ר' ברוך דוד ב"ר יוסף דוב הרמלין

מלבוב (תר"ך–תר"ץ)

בנם של ר' יוסף דוד (צ"ל דוב? נפטר לפני תרע"ב. אולי בנו של ר' משה אריה ליב), ומינדל נכדת ר' נטע אשכנזי אב"ד ראזלא. עוד בן: אחיו יעקב. תחילה בזולקווא, ואח"כ עבר ללבוב. סוחר עשיר ומנכבדי הקהילה. בד בבד עסק בתורה בעומק העיון, וחידש באורייתא. נשותיו וילדיו: א. רבקה בלימא בת ר' יהושע מינץ, נכדת המהריא"ז והמעשה רוקח. ילדיהם: 1. נחום הבכור; 2. אליהו מאיר; 3. פעריל אשת הגביר ר' קלמן פרידנהיים מפשמישל שנפטר ביום ט"ז אב תר"ע, והניחה עם יתומים; 4-5. חיה ונעמי ומשפחותיהם; 6. עלטשא; ב. פיגא זוסל בת ר' מרדכי זאב, נכדת המהר"ל מצד אביה, והתבואות שור מצד אמה; ג. חיה לאה נכדת המגלה עמוקות, אם בת הזקונים סימא.

עורר תדהמה כשהוציא לאור ספר הלכתי גדול, אפוד בד, או השגות על ספר שו"ת מצפה אריה, מונקאטש, דפוס קאהן־פריעד, תרע"ב, קנד ד'. בסוף הקדמתו באגדה מגולל השתלשלות חיבור הספר, ויטען שאין לראותו כחיבור השגות בלבד, שכן חידושיו עומדים גם בפני עצמם. למרות הודעתו שאין לו טינה אישית נגד רא"ל ברודא, ניכר שלא השלים עם בחירתו כרבה של לבוב. לדבריו כתב תחילה את השגותיו אל רא"ל שהודה לו בע"פ כי הצדק עמו, אך לא יעשה בעצמו דבר לפרסם זאת, שכן אין אדם מחבל כבודו בידו. משום כך הכביר עליו רב"ד דברים, שרק משום היכרותו עם כמה גבירים נבחר לאיצטלה שאין הוא ראוי לה, ועד עתה לא יצא איש נגדו רק משום שחנופה בין תלמידי חכמים. בסוף הספר השגות גם על מלחמות אריה, וחליפת שו"ת עם כמה רבנים, וביניהם עם ר' פנחס זליג הכהן שורץ, מזולקווא בתרס"ה (דפים קלא:-קלב:). פדרבוש מספר בהקדמת שו"ת הרי בשמים (ח"ג, 7), שזוכרהו זקן הדור פנים, שסבב עם ספרו הגדול בכמותו מהספר המושג. חשב שיזכה לקירבת הרבי מבלז על שדחה כל עמוד מספרו של המתנגד ואף את דברי האגדה, אבל דעת הרבי לא היתה נוחה מניצול ידיעת התורה לחיבור ספר שלם של קינטור.