אלעזר (לאזשע) ב"ר אלימלך ויסבלום

מליזנסק (תק"א*–תקס"ו)

בניו של רבי אלימלך מליזנסק. נקרא ע"ש דו"ז על מעשה רוקח, כפי שביקש לפני שעלה לא"י (הל אלימלך, רלט). בילדותו לא רצה ללמוד, אבל אחרי שאביו נתן לו בר מצוה נהפך לאיש אחר, אחרי שאביו נתן לו מלבוש שכולו עשוי בכוונה לה'. ובד השם בצניעות ובעל מדרגה, ואביו אמר שכל ... היא בזכות מה שמפרנס את בנו זה ובניו ... שימש כסופרו של אביו ועורך דבריו. הביא לדפוס את הספר נועם אלימלך, וכתב לו הקדמה. דפוס נדפסה אגרת הקודש שלו, והיא בעלת תשובות רבה להבנת יסודות החסידות. אגרת נוספת אל ר' יעקב בהסבר ענין הנסיעה לצדיקים, אגרה ע"י הרבי משינאווא להדפסה בסו"ס בית אלימלך, מונקאטש תרנ"ד. אגרת נוספת אל מח' רמ"מ נדפס בסוף אמרי שפר, לבוב תרמ"ד. הוא כתב בה בעברית וביידיש על הדיבוק שהוצא ע"י המגיד מקוזניץ ואביו מבתו של ר' ראובן מגרודזיסק.

שליד ורשא (אחיו ר' שלמה), מחותנו של אחיו ר' יעקב ממוגילנילצה.

אחרי פטירת אביו נסע אל רבי מרדכי מנשכיז (אהלי אלימלך, קלה), ואל המגיד מקוזניץ. בחיי אביו נסע פעם בפקודתו אל ר"פ מקוריץ. רוב חסידי אביו עברו אל תלמידיו הגדולים, ורק ציבור קטן התלכד סביבו בליזנסק. בגודל עניוותו סרב להנהיג עדה, וסבל מדוחק רב. ר"נ מרופשיץ יעץ לו שיסבב עמו בעיירות לקבוע לו מעמדות, אבל באמצע הדרך חזר ללִיזנסק, באמרו שמכיון שאינו מגיע לקרסולי אביו חושש משום גזל והתקשטות בנוצות זרים. נפטר ביום כ"ח תמוז תקס"ו, ונטמן בחדר הקדמי שלפני ציון אביו.