ר' אלתר יצחק איזיק ויינברגר ווין

מטורקה (תרס"ה–תשל"ד)

אביו ר' אלעזר מסיניווער ברוסיה הקרפטית גר בחוסט, בה נפטר במוצאי יום כיפור תרצ"ז. היה בנו של ר' נתן נטע זאב ויינברגר פרנקל-תאומים, ב"ר מנחם מוניש פ"ת מסקאליע נכד ה"זרע יצחק", ב"ר נטע יונה, ב"ר אריה ליב בעל "גור אריה יהודה" ולמעלה בקודש. יחוסו נדפס בסוף הספרים אמרי ברכה (מהדורת ניו-יורק תשל"ג) ומנחת חן, והגיע אל הקיקיון דיונה, ר' איציקל המבורגר, ר' בריש מסקוליע, ר' בריש המגיד מלובלין, ר' משה שהם מדולינא, והשר ר' מאיר ברודסקי מאודיסה. אמו חיה שפרינצא שנשרפה ביום ד' סיון תש"ד הי"ד, היתה בת ר' אשר יונה קרייטנר (או קוויטנר) נכד ר' מאיר הגדול מפרימישלאן, בנו של ר' חיים שנשא את רייזלי בת רבי יהודה צבי מסטרטין, וחתנו של ר' יצחק ליב וילנר שהיה בנו של ר' זאב וולף אב"ד בקשביץ וחתנו של ר' חיים אברהם רדליך ממיקוליב. כמו-כן היתה דור ששי לשרף עט מסטרליסק, ונכדת ר' יעקב קופל חסיד תלמיד הבעש"ט.

בגיל צעיר למד בישיבת חוסט אצל רבי יוסף צבי דושינסקי, ואח"כ בוישובה אצל רבי מנחם מנדל הגר. נסמך מרבותיו, ומרבי ישעיה שלום רוקח אב"ד ווינייוויטש. נמנה על מייסדי רשת ישיבות "נצח ישראל" בפולין, והתישב בטורקא בה הקים את ישיבת "דגל התורה". בישיבה למדו 120 בחורים, 80% מהם מבני המקום, ותמכו בהם מבחינה כספית. גדולי התורה והחסידות שבאו לבקר בישיבה ולעמוד על ידיעות התלמידים, התפעלו משקידתם והצלחתם. את הבוגרים שלחו לישיבת חכמי לובלין, לישיבת "כתר תורה" בסוסנוביץ ולבלז. בידי ראש הישיבה סייעו תושבי המקום: ר' הרשלה ב"ר יחיאל נגלר סגן המנהל הרוחני הי"ד, ר' שלמה הלר, ר' שמעון הירש ור' יהושע נחמן מיינער. הם נזכרים לטובה במאמר שכתב ראש הישיבה (ספר טורקה, 82–90) על חיי התורה התפילה והחסד בעיירה, ועל דמויות הרבנים, האדמורי"ם, חסידים ואנשי מעשה שפעלו בה.

בהקדמה לספרו הציב קונטרס עיני עיני יורדה מים, בו הוא מתאר בפרוטרוט את תקופתה האחרונה של טורקה היהודית, ואת שרשרת ניסי הצלתו בשנות הזעם. בעודו בעיירה עברו על ראשו כל הצרות והסבל תחת שלטון הרוסים האוקראינים והגרמנים. היה כמעט היחידי ששמר על צורה יהודית, עד שנתפס ביום ו' טבת תש"א. כשהתיר אכילת טריפות לצורך הצלת נפשות, התרעם עליו רבי אברהם יעקב יולס, האדמו"ר מסמבור בטורקא, וכשצלצל להרב ירוחם מאלטשטט, הסכים עמו שיפה הורה. הבריח את הגבול עם משפחתו להונגריה. נתפס ועונה בחשד שהוא מרגל רוסי.

אבל ה' נתן חינו בעיני שוביו ראשי הנאצים. הם הזמינוהו לויכוחים דתיים, וכיון שתשובותיו נשאו חן בעיניהם פקדוהו לטובה. כששוחרר עבר לבודפשט בתעודות פולניות, והיה במחיצת האדמו"ר מבלז. בעת כניסת הנאצים ברח לסטמר ולקלויזנבורג, וכשניסה להבריח את הגבול לרומניה, נתפס והובל לבודפשט עם הרב דוד שפירא מקראקא ור' משה אהרן קמפלר. שוב החלה פרשת מאסרים, חקירות ועינויים, עד שהעמיסו אותם על רכבת. בדרך פרצו דלת, וקפצו החוצה על אדמת סלובקיה. כאן החלה פרשת נדודיהם בעירות ובבונקרים, בקוי החזית שבין הגרמנים והרוסים, ובסכנה מתמדת גם מפני הפרטיזנים. עידוד רב שאבו מהרב מאיר גרינבורג אב"ד סט. מיקולאש שסייע רבות לבורחים ולפליטים. ראי"א נחשב כרבם של יושבי העיירות, אירגן את חיי הדת בתנאי המחתרת, ועודד לבבות נשברים לאמונה ולתקוה, עד בוא יום השחרור. פעל רבות בעניני הצלה בהונגריה ובסלובקיה, ובשנת תש"ו נסע לארה"ב כציר לועידת אגודת ישראל. נודע כאיש אשכולות חביב לבריות ונואם מצוין. כיהן כרב ור"מ קהל חרדים תפארת אלעזר וישיבת דגל התורה בקיו גרדנס שבניו-יורק. נפטר בעש"ק י"ג ניסן תשל"ד.

בשואה נספו רבים מבני משפחתו הענפה הי"ד. ביניהם אשתו הראשנה טויבא, בת דודו ר' דוד ויינברגר וזו' פייגי (נספו עם בנם יוסף מתלמידי ישיבת בובוב), וכן חמשת ילדיו: נתן נטע, אשר יונה, אברהם, אליעזר ורייזיל. כמו־כן נספו: אחותו אלטע רחל אשת ר' ישראל מרגליות; אחותו־חמותו חוה לאה אשת ר' אלימלך מילר (ב"ר נחום עזריאל מגדולי תלמידי הייטב לב, ב"ר משה, ב"ר אייזיק מתלמידי העטרת צבי ונכד הנו"ב) ובנם ר' נתן נטע; גיסתו רייזל בת רבי מאיר שו"ב ומו"ץ וישובה, אשת אחי ר' בריש המגיד דשם ובנה ר' מאיר; אחיו ר' אפרים פישל עם זו' מלכה וי"א ילדיהם. שרדו: אחותו רייזלי אשת ר' זאב אריה וולף ליב מטעטש ר"מ בסאבאטקי הי"ד. נישאה בארה"ב בשנית לרבי שלמה זיידא אייכנשטיין האדמו"ר מפודהייץ, ובשלישית לר' ישכר בר רוזנבוים האדמו"ר מסטרוזיניץ.

אחיו הרב אשר יונה הצעיר ממנו בכמה שנים, למד בחוסט אצל הרב יוסף צבי דושינסקי, בגלנטא אצל הרב יהושע בוקסבוים, ובוישובה אצל רמ"מ הגר. מחשובי חסידי ויזניץ, ומהמקושרים לשלושת אדמו"יי השושלת: אהבת ישראל, אמרי חיים ובנו רמ"י. כיהן כראש ישיבה בטמשוואר. בזמן המלחמה עשה ברומניה, ושנתיים אח"כ בצ'כיה בפראג ובמרינבאד, עד שסודרו ניירותיו. היגר לניו־יורק, ופתח בה בימ"ד. בתש"ל עלה לארץ, ובביתו בקריית מטרסדורף בירושלים מתקיים מנין בנוסח ויזניץ, וכולל בקר וערב "אהל פנחס" על שם בנו ז"ל. כמו"כ יש לו מפעל "אורך ימים" לתמיכה במאות אברכים לפני החגים. תשובה אליו: משנת יוסף, מא.

בזיווג שני נשא את פינה גיטל בת אחותו חוה לאה. ילדיהם: א. חיה שפרינצא אשת הרב נח אייזיק אלבוים, וילדיהם מרים קילא, חוה לאה רחל, זאב משה, אביגיל חנה. בעלה רב קהל נחלת יצחק בקיו גרדנס הילס, ומחשובי הלמדנים. נודע בספרו מנחת חן, חידושי סוגיות, ח"א, לונדון, חי"ל האניג ובניו, תשל"ה, שי עמ', עם הסכמות מאביו ר' יצחק מטורונטו, רבו ר"ש ארנפלד, ר"מ פיינשטיין, ר' דוד הלוי יונגרייז, רש"ז אוירבך, ריי"י וייס, רמ"י ברייש, והיה עמו מכתב מרא"מ שך. בהקדמה מביא את יחוסו, וחוזר על כך שזקנו נכד רבי שמעון מירוסלב כפי שאביו כותב בספריו, אך לא ע"י הבן ר' שלמה. בספר מד סימנים, וג' האחרונים מאביו. חמיו מביא בספרו כמה מתשובותיו, כגון בעמ' ער–ערב; ב. חוה לאה פייגא אשת הרב בן ציון שלום אליעזר פרישוורסר, וילדיהם: רפאל אלעזר, צביה, חיים אלימלך; ג. מרים רחל אשת ר' יעקב רובין ב"ר אברהם יהושע השל מלוס אנג'לס; ד. נחום עזריאל אלימלך; ה. דוד מנחם; ו. ישכר דוב ברייש; ז. חיינצי יהודית; ח. דבורה ברכה; ט. אפרים פישל ישראל.

לפני השואה היה לו ספר חידושי "זקן יצחק" על סוגיות הש"ס, עם הסכמת הרב ירוחם מאלטשטט.

ועוד. כן היו לו שו"ת, דרשות ומאמרים. חידושיו נדפסו ב"הבאר".

בית יצחק עה"ת והמועדים, ניו־יורק, דפוס דויטש, תשל"ב, תלד עמ'. המסכימים: רמ"י הגר ואביו רח"מ האדמורי"ם מויזניץ; מח' הרב שמואל ערנפלד ממטרסדורף בתשכ"ה; הרב משה פיינשטיין בתשכ"ח; רבי שלמה מבובוב בתשל"א. [הרב פנחס הירשפרונג בתשכ"ו (ואני זוכר עוד איך כבודו לפני המלחמה הזו הרביץ תורה בגליציא... דברי תורתו היו חביבים על ת"ח).] כמו־כן מכתבי: רבי ישראל הגר מויזניץ בתרצ"ו (המלצה לישיבה); ובתרצ"ד רבי פנחס טברסקי מאוסטילה (ג"כ לישיבה); רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן־טשרנוביץ בהיותו בעיר ישן, אליה בה המחבר לשבות אצלו עם תלמידיו (קריאה לתמוך בבנין פנימיה לתלמידים שאינם בני טורקא); רבי אברהם יעקב פרידמן מבויאן־לבוב (הן בהיותי בקיץ הלז בעיר טורקא ע"נ סטרי, שם חמותי ראיתי אור שהדליק האברך הרב הגדול חוב"ק צמ"ס שלשלת היוחסין כו' ראש הישיבה... ומאד התענגתי ונתבסמתי מקול ומראה וריח מהתלמידים הלומדים בישיבה); רבי משה'ניו פרידמן מקראקא; האחים רבי נחום רבי ורבי דובער מטשורטקוב; הרב ישעיה אשר יולס מסטרי; רבי מרדכי שלום יוסף מפשמישל (המלצה לישיבה).

בראש הספר הקונטרס עיני עיני יורדה מים הכולל את ויכוחיו עם הנאצים. מעמ' קז חידושיו עה"ת ע"ס הפרשיות, מתובל באימרות מגדולי החסידות ומאביו. מעמ' רכא תפארת אלעזר, חידושים עמ"ס ברכות בהלכה ובאגדה ועל סוגיות הש"ס (בעמ' רפג תשובה לר' פרץ שטיינברג). מעמ' רצג דרשות ומאמרים. מעמ' שכג באורי ברכות ותפילות, מעמ' שמה ביאור י"ג העיקרים, מעמ' שסא שיח אבות — דברי תורה וחסידות מלוקטים מרבותינו, וכן ד"ת מאחיו ומגיסו ר' ישכר בר רוזנבוים האדמו"ר מסטרוזינין. בסוף הספר שני מכתבים מתש"ו בעניני הצלה מרחי' מישקובסקי.