ר' אלעזר ב"ר שלמה טברסקי

מפולטושאן (תרנ"ג–תשל"ו)

נולד בבלז ביום כ"ח תשרי תרנ"ג לאביו רבי שלמה מסקווירא, ולאמו פיגא בת רא"ל רוקח אב"ד מגרוב. זכה להכיר את אבי זקנו המהר"י מבלז שהיה המוהל והסנדק שלו, ולהתברך ממנו. מילדותו הצטיין בחכמתו, עמקותו וזכרונו. נהג ללמוד י"ח שעות ביממה, ודודו המהרי"ד אמר עליו שהוא מקנא בהתמדתו. בגיל ט"ו התארס עם רבקה רחל בת רבי מאיר מושקוביץ משאץ, ונשאה שם באלול תר"ע. נפטרה ביום י"ז ניסן תש"ך. סמך לשולחן חמיו, והתנהג בקדושה ובפרישות. בשנת תר"ף ציוהו המהרי"ד להתחיל להנהיג כאדמו"ר מסקווירא בפאלטישען, ועל שמה נקרא. כבר מצעירותו זכה להדרת פנים מכובדת, בזקן לבן כשלג ועינים כלפידי אש. ביתו הפך לתלפיות לרבים הבאים לחסות בצילו, וליהנות ממנו עצה ותושיה. כשחלתה רעיתו בתש"א העתיק את חצרו לבוקרשט. ביתו נעשה מקום מיפלט חם לאלפי הפליטים שהגיעו לעיר חסרי כל, ואצלו זכו לאש"ל בהרחבה, סידור תעודות ודרכונים, ומעל כל דברי עידוד שהפיחו בהם חיים ותקוה. טיפל במסירות ברבנים ואדמורי"ם שנקלעו לביתו, וגם המהר"א מבלז שהה אצלו בדרכו לארץ.

בתש"ט היגר לארה"ב, וקבע את מושבו בבורו־פרק. גם כאן המשיך בעבודת הקודש, ובלימוד התורה בהתמדה. הצטיין בגאונותו המובהקת בכל מכמני התורה, בכוח חידושיו, בדרשותיו הנפלאות, בידו הנדיבה, בפשטותו וענוותו, ונועם הליכותיו עם הבריות. התבלט בשם טוב בין שרידי הגאונים והאדמורי"ם, ורבים מהם באו לבקש את ברכתו ועצתו. רבנים, ת"ח וחסידים נמשכו בעבותות אהבה אל קסם אישיותו הגדולה, ושעות היה עושה אתם בשעשועי אורייתא. העדיף תמיד את מנהגי בלז מקום גידולו, על אף היותו נכד טשרנובל וסקווירא. גדולי א"י קבלוהו בחיבה בעת ביקורו בתשכ"א. בערוב ימיו סבל נוראות ממחלה ממושכת, ואעפ"כ לא פסק פומיה מגירסא. זכה לפטירה מופלאה ביום כ"א תמוז תשל"ו. יום קודם לכן לוה מאחד חמשת אלפים דולר לחלק לצדקה, ואמר לו: הרי יודע אתה שלא אשאר חייב. ביקש ממבקריו לנסוע לקבר דודו רבי יעקב יוסף מסקווירא להתפלל עליו. ביומו האחרון השכים קום, והורה להלבישו בגדי שבת, להוציאו החוצה להסתכל קצת על העולם, ולקרוא לפלוני שרצה לפייסו. נפרד מבני ביתו וממקורביו, וביקשם שיקיימו את צוואתו. נאמר בה שלא יספידוהו, שלא יכתבו צדיק במצבתו, ושלא יקימו עליה אוהל, כמנהג בלז. בשעת יציאת הנשמה היו מאות אנשים בבית ומחוצה לו. נטמן בבית העלמין של קהילת יעקב פאפא בניו ג'רסי.

ילדיו: א. רבי אברהמ'לה שמילא את מקומו (תרע"ב — י"ג שבט תשד"מ). ספדו לו רבני פאפא ודברצין, ובנו ממלא מקומו רבי שלום מאיר; ב. שרה זו' הרב ישראל אברהם שטיין אב"ד פולטשאן, רב קהל אנשי ספרד בבנסונהורסט שבברוקלין; ג. שינדל מלכה זו' הרב אהרן אריה כ"ץ ב"ר מרדכי אברהם מסטמר. תלמיד ישיבות הונגריה, בעל ספריה עשירה, רב בבוקרשט ובקהל יראים בית אהרן בפלטבוש. ילדיו: 1. ר' מרדכי אברהם חתן ר"נ לנדא דומ"ץ חוסט; 2. בלומא רוזה זו' ר' אלטר אליעזר הורוויץ רב קהל אגו"י בבורו-פרק; 3. ר' דוד שלמה חתן ר' זאב צבי פורהנד אב"ד פראג; 4. ר' מאיר ראש כולל בחיפה, חתן ר' משה הגר ראש ישיבת ויזניץ; 5. אסתר זו' ר' משולם פייש גינזברג רב קהל אהל אלימלך דחוסט-טאש; 6. ר' יהושע חתן רבי יוסף לייפר מגרוסוורדיין; 7. ר' יונתן בנימין חתן ר' משה סג"ל דייטש רב קהל שאץ בלונדון; 8. רבקה רחל זו' ר' אברהם מרדכי רובין.

קונ' תפארת אלעזר, ד"ת, מכתבים, שיחות והנהגות ממנו, יוצא לאור לנשואי נכדו ר' יונתן בנימין כ"ץ, ברוקלין תדש"מ, 64 עמ'. בהקדמה תודה לעורך ר' יהושע קלמן גולדברגר, ולתלמידים מוסרי החומר. בתוכן: ל"א מכתביו מתש"ה–תשל"ה, רובם לבני משפחתו. מעמ' 25: ד"ת ושיחות. מעמ' 49: תולדותיו וסדר יחוסו.