מברוזדוביץ (תק"ף*–תר"ן*)
בנו של ר' ישששכר אב"ד רדיחוב וניזנוב. נשא את רבקה ריזל בת הגביר ר' אברהם בריזדוביצר ממקורבי ור' יהודה צבי מרוזלא, ר' מאיר מפרימישלן ור' יצחק אייזיק מזידיטשוב, ונסע עם חמיו אליהם. מיאן לקבל עליו רבנות, ובכל זאת נעשה רבה של ברוזדוביץ בעצת רי"צ מרוזדול. גם כשנסע לר"מ מפרימישלן אמר שמכירו שיש לו מצח טהור, ודיבר עמו ברמז שיכין עצמו לרבנות אע"פ שלא חשב על כך. כשנסע אל המהרי"א מזידיטשוב, הניח את ידיו על ראשו, ובירכו שאחריתו ישגה מאד. הבין מדבריו שכוונתו לעיר יותר גדולה, וכאשר זו לא נזדמנה לו, ביאר לו המהרי"א כעבור כמה שנים, שלא התכוין לעולם השפל. ילדיו: א. ר' שאול בלבוב, הוציא לאור בזקנותו את ספרו של אביו; ב. ר' פנחס; ג. ר' יהודה צבי מדולינא; ד. לאה זו' ר' זאב מאשעל כ"ץ מליפיצא דולנא. כולם עזרו להדפסת ספר אביהם.
שערי ציון עה"ת ע"ד פרד"ס, לבוב, ר' שלום צווערלינג (סט. קובלר), תרע"ב, ו, עו ד'.
המסכימים: ר' יואל אשכנזי מזלוטשוב לר' שאול ש"ב בתרמ"ג (וזכרתי אני בעת היה בחיים חיותו, פעמים רבות שאל בעצתי להגיד לו דעתי בענינים שונים הבאים לפניו); ר' חיים שמחה ויטלס מבוברקא בתרס"ג (הערה כמה הערות חדשות בשכל זך וישר, אשר הוטבו מאד בעיני); ר' יוסף בנימין רייך מהליטש בתרס"ט עם ד"ת (ציצים ופרחים לתורה, וגם חדושים נפלאים להלכה למעשה בדרך שו"ת... המה מסוגלים לדעת חכמה ומוסר לדרכי ד'); ר' משה באב"ד מלבוב (הכי קרא שמו שערי ציון, כי הוא מצוין בהלכה ובאגדה... עיינתי בספר ומצאתיו מלא דבר ה', וראיתי כי ברכה בו).
בכתובים נותר ח"ב של ספר זה: דורש לציון — דרושים, וכן אהל ישששכר (או: מד"ת) על ד"ח השו"ע, חוקת הפסח על הלכות פסח, אור ישעה"ת ודרשות. היה מחותנו של ר' אברהם ליבר טרויגאט מטורנא חתן בעל מלא הרועים, וטיפל בהוצאת ספריו. כך העתיק לדפוס את הספר בית ועד לחכמים, ונתן לו את שמו. כמו־כן סידר את ספרו זרע יעקב בקבלה, ושלחו למדפיס זיס בלבוב עם הסכמות ר"ח מקוסוב ובנו רמ"מ מויזניצא.
תשובה אליו: נחלה לישראל, נב.