ר' ישראל יעקב טיטלבוים (יוקיל) בר' שמואל

מגורליץ, ברבשט וולובוה (ת"ר–תרפ"ד)

נולד בשנת ת"ר לאביו ר' שמואל אב"ד גורליץ. נשא בתרי"ד את הנדל בת דודו הייטב לב. סמך לשולחנו בגורליץ שנתיים, ושוב שנתיים בסיגט מתרי"ח. למד אצל זקנו ר' אלעזר ניסן ואצל הדב"ח. בשנת תרכ"ב נתקבל לרבנות ברבשט.

בהונגריה בה גרו ארבע מאות משפחות, ועל שמה נקרא בֶּשטֶר. הכין שם לדפוס את שו"ת השיב משה. במנויי נזיר השם תרכ"ט. בתרמ"ט עבר לגורליץ למלא את מקום אביו. פרצה שם מחלוקת עזה בינו ובין גיסו ר' ברוך ה"ש ששב בתרנ"ב מרודניק, וטען לכס הרבנות על מקום חמיהם הייטב לב שעזב בתרט"ז. רבני גליציה קבעו בוררות, ור"ש ענגיל פסק שעל הקהילה להחליט במי בוחרים, כי זכות שניהם להשאר בעיר. הקהילה לא החליטה דבר, אבל לבסוף גברה ידו של ר"ב, ור' יוקיל נתקבל בתרנ"ד לרבנות וולובה שבקרפטורוס. נספחו לה 32 כפרים, 1100 משפחות, וכרבבה נפשות. היו שם 5 דיינים, 11 שוחטים, מקוואות, חברות וחיי דת תוססים. פיקח על עניני היהדות בכל האיזור.

ניהל ישיבה שהיתה מכינה לסיגט, ומתלמידיו: ר' יעקב סג"ל לעבאוויטש אב"ד קאפיש בברוקלין. התנהג כאדמו"ר מאז הסמיכו חמיו לכך בתרמ"ג, קיבל פתקאות, ונתן קמיעות וסגולות. בששת חודשיו האחרונים חלה, וטיפלו בו בני משפחתו, ובהם רחי"ל גרוס אב"ד ברבשט (עלה בתש"י לירושלים. נפטר ביום ט' סיון תש"ל). זו' נפטרה ביום ג' אלול תרפ"ד אחרי שבעים שנה ביחד, ומרוב צער נפטר אחריה ביום ט"ו אלול.

ילדיו: א. ר' משה דוד אב"ד מדיאר־לפוש בכורו; ב. ר' נפתלי אב"ד נירבטור; ג. ר' יצחק ברישא; ד. ר' חיים יוסף בדינוב; ה. ר' שלמה ראב"ד גורליץ; ו. ר' מנחם מנדל בירושלים; ז. ר' אהרן ממלא מקומו בוולובה; ח. רוזא בלימא, נפטרה ביום כ"א אלול תרצ"ו ונטמנה בסיגט, זו' ר' רפאל גרוס ב"ר ברוך ממליץ. מילא את מקום חמיו בברבשט מסוף תרמ"ט עד תרע"ד. אז ברח לקרסטיר אל בנו ר' שמואל חתן ר' ישעיה'לה, ושם נפטר במבחר שנותיו ביום כ"ט טבת תרע"ז. על כסאו בברבשט.

חידושי רבי יוקיל מוולובה עלה בנו ר' יקותיאל יהודה שהיה אח"כ דומ"ץ סיגט; ט. דבורה זו' ר' אריה ליבוש מרדכי ה"ש ב"ר משה משיניבה; י. רבקה, נפטרה כ"ז שבט תש"ב, זו' ר' יחיאל מיכל ת"פ ב"ר יוסף בסיגט, נספה באושוויץ ביום כ"ח אייר תש"ד. ר' יוקיל זכה לראות בחייו דור חמישי. כמאתיים וחמישים מיו"ח נספו בשואה הי"ד, ורשימתם בסוף ספרו.

בבר מצוה של בנו שלמה בתרמ"ח קיבל עליו לרשום את חידושיו מכאן ואילך, אבל ידע שבנו ר' אהרן טרוד ברבנותו ואינו פנוי לסדרם. על־כן הטיל זאת על נכדו ר' שמואל גרויס אב"ד ריטשא וקראלי שיטפל בזה, והוא מסרם לאברך ר' יודל וייס מהישוב מיידן שבגלילו. פעם אחת כששבת שם המחבר ופרצה שריפה בביתו, קפץ חסיד אחד והציל את הכתבים. אז לקחם לביתו, וסידרם נכדו ר' יקותיאל יהודה גרוס (נפטר בן כ"ב ביום ט"ז סיון תרפ"ט, ונטמן באהל זקנו). משנפטר המחבר מסר בנו את הכתבים לביקורת לבן אחותו אב"ד ריטשא וקראלי דלעיל, וכבר נמסרו לדפוס. בשנות החורבן הם אבדו שם, ומעט בלבד נמצאו בבית נכדו המסדר ע"י נכד אחר ר' רפאל הורביץ. רק כעבור שנים טרחו בניהם להוציא לאור מכתב ידו [כיתוב: ...וולובה על פרשת כי תצא בכתב ידו] את הספר: היטב איטיב, ח"א עה"ת ודרשות, ח"ב חידושי סוגיות ושו"ת, ברוקלין, דפוס נכדיו האחים גרויס, תשל"ב, רנב עמ', והסכמת פקסימיל מהאדמו"ר מסטמאר. המולי"ם הם נכדיו ר' ישעיה ב"ר נפתלי גרויס האדמו"ר מקרסטור-ברבשט בטבריה ב"ר רפאל חתן המחבר, ור' יעקב צבי הורביץ ב"ר רפאל ב"ר חיים שלמה האדמו"ר מסטריזוב חתן ר' רפאל מברבשט חתן המחבר. הם מוסרים את תולדות המחבר, ועומדים בהקדמתם על קשייהם בסידור הכתבים. אח"כ הקדמת נכדו רחי"ל ט"ב אב"ד נירבטור. בעמ' קנה שער ח"ב. מעמ' ר' קונ' תהלה למשה לתולדות הישמ"מ, משופר מהנדפס ע"י ר' ישעיה גרויס. יתר חיבוריו לא נדפסו.

בין מכותביו: ר' שמואל דוד הכהן דומ"ץ חוסט (ט); ר' משה שו"ב סיניווער בתרע"ג (ב); ר' יצחק (ה).

ר' ישראל מרדכי טיטלבוים נכד הלבוש. נשא את פיגא נינת רבי אלעזר מטופורוב תלמידו המובהק של השרף מסטרליסק, וכשנפטר רבו זה עבר לרוזין בה נעשה מותיקי החסידים, ואח"כ בהוסיאטין מחנך האברכים החסידים. גבאי של הרבי יצחק מאיר השל מקופיטשיניץ, ובתרס"ח הוציא לכבודו קונ' שלשלת יוחסין שבסופו גרגירים מחידושיו. בתרע"ד ברח דרך פרג לוינא, ושב לעירו. בנו: הרב אברהם יעקב, והיו לו עוד צאצאים חשובים.