ר' אליעזר ב"ר גודל הלר

מטבריה (תרכ"ה–תשי"ג)

נולד בקולומיאה בשנת תרכ"ה לאביו רבי גודל, שהתיחס בן אחר בן לרבי משולם פיבוש מזבריז. בילדותו עלה עם אביו לטבריה, וזמן קצר לאחר מכן נתיתם ממנו. מהרש"א אלפנדרי נהג לקום מפניו פעמיים, באומרו: פעם אחת לכבודך, ופעם אחת לכבוד אביך הגדול שלא זכית להכירו היטב. חזר לקולומיאה, ונתגדל בתורה עד שהיו ש"ס ורמב"ם שגורים על לשונו. בשובו לטבריה הוכר ע"י זקני החסידים וגדולי התורה כבן עליה מופלג בתורה, וזכה לקירבתם המיוחדת. אחרי תקופה קצרה נעשה מנהיגם הרוחני של החסידים בעיר, ובמיוחד לחסידי קרלין. ישב בראש בכל ההתועדויות, ובכל דבר שאלו לחוות דעתו. משומעי לקחו היה האדמו"ר מלעלוב שליט"א. נסע מדי פעם לגליציה לבקר את משפחתו הענפה בקולומיאה. ביקר אצל כל גדולי האדמורי"ם בפולין, גליציה וליטא שחיבבוהו מאד, ובמיוחד היה מקורב לאדמורי"ם מצורטקוב וקרלין.

היה קם כל יום לפנות בוקר, ויוצא להשגיח על חליבת הערבים בכפרי הסביבה. הרבנית היתה מוכרת את החלב לפרנסתם, כי לא רצה להתפרנס מהחסידים. בדרך היה משנן תמיד דפי ש"ס ופרקי רמב"ם, ואף הערבים כינוהו בשפתם "הצדיק המתפלל", ובאו להתברך ממנו. בשובו מהכפרים לביתו טעם משהו, והלך להתפלל שחרית. שהה בביהכ"נ כל היום על התורה ועל העבודה, וחזר לביתו רק בערב אחרי מעריב. אחז במנהג אביו לטבול כל יום בכנרת בין בקיץ בין בחורף, ואפילו כשהיה מצונן, ומעולם לא ניזוק בשל כך. לא ביטל ממנהגו גם בימי המאורעות, ואף כשהבריטים הטילו עוצר, נאלצו לתת לו רשיון מיוחד, כי לא עלה בדעתו לוותר על נוהגו. בנה לעצמו סוכה קטנה כי חשש משכנו המופתי הגדול של טבריה, אבל המופתי עצמו ביקשו שיבנה סוכה גדולה, אע"פ שבשל כך נאלץ לסגור את חלונות אחד החדרים למשך כל הסוכות. עוד סיפורים מופלאים מהלכים אודותיו עד היום. נפטר ביום כ"ב אב תשי"ג, ונערכה לו לויה רבת משתתפים. חתניו: א. הרב בנימין דרוק שהיה רב בארה"ב ובסוף ימיו בביהכ"נ הגדול בחיפה, אחיו של ר' אברהם אב"ד צורטקוב. ילדיו: 1. ר' חיים בכורו, ראש כולל בגבעה הצרפתית ומח"ס אורות חיים ג' מהדורות; 2. אשת ר' יחיאל שור נכד התבו"ש. בתם נישאה לר' יעקב נחום אפשטיין נכד איזביצא רדזין וקוברין, ר"מ בישיבת זוהר התורה בירושלים. בנם ר' משה שלום נשא בתש"ם את בתו של ר' שמואל מרדכי מינץ מזכיר אגו"י באי"; ב. הרב צבי שוורץ מראש פינה; ג. הרב אשר מאיר שולמן מטבריה.