ר' מרדכי מרדוש ווינרעב

אין להחליפו עם הגאון הצדיק ר' מרדכי מרדוש ב"ר הלל מיליידי זולקווא. בנעוריו רצה לנסוע ללמוד אצל רבי יונתן איבשיץ עם חבריו ר' מאיר מברוד ור' יוסף שטרן, ולא עלתה בידם (ספר סופר וסיפור, שכג). הרביץ תורה לתלמידים בברודי. שימש שבעים שנה כאב"ד ור"מ, ולא נהנה ממעות הציבור. כהן ברבנות פוריצק, ונערץ על גדולי ישראל. פעם נודמן עם החוזה מלובלין, וחלשה דעתו לנוכח תוקף עבודתו וקדושתו. הרהר בלבו במה יזכה לבוא אל הקודש, והוא זקן ורפה כח. אמר לו החוזה שתנוח דעתו, אור תורתו זורח בכל העולמות בזה ובבא. פעם נסע אל רבי מרדכי מנשכיז, ודיבר עמו בענייני חסידות. אמר לו הרבי מנשכיז: יתנהג מעלתו על פי דרכו בקודש עד הנה (זכרון טוב). החל לפעול כמדפיס בפוריצק, בהשפעת מחותנו המדפיס המקומי ר' חנינא ב"ר פתחיה יהודה, שפעל שם בין תקנ"ט לתק"ע עם אשתו בילא, בניו ר' שלמה ור' מנחם מנדל ליב, וחתניו ר' יעקב ב"ר עזריאל ור' שמואל ב"ר צבי הירש בורשטין. שם רמ"מ נזכר בספר שנדפס שם בתקס"ה, והסכמתו מופיעה בספר מחצית השקל שנדפס בתקע"ו (א. יערי, קריית ספר, כ, 101–115). נפטר בתחילת תקע"ח, וביום ט"ו כסלו נערך לו בפוריצק מספד רב, ע"י אב"ד הארחוב ובעל "אפיקי יהודה". כמו"כ הספיד ר' יצחק ב"ר יצקב מייזליש מ"מ דקרמניץ, והוא כלל את ההספד בספרו לקוטי שושנים שנדפס שם אותה שנה. כמה מבניו מתו על פניו. בנו ר' משה מנחם היה אב"ד ליפנא ולוביטש, תלמיד רש"ב מפשיסחא ורמ"מ מקוצק, נפטר בתר"ב (שארית לשארית, כא), וי"א שחי בתר"ל. בתו נישאה לר' שמואל יוסף ראש מדינה, ב"ר יעקב יוקיל, רב בבוטשאטש, זקנו של עגנון. בנותיו של ר' מרדוש נישאו לר' שמחה אב"ד לודמיר בן אחותו של רבי שמלקא מניקלשבורג, ולר' אברהם ב"ר יוסף ישראל אשכנזי מברוד מח"ס "דבר המלך".

לשם עולם זכה בביאורו על ספר חידושי המהר"ם שיף. חדושי הלכות מר' מאיר ב"ר יוקב שיף אב"ד פולדא, עם הגהות וביאור רמ"מ, פאריצק, שלמה בן חנינא, תק"ע. ח"א עמ"ס ביצה, כתובות, גיטין ב"מ וחולין, סב, צד ד', וח"ב עמ"ס שבת, מגילה, ב"ק, ב"ב, סנהדרין וזבחים, כד, כד ד'. המסכימים: מח' ר' אריה ליב ב"ר יוסף קצנלבויגן מבריסק דליטא בתק"ע; בתק"ט ר' לוי יצחק מברדיטשוב (ידענו בו שהוא גדול בתורה), ור' שלמה ב"ר אברהם מינץ מקוברין; ר' יהודה ליב מוישניוביץ בתקס"ח; בתקס"ט ר' אברהם אריה מלויצק, ר' מרדכי יפה מבראד אב"ד הארחוב, ור' מאיר ברצ"ה מבראד (חכם מופלג בסברא ופלפול להיות יורד לתכלית המכוון של המחבר הגאון, וגם מכיר אני אותו שמעודו הוא איש ירא אלוקים ותמים במעשיו, ולא יחרוך צידו רמיה לעשות הגהות הנ"ל דרך העברה בעלמא, אך נפשו עמלה בהן ללמוד מקודם המסכתות עם פירש"י ותוספות); בתקס"ח (איש בריתי ידיד ה'); המגיד מקוזניץ; מח' ר' יוסף יוזפא סג"ל שטרן בתק"ע (ראוי לסמוך עליו, כי אני מכיר אותו שכל ימיו היה עוסק בפלפול של אמת); בתקס"ח ר' משולם כ"ץ מלבוב (פרשת גדולת מרדכי אשר נתגדל בשם טוב משמן, מעודו ירא את ה' ובתורתו יהגה יומם ולילה, והעמיד צבאות תלמידים גדולי ישראל אשר מפיו המה חיים, זכה וזיכה את הרבים בדרכי של תורה); מח' ר' אברהם חיים מזלוטשוב.

אחרי ההסכמות הודעת המסדר, והקדמת ר' יחיאל מיכל ב"ר וולף שטרן כ"ץ נכד המחבר. גלגולי הספר מתוארים בהקדמת המבאר. בימי תוקפו הזניח את הטיפול בכתב היד, ונתעורר לזה בזקנותו אחרי שרק הוא בלבד ניצל משריפת פוריצק שכילתה את כל רכושו באייר תקס"ח. בלימוד יחדו את המסכתות עם ר' נח מלודמיר יליד קרמניץ הסירו מהחיבור את כל הקמשונים, ומחותנו הלוה לו הון רב להדפיסם. בסוף הספר הציג כמה מחידושיו כפי שרשמום תלמידיו. הספר נדפס שוב באוסטרהא תקע"ט, והזכות נמכרה בשלושים אדומים למדפיסי [סדילקוב תק"ף?]. במהדורה זו הסכמות חדשות לנכדי המבאר, חלקן מהמסכימים הקודמים, וביניהן מר' נתן אב"ד טורטשין בעל נכדתו. כעבור כמה שנים נדפס בזולקווא תקפ"ו בלי ההסכמות, ומאז