ר' מאיר צבי הירש ב"ר גבריאל ויטמאיר ויטלש

(תקנ"ח–תרל"ג) מסמבור

נולד בקלוש בשנת תקנ"ח, לאביו ר' גבריאל רחים מוקיר רבנן. התיחס אל המהר"ל הב"ח והט"ז, ולכן השתדל לישב דבריהם כשלמד בצעירותו טושו"ע חו"מ ויו"ד. נשא את בתו של ר' לוי פרנצוו מברודי, למד שם מפי רצ"ה הלר ראש הישיבה (הקדמת מלל לאברהם). כמו־כן למד אצל רבי אפרים זלמן מרגליות שהסמיכו, והכתירו בחורף תקפ"ד לרבנות טרמבובלה. בהשתדלות המהרש"ק נתקבל בקיץ תקפ"ה לרבנות סמבור, ושימש בה כיובל שנים. היה רב המחוז, אך כעבור זמן הסתלק ממשרה זו, רבי היה אמיד בעל נכסים. אסף לביתו תלמידים מוכשרים, ולימדם גפ"ת. נודע כבקי בכל חדרי תורה, מברר הלכה ביסודות מוצקים, ובעל דקדוק לשון. השו"מ הערינו מאד (קמא, ח"ג, קכה), בתשובתו לרא"ל הוליש אב"ד סמבור והגליל בענין עגונה אחת, כותב לו לצרף את רמ"ץ: "אם גם הוא צרף עמנו, אזי אי"ה בנקל להתיר". נזהר בבני עניים אלמנות ויתומים, ותמך בידם. השיב בנתיבות שלום למבקשי לקחו. עניו וברוח ממחלוקת, נכבד בעיני הקהילה והשלטונות. כמה שנים לפני פטירתו ישב כמה חודשים בפשמישל לרחוץ בנהר, ולמד עם מבקריו בעיון את תשובותיו. בריא אולם עד יומו האחרון, ולא נזקק למשקפים. נפטר מחלי-רוח במוצשקפ"פ עקב כ"ד אב תרל"ג, והלוויה נערכה למחרת בבוקר. נספד בביהכ"נ ע"י הרב ליבוש הוליש מסמבור, ותלמידיו ר' יהודה זונדל אב"ד עיש ור' דוד קלטר דומ"ץ סמבור. רנ"י ויניג הספיד בחרוזים: את הזקן ספית הוא הראש, ארז אדיר אזרח רענן כברוש, גאון צבי מאיר עיני ישראל בתורה, שריד מדור גדולים חקרי לב ותבונה, יודע דת ודין ברור באין תפונה, בהגותם בם תמיד יוגה כחשכה כאורה (משפיל גאים, 15). הניח בנות צצאציו לא הלכו בדרכיו, ולכן קרא לו מהרי"ד מבלז בשם משפחתו, ולא כנהוג על שם אביו.

בין תלמידיו גם נכדו ר' גבריאל מנקיס; הרב יצחק טראה; ר' אהרן (ח"א, יו"ד, טו בתקצ"ב); ר' יוסף שמואל בלוך שלמד עם נכדו, ובשיחותיו בזקנות סיפר מרשמיו, ושהעריץ את רבו על טוב לבו (זכרונות מימי חיי, 9). בחייו הדפיס אצל חיים אהרן זופניק ושותפיו בפרעמישלא ח"א של שו"ת רמ"ץ והכין לדפוס את השני. ח"א נדפס מתר"ל עד תרל"ב, ע; צב ד', ובו השו"ת על או"ח (נו) ויו"ד (צ) בהקדמתו הכתובה בענוה רבה מסביר מדוע רשם את חידושיו הקולעים אל מטרת האמת, ומתנצל על השמטת שמות חלק מהשואלים בגלל מהירות המעתיקים. בראש הספר ג' דרושים לימים הנוראים, בסוף או"ח תודה לממפתחים, ובסוף יו"ד לר' זליג ב"ר דוב בארדאך הסדר מלבוב. ח"ב נדפס עם מפתחות בתרמ"ה, ודפיו ז; לד; [ח]. נכללו בו התשובות על אהע"ז (לו), חו"מ (ה), עניני חזקות (להה), השמטות לאו"ח ויו"ד (יב), ובס"ה 234 התשובה האחרונה באהע"ז קטועה באמצעיתה.

המסכימים: רצ"ה אורנשטיין (מכיר הייתי את הרב הגה"צ המחבר ז"ל, כי היה חכם בדורו ובין חכמי זמנו היה נמנה); ר"י שמלקיס (ונתקבלו דבריו אצל גדולי הדור); ר' משה תאומים מהורודנקה (איתמחי גבראי ואיתמחי קמיע, ופרשת גדולת המחבר נודעת בשערים המצוינים, כשמו הוא מאיר עיני חכמים בהלכה, ושם לו כשם הגדולים אשר בארץ); ר' בנימין אריה הכהן וייס מטשרנוביץ (שמו מתנוסס מאו ומקדם כאבן ספיר, בין שמות רועי ישראל אנשי השם גדולי הדור שלפנינו, החקוקים על לוח לבות תופשי התורה למזכרת נצח והוד לכבוד ולתפארת.

דרושי רמ"ץ, פרעמישלא, זופניק, קנאללער עט האמערשמיד, תרמ"ז י, קו ד', עם הגהות והוספות פרי חיים מהמו"ל ר' חיים קנולר, כהוספה לספרו פרי חיים שנדפס בתרמ"ג. המסכימים: מהר"י שמלקיס; מהר"יא איטינגא (ידידי מנוער... שר וגדול בישראל); רי"ש משינאווא (מתרמ"ג, על ספר פרי חיים); ר' דוד מקשאנוב; האחים ר' צבי אלימלך מבלזוב ור' מאיר יהודה שפירא מבוקובסק; ר' משה תאומים מהורודנקה (הגאון המובהק המנוח מוהרמ"צ ז"ל היה נמנה בין גדולי דורו, וידוע ומפורסם כי היה איש אשכולות ואגדות... עוד לימד דעת את העם בחכמה ומוסר השכל); ר' בנימין וייס מטשרנוביץ (שם המחבר נודע למשגב לאדם גדול בהלכה והגדה); ר' ישעיה נפתלי הירץ שפירא מדינוב (מתרמ"ד, על פרי חיים); ר' שלמה מבובוב; ר' אליעזר צבי ספרין מקומרנא (הייתי מכיר את הרב החריף הגאון... שהיה איש חכם ומשכיל, והיה יושב על התורה הקדושה... כפי ששמעתי ששו"ת של הרמ"ץ ז"ל נתקבלים על כל פני תבל בסברות ישרות שלו, עבור זה מוכרח אני להסכים על דבריו דכאן ג"כ, כדי להשתתף עם ישראל הקדושים); ר' יהושע הורביץ מדזיקוב (עם ד"ת); ראא"ב קלוגר.

בראש הספר הקדמת המחבר מח"א של תשובותיו, והקדמת המו"ל עם פרטים ביוגרפיים (בגלל המשלים שבדרושיו קראו עליו: משמת רבי מאיר בטלו מושלי משלים). בדפים פד: - צד. ביאור אגדת רבה בר בר חנה. בסוף הספר תוכן ענינים מפורט ומפתחות.