ר' יצחק ב"ר צבי הירש חיות

ברודי (תר"ב–תרס"א)

נולד בזולקיב ביום כ"ג אלול תר"ב לאביו הרב צבי הירש. יש אומרים כי רבי שלום מבלז השתתף כקרוב בברית שלו. אחרים מוסרים שראהו תינוק בעריסה כשביקר בזולקיב, ואמר לאביו: כי ביצחק יקרא לך זרע, באשר מכל אחיו רק הוא המשיך בשלשלת הרבנות. היה שקוד ללמוד תורה, והצטיין בחריפו שכלו. בגיל י"ג ידע לכוין לקושיות התומים. כבר בילדותו למד עם תלמידים יותר מי"ח שעות כל יום. נסע לקאליש עם אביו בעת שנקרא לכהן שם ברבנות. אביו מסר לו את מפתחותיו לתורה, וגנז את מפתחותיו לאוצרותיו האחרים. נסמך מהמהרש"ק. בתרכ"ב נשא את עטיל מירל נכדת רע"א, בת הגביר ר' פרץ שפירא (תקצ"ה–תרנ"ו) מגזע המגלה עמוקות, שעבר מפודקמין לברודי עם שלושת אחיו: הירש בר, שאול, אברהם. חמיו הניח 20.000 גולדין קרן קימת למוסדות צדקה, ובהם מכתב ברכה מהרב יצחק חיות בתרנ"ב למחי' הרב שמואל שמעלקא הלוי איש הורביץ לרגל קבלת מדלית כבוד מהקיסר פרנץ־יוזף טיפל בנו יחידו העסקן ר' אלתר ראש בית היתומים (תר"ט–תרע"ב). מלבד בן זה היו לו חמש בנות שנישאו לר' שלמה יודל נתנזון, ר' שלמה חיות אבי רצ"פ, ר' חיים אליקום גצל בהרב אליקום (תשובה אליו בשדה יצחק, נ. בנו העסקן הציוני פרץ בהרב נפטר בתש"ח בבני-ברק), ר' יצחק חיות, ר' יעקב יהושע הורביץ (בנו ר' שמואל תלמיד דודו ר' יצחק).

עסק במסחר, והחזיק ישיבה על חשבונו בה הרביץ תורה כל יום. העמיד מאות תלמידים, ומהם רבנים גדולים. כשביקר אצלו ר' דב בריש סים אב"ד נריוב, שמע ממנו י"ח פלפולים. בחזרו סר אל המהרש"ם, וחזר עליהם בפניו. אח"כ סיפר המהרש"ם לרבי יחיאל מיכל לייטר, שהוא מתפעל מחריפותו של ר' יצחק ומזכרונו של ר' דב בריש. נמנה על מיסדי מחזיקי הדת. חובב ציון, ועוסק בצורכי ציבור באמונה. ר' יוסף נתנזון מינהו על התלמוד תורה, וכאשר נסגר ע"י הממשלה, לא מצא לו מנוח עד שנפתח מחדש (תשובה מט). הצטיין בתכונות נפש