ר' אריה יהודה (ליבוש) ב"ר יום טוב ליפמן הלר

מקולומיאה (תר"ע–תש"ג)

נולד בקולומיאה בשנת תר"ע, לאביו התעשיין ר' יום טוב ליפמן (ליפא). מילדותו הירבה מקנתו בש"ס ופוסקים, והרחיב התעניינותו לספרי חקירה ושירה. שלט בפולנית, רכש גם השכלה כללית, והיה בקי בספרות העולמית. נשא את בתו של ר' שבתי הכהן רפפורט מפינטשוב, ועבר ללבוב. נעשה סוכן בית החרושת לאריגים של אבי חותנו, ר' אבלי מבילייץ ובניו. מקושר לרבי מבויאן-לבוב, אצלו התפלל ולתורותיו האזין. קשר קשרים עם לומדים וסופרים, ביקר בספריות, וביתו נעשה בית ועד לחכמים. מגיל צעיר חבר בצא"י, ועסקן פעיל בחיים הציבוריים. אם כי השתייך רעיונית לאגודת ישראל, סלד לפעמים מטכסיסיה האירגוניים הרעשניים, והיה יותר תיאורטיקן והוגה דעות.

נמשך אחרי ד"ר נתן בירנבוים, ורעיון "העולים" שלו. מיעט בדיבור ובכתיבה, בבחינת מועט המחזיק את המרובה. חונן בעין חדה, שכל ישר ועדינות נפש, וכל אלו מצאו מבע בכתיבתו. סיגל לעצמו סגנון של כתיבה מעולה, וידע לצקת רעיונות בצורה נאה ומסודרת. פירסם לעתים בעתון דאס אידישע טאגבלאט, אבל בעיקר בבטאוני ספרות שערכם מעבר לשעה ולמקום. את רשימותיו ביידיש שלח לבית יעקב זשורנאל הלודזאי, ובעברית לדגלנו הוורשאי, בחתימת א.י. ליפמאנאוויטש על שמו ושם אביו. התבלט בחבורת הסופרים החרדים הצעירים בפולין בין שתי המלחמות.

בשל הבדלי אופי גירש את אשתו בשנת תר"ץ, ובגלל מזגו הרגיש עבר זמן רב עד שחזר לשיווי משקלו הנפשי. נשא בשנית את בת הרבי קוטן מקולומיאה, ומנישואיו המאושרים נולדו לו בן ובת.

בקיץ תש"ב נלקחו מלבוב אשתו ובתו לבלזיץ. את בנו למשפחה נכרית, אך כיון שחלה נאלץ לקחתו חזרה, ועמו גורש לבלזיץ בקיץ תש"ג הי"ד.

הלל זידמן, אלה אזכרה, ו, 130–133, 90–93; אישים שהכרתי; יעקב כהן, לעקסיקאן, ח"ה, 197, לפי מפתח ספרו של משה פראגער, אנטאלאגיע פון רעליגיעזע לידער און דערציילונגען, נ.י. 1955.