(וולביש)
ב"ר חיים שמחה מירוסלב (תק"ף–תרס"ז)
נולד בלבוב ביום ג' אב תק"ף, לאביו ר' חיים שמחה שהיה מצאצאי המהר"ל והמגיני שלמה ונקרא על שם זקניו ר' שמחה ובנו ר' חיים כהן רפפורט מלבוב, ולאמו בילא. מנעוריו ניכר בכשרונותיו, ולמד גפ"ת למד טז"ז למד אצל קרובו הרב יוקל הירש. בהיותו בן י"ח הלך מדי פעם אל הישועות יעקב לפלפל עמו, וזכה אצלו להתקרבות יתירה. באדר ת"ר נשא את חייקה בת הגביר ר' יצחק זנדבנק מציעשינוב (נפטר תרכ"ב), ועבר אליו נרדף ע"י משנאי חמיו, וחלה בחזוהו. מאז היה ידוע חולי, רזה וצנום. החל להתענין בשפות ובמדעים עם שני רעיו בציעשינוב: ר' ישעיהו מאיר כהנא-שפירא, ור' מרדכי הלר בן אחיו של רצ"ה הלר. עסק במסחר עד שאבד בתרי"ד את רכושו בעת שריפת העיירה, וטביעת סחורותיו בדנציג במי הוויסלה. עקר לירוסלב, ושיקע עצמו בהיכלי החכמה. ברבות הימים גם מסחריו חזרו והאירו לו פנים, ושב אליו ששון רוחו. מתרכ"ב החליף שו"ת עם גדולי הרבנים. בשנים תרל"ב–תרמ"ט השתתף בכתבי העת של זמנו, במאמרים רבים בעניני תורה פילוסופיה ומדע. פירסם בהמגיד, מגיד משנה, העברי, השחר (על נחל מצרים, נדפס מחדש ע"י לונץ בהמעמר), ועוד. כתב גם דרמה הסוחר והפילוסוף, וחשב לכנס את כתביו בספר.
נתפרסם בפרשת קביעות השבת במזרח הרחוק. כשחזו"ס עורר את השאלה כיצד ינהגו המפליגים מאמריקה לאוסטרליה, יצא ר' ישעיה מאיר כהנא-שפירא בדעה בה החזיק אחרי-כן החזון איש. רב"ז הגיב בחריפות נגד ידידו מנוער(סי'ע"ה בספרו מהמגיד), והסכימו עמו השו"מ, ר"ש מוהליבר ועוד, וכן הוסכם בזמנו. גם בשאלת גט שבוטל (ח"א, ז) הסכימו עמו גדולי הדור: המהרש"ק, ר"א תאומים והשו"מ. היה בעל זכרון וסברא ישרה, מנסה להיות איפכא מסתברא אך מודה על האמת, בעל חסד האוהב חכמים ילדים וקרובים, ושונא גאים וחנפים.
נרדף ע"י החרדים בשל השכלתו. החסידים בירוסלב הראו את המקום בביהמ"ד בו למד ועישן מקטרתו, והוסיפו שתורתו אינה שוה יותר מאפר הסיגרים שלו, כי חשדוהו כאפיקורס והפיצו עליו שמועות שונות. סח לי הישיש הרב קלכהיים ז"ל שהכירו היטב, כי שמר תורה ומצוות בקפדנות, ובסעודה שלישית היה יושב חבוש בשטריימל.
בסיון תרמ"ח ענה במאמר למבקר מפורסם אחד: ואנחנו תורנים משכילים נחזיק בדברי חז"ל, ובשם התנ"ך וחז"ל נדגול עד העולם (אוצר הספרות, ב, 95–103). בזקנותו הקדיש את כל עיתותיו לתורה. נפטר ביום א' שבט תרס"ז. בוינא גרו בניו א. עמנואל העו"ד, ב. אוסקר הסוחר (שני בנים לכל אחד), ג. שרה, נישאה בתרכ"א למרדכי לנגבנק אחי הסופר אלכסנדר, וגרו ברומניה. בירוסלב גרו: ה. בת אשת פקיד הממשלה פומרנץ, ו-ז. שני בנים.
ספריו בנימין זאב אחרון נדפסו אצל זופניק וקנולר בפרעמישלא. ח"א, תרנ"ט, פח ד', חידושי הלכות ושו"ת, ע"ז סימנים וקונטרס אחרון. מאמר אגדה בהתחלה, וכן סי' ע"ז. תשובה מתרל"ה לר' שמשון נחמן (לט). ח"ב, תר"ס, פז ד', דרשות עה"ת שאמר בשנים תרנ"ה–תרנ"ט, חידושי אגדה ע"ס הפרשיות וליקוטים. בהקדמת ח"א מבקש שישלחו אליו דברי שבח או ביקורת. בהקדמת ח"ב כותב שחילק את ח"א בין גדולים וחכמים, ונתקבל לרצון.
תשובות אליו: אבן יקרה, תנינא, לט; ש"ב ברכת יעקב, יו"ד, ב; חסל"א, תנינא, אהע"ז, עד בתרכ"ג; מהר"י הכהן, או"ח, יט, יו"ד, מו, חו"מ, ד, שער הענינים, כ; שו"מ, קמא, ח"א, רסז, תנינא, ח"ב, סה, תליתאה, ח"א, תה, תיח, חמישאה, מא, (לציעשינוב) בתרכ"ג.
תשובות אל אחיו ר' יעקב יוסף: בנימין זאב אחרון, ח"א, כד-כו, לח, נג-נה, נז-נט, סד, סז-סח, עג, עד; רבו בשו"מ, קמא, ח"א, רכח, תנינא, ח"ב, עב, פ (עם חמיו), ח"ד, ו, לח, תליתאה, ח"ב, פא, פט, קג, ח"ג, סא, סז, שתיתאה, לח בתרט"ו–תרל"ח, עדות ביוסף, דף קסג ע"ג.
גיסו שאלתיאל אייזיק גראבער, מו"ל אוצר הספרות, ח"ג, מדור אנשי שם, 67–63; הבראישע פובליציסטיק אין ווין, ח"ג, 91, לפי מידע מבתו; מדינה וחכמיה, 92; קרסל, לכסיקון, א, 655.