ר' אפרים (ל) ב"ר ברוך טמפלר (פרייזינגר)
רב ואב"ד בבריגל
מבריגל (תרל"ה*–ת"ש [תוקן: כ' שבט תרח"ץ ↓]*)
בנו של ר' ברוך מבריגל, ונכדו של רבי פנחס פכטר־דמביצר. אחד מרבני בריגל אחרי פטירת הרב טוביה ליפשיץ. נודע שם כצדיק תמים, מופשט מעניני העוה"ז, ושקוע בלימוד התורה וכתיבת חידושים. לא התערב בעניני הקהילה, ולא היה לו שיג ושיח עם אנשים. כאשר נתגלעה שם מחלוקת בין הרבנים, העבירו אליו את ההכנסה ממכירת תלושי השחיטה. נקרא בשם היהודי הטוב, והתרכזו סביבו עשרות יהודים שבראשם ר' משה דוד לנדאו. הם הקימו לו בימ"ד בו התפללו כמנין וחצי רק בשבת, ובחגים כשלושים איש. שלחו אליו מצרכי מזון, והרבנית הכינה מהם מטעמים לשולחנותיו. מתלמידיו: ר' אליעזר לנדא בת"א. בשנת תרצ"ו רשום כאב"ד בריגל.
נרשם שהדפיס שנים מספריו: רבבות אפרים וריבד יוסף (פתחי שערים, 394), והנכון שהדפיס שני ספרים עם פירושו רבבות אפרים. ספר החיים, קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, תרפ"ג, א, צו ד', עם הערותיו בשולים שהן בעיקר מקורות והשוואות. הסכמה ישנה מהאוהב ישראל, וחדשה מר"מ אריק (רבבות אפרים מהרב הגדול החריף ובקי בכל חדרי תורה חסידא ופרישא... הנני מכירו כי הוא ת"ח גדול מאד נעלה, ומעולם לא מש מאהלה של תורה ועבודת הש"י כל הימים... רב טוב צפון בהם, הערות יקרות ונכוחות למבין). אגרת הטיול, בילגוריי, דפוס ר' שלמה ויינברג, תרצ"ז, 56 עמ', עם אותן שתי ההסכמות.
ד"ת ממנו בספרו של אחיו רביד הזהב, ח"ב, 64-67. נזכר בבית פנחס, ח"ב, קונ' שגיאות מי יבין, אותיות ה, ח. בריגל, 9, 36, 116, 129.