ר' משה שמשון ב"ר יהושע השל וסרמן זוסמן
ראש אב בית דין בברסלוי ורב שכונת נוה שאנן בתל אביב
מברודי (תרנ"א–תשכ"ב)
נולד בברודי ביום ד׳ שבט תרנ״א, לאביו ר' יהושע השל הי״ד ב״ר משה שמשון, מצאצאי התוי״ט ורפאל מייזלש בעל תוספת שבת, ולאמו פרידה בת ר' יוסף וסרמן. למד בישיבת "תומכי אורייתא" המקומית בהנהגת רבו האב״ד רא״מ שטיינברג, וכן אצל רא״ב קלוגר, ונסמך מהם. בנסעו בתרס״ט עם אביו לאדמו״ר מהוסיאטין, נפל אחרי טרנופול מהרכבת החוצה, וניצל בנס ללא כל נזק כמעט. בתרע״ד חבר ועד הרבנים בברודי. בתרע״ו גויס לצבא האוסטרי לטיפול בפליטי גליציה שבאוסטריה העילית בגליל קירכדורף ושטייער, ושימש כסגן של ר' אברהם אורבך אב״ד שטייער. מתרע״ח עוזר של ר' שלמה קרליבך אב״ד ליבק שבגרמניה, ואחרי מכתב מרמ"ש וסרמן בתש"ט אל הרב שמואל אפרים טיקטין בהשלמת פרטים ביוגרפיים, ואיחולים שיזכה להוציא לאור את האנציקלופדיה לתולדות הרבנים כתוכניתו פטירתו נתמנה למלא את מקומו. בתרפ"א נשא את פייגא גיננדל בת ר' חיים זויערברג היד מנכדי הנו"א. בשנים הבאות רב בכמה קהילות בגרמניה: בתרפ"ג בקיעל, מתרפ"ד בדרמשטט לה היו כפופות 30 קהילות במדינת הסן, ומתרצ"א דומ"ץ ברסלוי וכעבור ג' שנים ראב"ד. עלה לארץ בשנת ת"ש, ונתקבל לרבנות הראשית בת"א כרב שכונת נוה שאנן, ומנהל הת"ת "בית אולפנא" בשכונתו. ח' שנים חבר ביה"ד עם שני הרבנים הראשיים בעיר. נפטר ביום י"ח ניסן תשכ"ב, ונטמן בזכרון מאיר. ילדיו: יוסף נתן; פרידא (פריבה) אשת משה מרא לוי בשדה אליהו; לאה רות אשת זאב גלברד לשעבר בשלוחות.
הצטיין בג' עמודים שהעולם עומד עליהם. שקדן נפלא, ובעל משנה סדורה והגיונית. הרביץ תורה להמוני העם שהרעיפו עליו רגשי אהבה. עדין ואציל בכל הליכותיו. ייסד את ישיבת רוזין, ודאג למימונה. הקים אגודות שונות לחסד, ומוסדות לחינוך נערים.
הכין לדפוס את ספר בית יוסף צבי עמ"ס ביצה, שיצא לאור בברלין תרפ"ח ע"י בני הרב שלמה קרלבך. כמה מדרשותיו נדפסו בילקוט הדרוש ח"ב. בברסלוי היו עמו מוכנים לדפוס הספרים שנותרו בכתובים: שאילת משה על סוגיות הש"ס, לקוטי פירות שהוא לקט דינים שימושיים מתוך פמ"ג יו"ד, ואוסף דרשות לשבתות, מועדים והזדמנויות. הדפיס רק את הספר שו"ת שאילת משה בד"ח שו"ע, תל-אביב, דפוס אפרים סטרוד, תשי"ז, 24, שלו עמ'. רוב 198 התשובות מגרמניה ומא"י, בענינים אקטואליים, וחלקן בענין גזירת השחיטה. המסכימים: ריא"ה הרצוג, ר"י נסים, רד"ב ויידנפלד, רצ"פ פרנק (עם ד"ת), ר"ע הדאיה, ראי"י אונטרמן, רי"מ טולידאנו, ור"ר כץ. בראש הספר הקדמה, זכרון לקרויו שנספו ותודה למנדבים, ובסופו פרפראות ומפתחות.
בין אלו שהתכתב עמם: אוסלו — מרש"י לויטן בתרפ"ח (יו"ד, צו); איוורש — לר' נתנאל פריד בתרע"ג על ספרו פני מבין (יו"ד, צט); אלטונא והמבורג — מר' יוסף צבי קרלבך בתרפ"ה–תרצ"ג (יו"ד, צא, אה"ע, כח); בוניהאד — מר' אליעזר דייטש בתרס"ח (יו"ד, ח); לר' יוסף הכהן שוורץ בתרע"ח משטיינהוז (יו"ד, יז); בני-ברק — מהחזון איש בתשל"ח (אה"ע, כד); ברלין — רי"י ויינברג בתרצ"ז (אה"ע, י); וילנא — עם הגרח"ע בתרצ"ב–תרצ"ג (או"ח, ח, יו"ד, פה, פז, צה); ורוצלב — לרי"ל ויינרב ור"י לזר בתש"ח (אה"ע, כג); טאשנר — ממהר"ם בריסק תרפ"ח–תרצ"ג (יו"ד לב, פח, צז); מיר — עם ר' אברהם צ"ה קמאי בתרצ"ז (אה"ע, ו, ז); ס. וארהאל — מר' יחזקאל בנעט בתר"ע (יו"ד, צב-צד); פפד"מ — לר' יונה צבי הלוי הורביץ בתרצ"ג (יו"ד, פד); פרשבורג — עם ר"ע סופר בתרע"ז–תרע"ח (יו"ד, ג, ה); צנסטוכוב — מר' נחום אש בתרצ"ג (יו"ד, ט); שאוול — מר' אהרן יוסף בקשט בתרצ"ג (יו"ד, צ); שטרסבורג — ראי"ל שמוקלר על רבנותו ליוצאי פולין (חו"מ, יג).
תשובות אליו: פרי השדה, ח"ב, ב בתרס"ח; צור יעקב, ח"ב, ד, ז בתרצ"ג–תרצ"ה.
תדהר, אנציקלופדיה, ג, 1235/6; רכ"פ טכורש, התורה והמדינה, יא-יג, עמ' תשלו-תשלז.
ונקס