול אריה, מובא סיפור מכירת ספרי אבני מילואים עי"י בנו של המחבר, באמצעות מכתב מהמגיד מקוזניץ ובן זכר שנולד.

חוסן יוסף, חידושי ר' יוסף ענגיל על המהרי"ט ואב"מ, ניו-יורק תש"ה, וד"ץ בירושלים תשל"ו.

מלואי אבן על האב"מ, מלוקט מגדולי האחרונים עם חידושים משלו, הרב חיים פינחס שיינברג, ירושלים, דפוס עין יעקב, תשל"ד, עם הקדמתו לח"א וח"ה. ח"א, על הסי' א-כח, ח"ב, כט-לח, ח"ג, לט-קיד, ח"ד, קכז-קעח. ח"ה, על השו"ת, ד דש עמ'.

משובב נתיבות נדפס לראשונה בתקע"ו, בסוף אבני מלואים ח"א. בעל נתיבות המשפט השיב על כך במהדורה בתרא שלו, והמדפיסים השמיטו זאת במהדורות הבאות. הקונטרס נדפס בסוף נתה"מ, קניגסברג תרי"ט, יב ד'. בפני עצמו נדפס בבארטפעלד, דפוס ר' יוסף מאיר בלייער ב"ר פנחס ממונקאטש, תרס"ג, לו ד'. לספר הקדמה גם מהמולי"ם ר' עזריאל מאיר הכהן רפפורט ור' אשר אנשל יצחק זלטנרייך, ומשוקעים בו חידושיהם עם חידושי זקנם רבי יוסף חריף. בסופו תשובות וחידושים. מהדורות רבות מתשט"ו ואילך בתוך קצוה"ח, ומתשכ"א בתוך שו"ע חו"מ, ירושלים.

ר' דוב בריש הכהן אב"ד קלסני.

תשובה אליו: עטרת חכמים, אה"ע, ה. בנו של הקצוה"ח ראה לפי: ר' יוסף דוב בריש.

ר' דוד הכהן אב"ד קרסטיר ואח"כ דומ"ץ זברז', כנזכר בתשובות חסל"א, קמא, יו"ד, לג בתר"ה.

גם מאמר מרדכי, כ בתר"ט לזברז'. כנראה טעות בטוט"ד, תליתאה, ח"א, קמ, שכתב דומ"ץ זבורוב.