מירוסלב (ת"ץ–תק"ף)
נולד בברודי לאביו ר' שאול חריף אב"ד אלעסק, ב"ר יעקב אב"ד לעשנוב שנשא את פרידא בת החכם צבי, ב"ר משה פנחס חריף אב"ד לבוב. רבה של שריגרד, ואח"כ עבר לגור בירוסלב. הרבנים שכהנו שם לפני־כן היו קרוביו: חמיו ר' זכריה מנדל פרנקל, וגיסו ר' יהודה הלר־ולרשטיין שאף הוא נשא בת רז"מ. בזיווגו הראשון נשא את פרידא אחותו של ר' מרדכי זאב אב"ד לבוב. כמו"כ היה חתנו של המאיר נתיבים. בשנת תק"ס הגישו נכבדי ירוסלב כתב רבנות לבעל "ישועות יעקב", אך הוא ויתר כי לא רצה לצער את דודו הישיש ועבר לזולקיב. תיאור המעשה בהקדמת ספר המדות מדובנא, ויש נוסחאות שונות במקצת. בשנת תקס"ד חתם על ספר יראים כאב"ד ליזנסק, אך הוא ידוע כרבה של ירוסלב בין השנים תק"ס–תק"ף לערך. המשיך לנסוע לברודי, והשתעשע בד"ת עם ראו"ז מרגליות. נחשב כמוהו כאחד מגדולי דור (תולדות הראב"ד (שמערליר), עמ' 58). בתקס"ט פרצה בירוסלב שריפה שכילתה את ביהכ"נ הגדול, וביזמתו בנוהו מחדש בתקע"א במתכונתו של הקודם. הסכמותיו פזורות בספרים שונים: בתקס"ח – אוצר הכבוד, בתקע"ה – מקור החכמה ונחלת שמעון, בתקע"ז – שם משמואל, בתקפ"ב – באר מים חיים מהדורה ראשונה. בתו נישאה לגביר ר' יודל נתנזון בברודי.
תשובות אליו: בית אברהם; בית אפרים, אה"ע, עגונות, א, עט, קא, יו"ד, סא, סב בתק"ס; חמיו, מאיר נתיבים, ח"א, פח; ראש אפרים, מו ע"א; שבעה עינים, דף נב ע"ב; שו"ת הרא"ם, ד, ותשובות ראם, מה; תועפות ראם, יו"ד, כד.
ר' צבי הירש ראה לפי: הלר, ר' צבי הירש ב"ר אריה ליב