ר' יצחק איזיק ב"ר יעקב הלוי יפה
צדיק נסתר, שוחט ובודק ומלמד בזורוביץ
מזורוביץ (תצ"ה–תקמ"ג)
בנו של ר' יעקב הלוי, ואחרי פטירת אביו מצא את פנקסו בו רשם את כל עוונותיו (בספרו אותיות דר' יצחק, דף מד:). למד בנעוריו אצל ר' אשר אנשל קרמניצר דומ"ץ פשמישל מח"ס שמנה לחמו, בצותא עם ר' אליעזר דומ"ץ פשמישל מח"ס קושיות ופירוקי דר' אליעזר שבכתובים. עבד את ה' בצינעה, וכשרצה שלא יופרע, עבר לכפר זורוביץ המרוחק חצי מיל מהעיר. חי שם בעוני ובסיגופים כצדיק נסתר, שימש כשו"ב ומלמד, ושחט בכפרים שבסביבותיו. בזמן השחיטה נשרו מעיניו דמעות בתיקון גילגולים, אך העומדים סביבו תמהו והתלחשו, שלא ראו ששוחטים בכוונה כזו ובבכיות. לשבת היה שב לביתו בשירה ובזמרה, ורבים החזיקוהו לבור ומשוגע. בלילות עסק בתפילות ובקבלה. הבעש"ט נסע להמתיק סוד עמו, אך הוא לא היה מהחסידים. משנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים, ולכן לקח את מקל הנדודים, ובדרך חלה ושב לפשמישל בה נפטר. כשנסע פעם ר' חיים יעקב דומיניץ אב"ד ניישטט דרך יער ליד זורוביץ, התלהב פתאום לומר שם תיקון חצות, ונודע אח"כ שבאותו מקום היה בית הסתרים של ריי"א (נושא אבהון, יא). ר' יצחק חריף מסמבור גילה אותו שרק הוא יוכל לשחוט שור אלים, וכשראה שנתגלה נסע לביתו, ונפטר בחצי ימיו ביום כ"א אייר תקמ"ג. נשתמר נוסח מצבתו.