(י)
המגיד מזלוטשוב, נולד לאביו רבי יצחק מדרוהוביטש בשנת תצ"א (וי"א תפ"א או תפ"ו). מרכוס ובעקבותיו לייטר כתבו בטעות ששם משפחתו מאי, כשם המדפיס הנודע מדיהרנפורט. בילדותו גר בבוריסלב. ר' חייקא מאמדור אמר עליו, שהוא גלגול חבקוק הנביא. תלמיד מובהק לבעש"ט שהפציר בו לקבל רבנות, והתרה בו שמאבד את חלקו בזה ובבא. כאשר אעפ"כ סירב, אמר לו בשמחה שרק לנסותו בא. נשא את רעכיל בת רבי משה שגר בכפר ליד שדה לבן, והתבודד אלף ימים מבלי לראות ולדבר עם אדם. י"א שלמד גם אצל המגיד ממזריטש ורבי שמלקא מניקלשבורג. האוהב ישראל אמר עליו שמפתח התורה בידו. השרף מסטרליסק העיד עליו שהיתה לו נשמת התנא רבי אליעזר הגדול, ולכן לא סבל את הפוגם בריתו.
עבר לבראד כמלמד ומגיד מישרים, והתפלל בשטיבל החסידים בו הותר להתפלל ספרד בנוסח האר"י. התרעמו עליו על איחור תפילותיו, ובתקמ"א שרפו לפני ביתו את ספרי התולדות. נחשב נשיאם ומנהיגם של חסידים, ולכן הותקף. ההפלאה כתב לר' טבלי מליסא, שיכתוב לר' יוסף מפוזנא, שישפיע על חמיו הנו"ב שלא לצערו, כי שמע מאחיו ר' שמעלקא שכל כוונתו לשמים. בגלל הרדיפות נענה להיות מגיד מישרים בזלוטשוב, ועל שמה נקרא. אח"כ מ"מ בקאלק, ולבסוף בימפולי.
נחשב מגדולי רועי החסידות, ונהג אדמו"רותו כ"ב שנה. נהג גינוני מלכות ורחבות כהמגיד ממזריטש והסמיכת חכמים, אף כי לא נהנה מהעוה"ז דבר. תלמידו ר"מ מנשכיז אמר עליו, שאם היה לו השולחן של רבו היה יכול להחיות בו מתים, ולהוציא ממנו עפרות זהב. חיבר ניגונים שבהם תיבל את דרשותיו, אך לרוב עניוותו הם נקראים ניגוני הבעש"ט, ויש הידועים בין חסידי חב"ד.
מגדולי תלמידיו והנוסעים אליו, אך יש המסופקים באחדים מהם: ר' ארון ליב מפרימישלן, ר' אברהם מרדכי מפינטשוב, ר' בנימין מזלוזיץ, האוהב ישראל, באר מים חיים, דרך אמת, ברית כהונת עולם, גנזי יוסף, בת עיני וחתנו ראי"ח מזלוטשוב, רבי זושא מאניפולי, החוזה מלובלין, ר' יוסף מזמיגרוד, ר' מרדכי מנשכיז, ר' מרדכי החזן מזסלב, רמ"מ מליסקא (ולא מליפקא), רמ"ל מססוב, הנועם מגדים, רצ"א מאליק, ר"ש מקרלין, השרף מסטרליסק.
נפטר בשבת כ"ה אלול. בעלותו לתורה קראו לו את הפסוק ה"ן קרבו ימי"ך למו"ת, ואמר שמכוון לשמו ולשנותיו. בסעודה השלישית הלך בחדרו בדבקות נפלאה, אמר בהאי רצון איסתלק משה, קרא קריאת שמע ונפטר. רבים כותבים שהיה זה בשנת תקמ"ו, אך בה לא חל כ"ה אלול בשבת. יש מאחרים סמוך לתקנ"ב, וסתירה לכולם מהספדו של רבי עוזיאל מייזליש שנפטר ביום כ"ה כסלו תקמ"ו. הוא כותב בעץ הדעת טוב פרשת תבוא: כמה ראוי לנו להתעורר בבכי ואנחה על מיעוט השגה בתורה, אחרי פטירת ר' מיכל שהיה בדורנו כרשב"י בדורו, ולא נשאר לנו תמורתו. הנכון כנראה שנפטר בתקמ"א, ושנת לידתו אם כן תפ"ו.
מים רבים, דברי תורה ממנו שלוקטו ע"י ר' נתן נטע הכהן אב"ד קאלביעל, יצא לאור בהוצאות ר' פנחס מנחם מגור, קאלוואריא, וארשא, דפוס א. שריפטגיססער, תרנ"ט, 44, 8 עמ'. המסכימים: המהרש"ם בתרנ"ז למחי' רנ"נ עם ד"ת (מי לא ידע גודל קדושתו של דו"ז, ועל מי לא נגה אורו); ר' ירחמיאל ישעיה מינצברג אב"ד ליקאווה בקלישין (דברי קדשו של מחו"ז הרי"מ אשר האיר כל העולם כולו בצדקתו א"צ חיזוק, ואין בדור הזה מי שיהיה כדי לברך ולגמור עליהם את ההלל); רבי מאיר שלום מקלישין בריי"א חתנו ואחיו של הרב מפוריסוב ובנו ר' יהושע אשר; ר' משה אליקום בריעה מזעליחוב ב"ר יצחק שלמה ב"ר יחיאל מיכל מזווייהל ב"ר משה מזווייהל בהמחבר.
בהקדמת המלקט מפרש קשר משפחתו למחבר, בהשיאו בתו לר' ישראל אברהם ב"ר יחיאל מיכל מאקינוב בן רעכיל בת ר' יצחק שלמה דלעיל, נכד המגיד ע"י בנו מזוויהל, מבאר מתן שם הספר כר"ת שם המחבר ואביו, ומודה לבנו יעקב שלום שטרח בהעתקת וסידור הכתבים. בתחילה הנהגות טובות מהמחבר ומחתנו עם פירושו מגדנות נתן. אח"כ עה"ת וליקוטים, סיפורים ומג"י של המלקט. נדפס מחדש בהגהה מדויקת בירושלים תשי"ט, ע"י ר"י אייזנבך בהשתדלות ר' אברהם הפטלר, ובעידוד האחים ר"נ ור"מ הלברשטם נכדי המחבר. נכד אחר, הרב יוסף חיים מאסקאוויטש משאץ, הדפיסו שוב בברוקלין תשל"ט עם הספרים רזין דאורייתא ותפארת צבי זאב, ובסוף הספרים: קונ' דעת שלום מזקנו רבי שלום משאץ שהועתק מגליון החומשים שלו וצוואתו, וקונ' דרך ים, חי' גפ"ת מבנו ר' יחיאל מיכל. המסכימים: הרבי מבאבוב ע"י ר' יהושע זאב זאפרין, הרב ישכר בער הלוי רוטנברג מווידיסלב, ר' יחזקאל ראטה הדומ"ץ, וחמיו ר' שמואל יודא פאנעט מדעש בבארא־פארק. בח' העמודים הראשונים הקדמת המו"ל, וזכרון לבני משפחתו.
מקצת מדברי תורתו בספר ליקוטי יקרים. ר' משה חיים קליינמן קיבץ את תורותיו ושיחותיו בספרו זכרון לראשונים, פיעטרקוב תער"ב, מערכה ג: מרום הרי"ם, 45–89, ודפוסי צילום.
ישועות מלכו עה"ת מועדים וליקוטים מתורותיו מספרים ומכתבי יד, ע"י ר' יצחק שמואל ב"ר משה יאיר ויינשטוק, ירושלים, מוסד הרי"ם לוין, תשל"ד, קס, כ עמ'. בהקדמת רי"ל לוין כותב שאת שם הספר קבע האדמו"ר מזוויהל נכד המחבר, ונכללו כאן גם תורות בניו. בהקדמת המלקט כותב שהעתיק את הדברים ללא שינויים כמעט. בסוף: שתים מאיגרותיו מתקכ"ג ותקל"ב אל ר"פ מקוריץ והבכ"ע; רשימת המקורות; צילום מכתב־יד של הספר כתבי קודש של בנו רז"ו מזברז' שהועתק בסדיגורה ע"י אחד מחסידיו, ר' אהרן ב"ר שמואל מרופשיץ, ובו גם תורות מאביו המגיד. אוסף מקיף של תולדותיו, אבותיו ובניו, עם מחקרים והערות ע"י ר' יצחק מתתיהו טננבוים בספר תועפות הרים, ירושלים, מכון זכר נפתלי, תשמ"ו, 332 עמ'. נספח לו: כתבי קודש מבנו רז"ו מזברז, כ-ד' בצילום מכתב היד שהועתק בסדיגורה, וצולם בסוף ספר ישועות מלכו.
לבניו קראו חמישה חומשי תורה, והם הפיצו את תורת החסידות באוקראינה ובגליציה.
א. רבי יוסף (יוסלה) מימפולה בכורו, חתן ר' מנחם מן מויטקוב אחיו (מחותנו) של התוספות שבת. גבאי למעות א"י שנאספו בווהלין ובפודוליה, וחתם עם הנשיא ר' מרדכי מנשכיז שלא לשנות לצדקה אחרת. ילדיו: 1. ר' ישראל מטשהאן. נפטר תר"ב? חתן ר' אהרן מקיפין תלמיד ר"פ מקוריץ, חמיו של ר' נחמן מסקלט שנפטר ביום כ"ו תמוז תרכ"ו, ומבניו: ר' מיכל מסקלט, ר' ישראל מקרסילוב שנפטר ביום י"ח כסלו תרנ"ו, וו' ר' בנימין זאב אורבוך מאוזירן נכד התולדות, חמיו של ר' חיים דוד מונזון. בנו של ר' ישראל: ר' אליעזר מטשעהאן ורדיויל, למדן ופרוש, נפטר בחיי אביו, חתם רד"ב מטולטשין ב"ר שלמה מקרלין. בנו של ר' ישראל: ר' יוסף מרדיויל חתן ר' פנחס ב"ר יוסלה מאוסטילה. מגיל י"ח אדמו"ר בלנוביץ, ואח"כ ברדיויל. נאסר ע"י הרוסים, וכששוחרר עבר לגלינא, ובה נפטר ביום י"ג איר תרל"ה. עליו: תפארת ישראל, יא, 27-30. היו לו כמה בנים, ובת ריזל זו' ר' מרדכי לרנר משומסק (נפטר ביום י"ד טבת תרס"ד, וזו' ביום ו' סיון תרס"ז). בתם יוכבד היתה אמו של הרב שמואל יוזפוב מחיפה; 2. ר' יצחק מקליסק. נשא את חנה חוה בת רבי ברוך ממזבוז, ואחרי פטירת חמיו נעשה אדמו"ר במזבוז. בנו ר' מיכל מדרוהוביטש נשא את מלכה, בתו של ר' מרדכי מטשרנובל מזיווגו הראשון. בנו: ר' ברוך רבינוביץ מיאס, חתן ר' שמואל הלוי הורביץ מוועחנובקי. תורותיו ותולדותיו בספר שיח אליעזר. בנו: ר' אליעזר חיים מסקוליא. ברח בתר"ל מרוסיה לגליציה. מתר"ן האדמו"ר הראשון בארה"ב. נפטר ביום ה' אייר תרע"ו. ספרו: שיח אליעזר; 3. ר' מיכל חתן ר' ברוך ממזבוז; 4. ר' חיים מושקוביץ מסטנוב, חתן ר' מרדכי מנשכיז. נפטר ביום ז' אייר. ילדיו: ר' יואל משאץ חתן ר' מאיר מפרימישלן; ר' משה אבי ר' יחיאל מיכל מגלינא; וו' ר' יצחק גדליהו אב"ד סלאוויטא; 5. וו' ר' גצל, נכד ר' ליבר הגדול מברדיטשוב ואביו של ר' ליבוש פרוסקורובר, אבי חוה חיה פערל הרבנית מנובומינסק אם אמו של פרופ' השל, נפטרה ביום ה' חשון תרפ"ד. מנכדי רבי יוסף: ר' ישראל מלוטשיניץ חתן האוהב ישראל.
שם ושארית, ל-לג, של"ש, ה; אלפסי, החסידות, 57-63.
ב. רבי יצחק מרדיויל השני מרדיויל השני מכוון נגד ספר שמות. נולד בשנת תק"ד לערך (ולא תק"א). נדד רבות. רב בנדבורנה, אופוטשנה, בוטושאן, פולטושאן, רימנוב (כיהן בה שנה בתקע"ו וחזר למדינתו), ורדיויל שעל שמה נקרא. נשא את בת ר' משה שוהם מדולינה, בשנית את בת בעל צמח ה' לצבי ומילא את מקומו כמגיד מישרים בנדבורנה, ובשלישית את אלמנת ר' משה ראש הישיבה ב"ר אליעזר ראש ישיבת פינסק. נפטר ביום י"א (ולא א') איר תקצ"ה (וי"א תק"ף, תקפ"א או תקפ"ה בן פ"ד). היו לו רק בן ובת: 1. ר' דן יונגרלייב, חתן האוהב ישראל וחמיו של ר' שלום יוסף בן הריזינר; 2. זו' ר' ישעיה מושקט מפראגא. אור יצחק עה"ת פרקי אבות וליקוטים שנאמרו מפיו. יוצא לאור מכתב יד שהיה בעקד ר' נחום דובר מסדיגורה, והומצא לדפוס בהשתדלות רבי יעקב מהוסיאטין, ע"י בנו של הרבי ממילניצה נכד המחבר. פרקי אבות וליקוטים מסידור הרי בשמים של חתנו. ירושלם, המוסד להוצאת ספרי מוסר וחסידות, תשכ"א, ב, רכז עמ', עם הקדמות מהמסדר ומהמוסד (חבר ת"ח ערכו את המקורות והציונים). מכתבו בשו"ת מים חיים, ח"א, מד.
ג. רבי צבי בנימין זאב מזברז, ועל שמה נקרא ר' וועלוויל זברז'ר. עניוותו ותמימותו היו כעולה, ולכן נאמר ששקול כנגד ספר ויקרא. נודע באהבתו לכל נברא. נסע מזברז לחוזה מלובלין דרך לבוב, ושם ביקר אצלו הבני"ש. כל גופו הזדעזע בתפילתו, ולא סח שיחת חולין. השל פירסם את מכתבו מתקע"א אל ר"מ מפרימישלן, ובו מבקש שיתפלל עליו ויבוא לבקרו בעת חוליו. נפטר בוולוטשיסק ביום ג' ניסן תקפ"ב (ולא תק"ס). ילדיו: 1. ר' יחיאל מיכל שנפטר בצעירותו; 2. זו' ר' שלמה אליעזר. האב בנו וחתנו במנויי יסוד יצחק, זאלקווא תק"ע; 3. זו' ר' צבי (יצחק) מנחם מלעטשוב (מלשנוב), אבי ר' ישראל מלעטשוב שנשא את אדל בת ר' ברוך ממזבוז.
תפארת צבי זאב, ד"ת שדרש בשבתות ר' צבי זאב מזברז, כולל תורות מאביו, ע"י ר' דוד שמואל ראטה מלבוב, לעמבערג תרנ"ו, ח ד'. המלבה"ד רצ"ה שרייבר מפמורן כותב בהקדמתו, שהכתבים הגיעו אליו במתנה, אחרי שהועתקו בתרכ"א בפודקמין ע"י ר' מרדכי צבי, בנו של ר' ישראל יעקב שו"ב בווערבי' שברוסיה, שרשמם עד תקע"ז.
רזין דאורייתא, חידושי תורה ואמרי רזין מר' זאב צבי מזברז. הובא לדפוס ע"י ר' פנחס שמואל זנוויל ב"ר אברהם הכהן מ"מ הרב בוורשא, וארשא תרס"ג, 104 עמ'. צולם מחדש בישראל תשכ"ח, ועם מים רבים בברוקלין תשל"ט. המו"ל ר' משה ב"ר צבי יצחק ז"ל מוורשא כותב בהקדמתו, שהעתיק וסידר את התורות על סדר הפרשיות, מכתב־יד שקיבל מר' ישראל משה בנו של ר' חיים יהושע אב"ד לענטשנא. לזה צירף ליקוטים מספרים שונים, ודן בכמה פרטים מקורות חיי המחבר. בשולי הדפים הערות והשוואות לספר תפארת צבי זאב. כולל ד"ת מאביו ומאחיו ר"י מרדיויל, ובסוף ליקוטי מועדים, נ"ך והנהגות. בסוף ספר ישועות מלכו של אביו:
כתבי קודש שלו. ד. רבי משה מזווייהל הרביעי כנגד חומש במדבר. חתן ר' דוד ז"ק אב"ד גרבוביץ שהתיחס לטור. כיהן תחילה כמ"מ במזריטש. סירב לנהוג אדמורו"ת, עד שלחצו עליו ר' לוי יצחק מברדיטשוב ור' מרדכי מנשכיז. נפטר ביום י' אייר תקצ"א. ד"ת ממנו בספר דברי דוד מהדע"ק, דף כא ע"א. הניח שושלת ענפה של צאצאים הנמשכת עד ימינו.
ה. רבי מרדכי מקרמניץ החמישי ונקרא משנה למלך. נולד בשנת תק"ו. מגדולי האדמורי"ם בזמנו. נשיא א"י עם ראי"ה מאפטא. הבמ"ח מבאי ביתו. מתלמידיו: ר' מאיר מפרימישלן ור' ישעיה שור אב"ד יאסי. נפטר ביום י"ג (ולא י"א, י"ד) תמוז תק"ף בן ע"ד (י"א בתקס"ה בן נ"ה, אך לא בתקס"א או בתקע"ז). נספד בספר באר משה מקוזניץ, ונשתמר נוסח מצבתו. הסכים על כמה ספרים. ילדיו: 1. ר' יצחק מגראנוב; 2. זו' ר' אהרן מקרלין.
ו. ינטלה (וי"א מרים) זו' תלמידו ר' דוד הלוי המגיד מסטפן, דור ד' להט"ז. תלמיד הבעש"ט. נשאה כשהיה אלמן בן ארבעים עם ד' ילדים, והיא היתה בת י"א. אמרו עליה שרוקדת קדוש, כששומעת את המלאכים אומרים קדוש במרום. נפטר ביום י"א (וי"א ט') תשרי תקע"א. בתו נישאה לר' שמרל אב"ד ליביטשוב.
מצאצאי המגיד מזלוטשוב: ר' לוי יצחק מיכלוביץ האדמו"ר מקלוויזנבורג. אהל נבנה על קברו. מילא את מקומו בנו ר' יחיאל מיכל שנספה בשואה היי"ד; ר' יחיאל מיכל מיכלוביץ האדמו"ר מזלוטשוב בנתניה; ר' שלמה זלמן שרגאי, ב"ר משה ואחיו ר' שרגא פיבל, בני ר' יהודה ליביש פיבלוביץ מגורשקוביץ שליד פיעטרקוב, ב"ר שלמה זלמן, ב"ר שרגא פיבל בהמגיד מזלוטשוב, אלא שלא ידוע על בן בשם זה (מן הימים ההם עד הזמן הזה, 36–39). יש שם גם סתירה, שר' שרגא פיבל היה בנו של ר' דוד וייסלוביצר מח"ס מגדל דוד נכד המגיד.
ספר היחס מטשרנוביל, 102–104, 116; הלולא דרבנן (לוין), 15–17, 23–24; מרכוס, החסידות, תש"ם, סח; מליצי אש, ח"א, ניסן, יט-כג, שנ, ח"ב, אלול, 103; דור דעה, ח"א, צדיקים, פג-פו; ר' משה קמלהאר, החסידות וציון, קו-קח; ספר זלוצוב, 47, 119, 245–246, 291–294; ר"מ לייטר, 381–388, והדרום, י', 20–27; אברהם יהושע העשל, ייווא בלעטער, 36, 128–132; טל אורות, ח"א, קטו ע"ב- קכג ע"א; מטה אהרן (פיטשניק), 28–35; בית שמואל (יוזפוב), לב, עח (סותר עצמו פעמיים); מג"י בסוף שם משמעון עם פירוט צצאציו, קא-קמב.