מבוכניה (תק"ע*–תרמ"ג)
בנו של ר' נתן אהרן אב"ד אושפיצין. מנכבדי העדה בקראקא, והיה הששי בין החותמים על הקריאה למהרש"ס לבוא ולכהן כרב העיר. כך מובא באיגרות סופרים, מערכת רש"ס, עמ' 37, ושם גם מכתב ששיגר אליו רב"מ, וכמו"כ מכתבי המלצה של רש"ס לבוכניה אודותיו בסי' מו, מז. בידי הגרי"ש שטרן אב"ד בילויץ בב"ב נמצא מכתב ששיגר רש"ס בתר"ם אל זקנו רב"מ בשבחים רמים, ובחתימה כפולה: פעם כבן החת"ס, ופעם בהזכרת שם אמו.
מתרכ"ו רבה הראשון של בוכניה, אחרי שהותר ליהודים בתרכ"ב להתישב בה. לפני כן הותר לסוחרים להיכנס אליה רק בשעות היום, אבל אחרי שריפת וישניצא הוסר האיסור בהשתדלות הארכידוכס אלברכט. אט אט נתארגנה שם קהילה יהודית, נפתח בית כנסת, ונתקבל רב שכיהן עד לפטירתו בתרמ"ג. כולם העריצו וכיבדו את חכמתו ותכונותיו. נשיא מחז"ה בעיר. מילא את מקומו בנו ר' אלימלך שהועדף על פני ר' אליעזר אחיו הצעיר. עוד בן ר' נתן אהרן היה גביר למדן, וסברו שיקבל את רבנות אושפיצין. הבת נישאה לר' משה דומ"ץ זגורז'. בן אחיו ר' פנחס.
תשובות אליו: דב"ח, ח"ב, יו"ד, צב, אה"ע, סח; מהר"י הכהן, תנינא, כט; עטרת ישועה, כד בער"ה תרמ"א; שו"מ, תליתאה, ח"א, קטו.