מקראקא (תרי"ח–תרפ"ד)
נולד בקראקא ביום י"ד אדר תרי"ח. רח"ן דמביצר היה הסנדק שלו, ואח"כ רבו המובהק. ממנו הושפע לעסוק בחקר קדמוניות, ולדלות פרטים מספרות השו"ת ומפנקסים ישנים. בלבן כותב על ההבדל ביניהם, שרבו היה חריף ובעל תפיסה כוללת, ואילו התלמיד ר' פיבוש בקי, זהיר, ומצרף פרט לפרט.
ר' פיבל הירש וטשטין השתדל לפענח את פנקסי הקהילה וחברת ביקור חולים שמצא בבית רבו. למד גם אצל הרב מרדכי דושאק. כשרחי"ן נתבקש ע"י ד"ר גידמן מוינא למסור לו מקורות לתולדות לימוד התורה בפולין, הטיל על תלמידו לערוך את התשובה. מאז השקיע עצמו בחקירות כאלו, ובתרל"ה החל לפרסמן ב"המגיד". היתה לו חנות ספרים בעיר, ובין קונה לקונה עסק במחקריו, גם בשנות מלה"ע הראשונה, עד לפטירתו ביום כ"א סיון תרפ"ד. היה חובב ציון ומקורב למזרחי.
פירסם בכתבי העת ובקונטרסים מיוחדים את התעודות שמצא, עם הערותיו. לא בנה מהם בנין שיטתי, והניחם כחומר ולבנים לשימושם של החוקרים שנעזרו בהם מלוא חופנים. בעמל נמלים שקד ללקט פרטים רבים מארכיונים ומנוסחי מצבות, והעמידם לרשות ההיסטוריונים. האיר פינות אפלות בתולדות יהודי פולין, ובמיוחד היה קנאי לדברי ימי עירו. כארבעים שנה נחשב מהיושבים ראשונה בין חוקרי חכמת ישראל, בקשת פ.ה. וטשטיין משלמה בובר להמציא לו חומר לתולדות שי"ר והשתתף כמעט בכל הקבצים וכתבי העת שבזמנו, כגון אוצר הספרות, האשכול, המגיד, המצפה, הפלס, הקול, השלוח ועוד. חיבוריו נדפסו בקראקא בסדר הבא, בדרך כלל בדפוס יוסף פישער.
קדמוניות מפנקסאות ישנים (מאוצר הספרות), תרנ"ב; תולדות מהרח"ן (מהמגיד), תרנ"ג, 38 עמ'; לתולדות שי"ר, תר"ס, 44 עמ', הוספות והשגות על ספרו של שמעון ברנפלד, עם 4 מכתבי שזח"ה; חליפת מכתבים בין ר' אברהם יעקב וייצנפלד מקראקא ומשכילי דורו, תר"ס, 104 עמ'. בראש הספר תולדות ראי"י בהן מגולל פרק בתולדות ההשכלה בעיר; דברים עתיקים מפנקסי הקהל בקראקא, מהשנים רמ"ה-ת"ו, (מהאשכול תרנ"ח–תרנ"ט), תרס"א, 36 עמ'. במבוא מפרט החשיבות שבתעודות לתולדות ישראל וחכמיו בפולניה בכלל; מפנקסי הקהל בקראקא (מאוצר הספרות, בתוך תהלה לדוד לכבוד קויפמן, ברעסלוי תרס"א); דברי חפץ (מהמאסף), פטרבורג תרס"ב; התורה והחיים (מהשלוח), תרס"ב, ביקורת על שיטת רב צעיר בתולדות ההלכה; לתולדות גדולי ישראל (מספר היובל לסוקולוב), ווארשא, שולדברג, תרס"ד, 30 עמ'; שברי לוחות, תרס"ה, 7 עמ'. ביקורת ענינית חריפה על ספר לוחות זכרון של פרידברג, מהדי ב'. מתרעם גם על שלא הזכירו, ולא תיקן כל מה שהעיר בביקורתו על המהדורה הראשונה; לתולדות ישראל וחכמיו בפולין, מחברת א, מערכת האשכול, תרס"ט, 27 עמ', מחברת ב לזכר רח"ן, תרע"ג, 56 עמ'. בעיקר על התקופות הקדומות של קראקא; תולדות אנשי שם בקראקא, תרס"ט; לקורות היהודים בפולין וביחוד בקראקא משנת 1096 עד שנת 1587 (מהמגיד תרנ"ה–תרנ"ז), דפוס משה לענקאוויטש, תרע"ח, 84 עמ', ובצילום: [ת"א, ציון], תשכ"ח. בשנותיו האחרונות שאף להוציא מהדורה חדשה של כלילת יופי, בה ישלב את שרידי כתביו של רבו שעברו אליו. כתב למלומדים שישלחו אליו את הערותיהם, אך לא הספיק. כמו־כן הניח עבודות נוספות בלתי גמורות.
ש.מ. לזר, המצפה תרפ"ד, הדואר, ג, א' אב תרפ"ד, גל' לג, עמ' 10–11; מאיר באלאבאן, יידן אין פוילן, ווילנע 1930, עמ' 323–320; מדינה וחכמיה, 93; ספר קראקא, 124; אברהם צוך, נרות שבת, ח, תשי"א, קצד; מאיר שמעון גשורי, אנציקלופעדיה של הציונות הדתית, ב, 197–195, עם ביבליוגרפיה; קרסל, לכסיקון, א, 643-642.