ר' צבי הירש ב"ר אליקים ויס
רב בסערעדנא, אב"ד סאבראנץ ודומברובה
מדומברובה (תקע"ח–תרנ"ז)
נולד בשנת תקע"ח בזבורוב שבהונגריה לאביו הגביר ר' אליקים, ב"ר יצחק מגורליץ חמיו של הכת"ס ושל ר' יוקיל הירש מניימרקט בזיווגו השני, ולאמו שפרינצא בתו של הגאון רבי יוסף חריף ליכטג. למד אצל סבו, ובגיל ט"ז-י"ז כבר היה בקי בע"פ בספר אורים ותומים. בשנת תקצ"ז נשא את שרה בתו של ה"אמרי אש", ולמד אצלו באונגוואר שש שנים בהתמדה רבה, פרוש מכל עניני העוה"ז. כל הלילה למד בעמידה, ולא פשט את בגדיו משבת לשבת. בשנת תרכ"ז הדפיס שם גיסו האב"ד ר' מנחם את הספר זכרון יהודה, עם הסכמות הדיינים ר' שלמה גנצפריד ור' שמואל בר"מ מושקוביץ. כלולים בו תולדות, הנהגות ותורות האב המהר"ם א"ש, והבן ר' יהודה אב"ד סאבראנץ שנפטר בן נ"ב ביום ר"ח שבט תרכ"ז. הספר נחטף מיד, וכעבור ג' חודשים יצא במהדורה שניה. רצ"ה גיס המחבר כותב על חמיו בסוף הקדמתו: מעיד אני עלי שמים וארץ, כי רבות בשנים יצקתי מים ע"י קדשו והביאני חדריו, ואהי מתהלך יום יום בבית נכותה, במעט בכל יום אשר זכנו ה' לראות פניו פני אור המאיר, חדשים לבקרים ראו עיני פרישות נפלא טהרה יתירה, אשר כמעט אין מספר לעוצם הדרת קדושתו, ואף כי ילדות היתה בי אז, ולא זכיתי למצות מדותיו כאשר עתה. בדפים נט-סא צורפו במה מחידושיו, ותשובתו מתרכ"ג אל גיסו ר' יהודה. מהדורה חדשה יצאה לאור במונקאטש תר"ס ע"י ר' מאיר בר"י גרינולד מנאטאפאלווא נכד המחבר, עם הסכמת ר' יהודה גרינולד אב"ד סטמר, (מהדורה נוספת בתרס"ז), וצילום ממנה בירושלים תשכ"ז.
בשנת תר"ה נתקבל לרבנות סערעדנא, על מקום גיסו ר' מנחם א"ש שעבר לחוסט. הרביץ תורה לתלמידים, ונתפרסם שם כאיש קדוש ובעל מופת. בגלל מחלוקת נאלץ להרחיק נדוד עד מאדיאר לאפוש שבזיבנבירגן, ויהודי המקום קבלוהו בחיבה רבה כאלוף לראשם. רצה להדפיס ספר בית יוסף מחידושי זקנו, אבל ידי זרים שלטו בהם ורובם אבדו. המעט שנותר עבר לידי בנו ר' יהודה מסוברנץ דומ"ץ אונגוואר חתן ר' הלל ליכטנשטיין מקולומיאה, ונתפזר עוד יותר. בשנת תרי"ט נתקבל לרבנות זבורוב שבהונגריה, ורבים דפקו שם על דלתותיו ושחרו פניו בהערצה. כשנפטרו שלושת בני המהר"ם א"ש, נאלץ לקבל את רבנות סאבראנץ, כדי לתמוך באלמנות וביתומים. בזיווג שני היה גיסו של בעל "קול אריה", ובזיווג שלישי חתנו של ה"כתב סופר". בסוף ימיו משצומצמה פרנסתו נאלץ לעקור מסאבראנץ, ולקבל את רבנות דומברובה שהיתה שמורה לו בגליציה מזקנו. כאן יצא טבעו בכל המדינה, ופנו אליו בשאלות גם מרוסיה ופולין. המוני העם בקשו עצותיו וברכותיו כאחד האדמורי"ם. נפטר ונטמן במוצש"ק פקודי כ"ו אד"א תרנ"ז.
שו"ת עמודי אש לבית יוסף, ח"א, כרך א' שו"ת, כרך ב' על בראשית ושמות, מונקאטש, דפוס אליעזר יחיאל קאליש גרפיא, תרצ"ט, קכב ד'. המסכימים בשנת ת"ש: ר' יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר ור' ברוך רבינוביץ ממונקטש. בספר דברי תורה משלושת הדורות: רבי יוסף חריף ליכטג, נכדו רצ"ה ויס, בנו ר' משה. הוציאו לאור ר' מנחם דומ"ץ מונקטש בנו של ר' משה, עם הערותיו. בהקדמתו משנת ת"ש מוסר על גלגולי הכתבים, ותולדות שני הראשונים, פרט לתולדות אביו שקיוה להדפיס בהזדמנות אחרת. דודו ר' שמעון סופר מערלוי גיס אביו ענה לו בתרצ"ה שיקדים להדפיס את השו"ת, אבל בלחץ התורמים נאלץ לצרף חידושי אגדה.
בכרך הראשון כ"ה סימנים של שו"ת וחידושי סוגיות, שמצא והעתיק בן המו"ל ר' חיים משה יהושע השל. שו"ת א-ט מהסבא ר' יוסף, י-יט מרצ"ה, כ-כב מר' משה (כ בתרל"ז מלאפאש). רצ"ה השיב למקומות: אונגוואר — בתרל"ב מסאבראנץ לר' חיים צבי מנהיימר (יח), ולר' שלמה גנצפריד (טו); ב"ס — לר' צבי הדומ"ץ בתרמ"ג מסברנץ (יא); דעש — לרמ"מ פנט בתר"ם (טז), ותשובתו בשערי צדק, או"ח, סח; ערלוי — לר' שמעון סופר בתרמ"ג מסברנץ (יט); שאמקוט — לר' עזריאל קלר (י — כמהר"ם שיק, חו"מ, כז, ובענין מכירה לשבת בתרכ"ח ממ. לאפאש, יג-יד); לר' יקותיאל זלמן (יב); בענין סוכה (יז — כמהרי"א הלוי, ח"ב, קטו). תשובות לרצ"ה: אמרי אש, יו"ד, כב, כג, אה"ע קי, קיא (ממנו); דב"ח, ח"ב, אה"ע, קיג; כת"ס, יו"ד, יז, צא; וילקט יוסף, חי"ג, פב, צו, קט, קפו, רז, ריח.
בכרך השני מדור האגדה, ובו מסודרים בזא"ז בכל פרשה עמודי אש מרצ"ה, אבני אש מר' משה, וצמח אש מהמו"ל. את השם עמודי אש נתן בעל "מנחת אלעזר". הקדמת המו"ל נחתמה בשנת תש"א, ובה כותב שרצ"ה לא היה כותב את דרשותיו, באמרו שהמגידות תועלתה למקומה ולשעתה ולא לימים הבאים, פרט למפרשים הקדמונים ותלמידי הבעש"ט. נמצאו ממנו קצת ד"ת מסרדנא בתר"ט, וכמה הספדים בכתב ידו. חלקם נשלחו ע"י ר' מאיר אייזנשטטר בנו של ר' יהודה אב"ד סברנץ, מעת שלמד בתרל"ח בישיבת רצ"ה. ד"ת מר' משה שלח אליו ש"ב רמ"מ זלטנרייך מקשאנוב, אותם שמע בלמדו אצלו בזבורוב. בראש הספר תודה לתורמים ולג' המעתיקים, ובסופו מפתחות ע"ס ד"ח השו"ע.
תשובה אליו: דב"ח, ח"ב, אה"ע, קיג לזבורוב. שה"ג מארץ הגר, ח"ב, לכ: