ר' זכריה מנדל ב"ר אריה ליבוש זיף
תלמיד חכם בפודהייץ ובפרנקפורט דאודר
מפודהייץ (ת"ף–תקנ"ב)
נולד בבוצץ שעל שמה נקרא, כבכור לאביו ר' אריה ליבוש מנהיג לבוב שנקרא ראש מדינה וראש הקהל בעיר, והיה "חריף ושנון ופלפלן ומקשן ובעל מעשים". יחוסם הגיע אל המשפחות הרוממות בישראל, אך הפרטים אינם נהירים בדייקנות אצל כותבי התולדות, ומרובים בהם השיבושים. האבא ראש"ל היה בנו של ר' אליעזר ליפמן (וזו אסתר בת ר' אברהם אברשקי וואהל ב"ר מאיר בן השר), ב"ר יצחק בקראקא, ב"ר פנחס גיס הרמ"א. לדעה אחרת היה בנו של ר' יצחק מיברוב ב"ר אלעזר ב"ר הויכר ר' ליב מקראקא ב"ר זכריה מנדל הנביא נשיא א"י. יחוסו הגיע לרש"י, תוספות, מהר"י וויל, הרמ"א (לדברי קרובו רצ"ה לוין מברלין), ר' חיים אחי המהר"ל, משפחת שפירא, הבית שמואל חתן ראש"ל ברז"מ נשיא א"י (לדברי קרובו בעל ההפלאה שאף הוא נכד רז"מ), בעל שאגת אריה וקול שחל ועוד. מצד אמו התיחס אל הב"ח, ר"ש יפה, ר"ש לניאדו, מהר"י ומהר"ם פדואה, ר' נטע הוליש, ואפי רבר ר'.
נשא את בת ר' דוד מזמושץ, ונולדו לו: א. ר' זכריה מנדל; ב. ר' נפתלי הירץ מנכבדי סטניסלב, חתנו של ר' אברהם מגזע ר' יצחק הגדול מפוזנא, וחמיו של החות דעת; ג. אשת רצ"ה אב"ד מונסטרישש; ד. שפרה אשת ר' ישכר בר בנו של הפני יהושע. כשברח בעל "פני יהושע" מלבוב, שהה אצל מחותנו עד שנבחר לברלין. בנו ר' ישכר בריש לא היה בתחילה בן תורה, ונתקשה בשידוך. כשראה ראש"ל בצערו אמר לו שיבוא לבוצץ שאוירתה מסוגלת, וילמד עמו תורה. כשהחכים נתן לו את בתו, ואח"כ התקבל כאב"ד פודהייץ.
רז"מ למד בבוצץ אצל אביו ובעל "פני יהושע". נשא את בתו של בעל "מרכבת המשנה", והתישב בפודהייץ. משום כך קראו לו באשכנז ר' מנדל מפידהייץ, או ר' זכריה המבין. עבר לפרנקפורט דאודר, ושימש כמ"מ בח"ק תלמוד תורה. נפטר שם ביום ג' כ"ד כסלו תקנ"ב. לא הניח בנים, ולשוא התיחסו אליו בדורות הבאים.
הדפיס בחייו שלושה ספרים בפפד"א בדפוס גרילא, ומלבדם הניח כתבים נוספים.
מנורת זכריה, שו"ת וחידושי שו"ע, תקל"ו, פז ד'. בח"א דיני מוקצה, נולד וביטול הכנה בשבת ויום טוב. מדף לד: ח"ב אותו כתב בילדותו לפני 30 שנה על שארי הלכות יו"ט ושבת. מדף סה: ח"ג על פרטי הלכות יו"ט. נפסק באמצע חלק זה, בתאריך חשון תקל"ז. הסכמות לא הדפיס מחמת טעמים הכמוסים. בהקדמתו מבקש שתלמידיו יזכירו את חידושיו בשמו, ומודה לר' פנחס הכהן שהחזיקו על שולחנו. בסוף הפתיחה יחוסו.
זכריה משלם, תקל"ט–תק"ם, 72 ד'. ענייני שאר המועדים, וקצת על נשים ונזיקין אה"ע וחו"מ, כהשלמה לספר הקודם שהיה על ענייני מסכתות שבת פסחים וביצה, והלכות שבת יו"ט ופסח. בהקדמתו חוזר על היחוס והתודה למיטיבו, ומזכיר את תלמידו אפרים שנסע מכאן לפפד"מ עם הרבה מחידושיו, ושם נפטר.
זכריה המבין, ח"א, יסודות הפילוסופיה והקבלה, ותשובות להשגות ראב"ע על הקליר, תקנ"א, לג ד'. הספר נמצא במוזיאון הבריטי, ונרשם גם בקהלת משה ומנחת שלמה.
אשל הגדולים, רו-רז; עיר ומלואה, 196–197; ספר פודהיצה, 29; 54 (מועתק מלנדסהוט, תולדות אנשי השם ופעולתם, ברלין תרמ"ד, עם נוסח מצבתו); אוצר הרבנים.