ר' אלכסנדר שמואל (סנדר) ב"ר פנחס דוד הלפרין

מגליגור ולבוב (תקפ"ח–תרס"ה)

נולד בברודי ביום כ"ב כסלו תקפ"ח לאביו ר' פנחס דוד, ב"ר אפרים שנטמן בירושלים, ב"ר אליעזר ליפמן מסטניסלב, ב"ר יואל מלעשנוב, ב"ר ישראל חריף אב"ד אוסטרהא וזסלב, ולאמו חיה בת ר' מרדכי ביק (ב"ר מנחם מנדל אב"ד רובנה, ב"ר שמואל פיבש אב"ד לנטשנא, חתן ר' שמואל אב"ד פשדבורז, ב"ר אלעזר אב"ד דובנא, ב"ר ישכר ברוש, בן הרבי ר' השל), וזוגתו ריזל בת רצ"ה מרגליות (זו' זלדה אחות אשתו של ראז"מ, בנות ר' ליב אשכנזי שנקרא ר' ליב רומלובר, ואחיהם היה חתן רמ"ז אב"ד לבוב), ב"ר אלכסנדר סנדר מסטנוב מגזע היחס.

למד מפי ר' משולם ישכר הורביץ אב"ד סטניסלב, יחד עם ר' יעקב ויידנפלד מהרימלוב. בעודו צעיר לימים הסתופף בצל רבי מאיר מפרימישלן שחיבבו. פעם נסע אל רבי ישראל מרוזין שקירבו למרות גילו הצעיר. נשא את אסתר בילא בת ר' אליער זאב יער מברודי, ב"ר יוקל חתן ר' זאב אב"ד הרובשוב, חתן ר' איציקל הורביץ אב"ד אה"ו. לחמיו כבר היו שני חתנים גדולי תורה: ר' שבתי הכהן רפפורט אב"ד דומברובה וה"חסד לאברהם". עבר לברודי, ושימש בהוראה אצל המהרש"ק. בשנת תרי"ב נתקבל לרבנות גוליגורי, ונתפרסם כגדול בתורה. מהרי"א איטינגא הכשיר גט רק בתנאי שיסכים עמו (מהרא"ש, כה). הוצעו לו הרבנויות של ירוסלב ויאסי ולא נענה, לפי עצת רבי מאיר מפרימישלן שמוכנה עבורו רבנות בעיר גדולה מאד. כשלבוב חיפשה ראב"ד הציע עצמו בגליויה, ובחשון תרמ"ט תודת הרב אלכסנדר שמואל הלפרין לר"ש בובר מיום כ"ב איר תרמ"ה על שמבשרו שנבחר ללבוב נתקבל פה אחד כמ"מ, ר"מ, מו"ץ ואח"כ ראב"ד תוך העיר. באותה שנה כתבו תולדותיו: דור ודורשיו, 59; ספר זכרון, 33.

מאס בקניני העוה"ז, ושאף אך ורק לחיי רוחניות. מתמיד נפלא, וגם בזקנותו התישב בחורף אחרי מעריב ליד נר, ולמד שש ושבע שעות ברציפות. כשביקר אצל בנו ברישא, נתכנסו אצלו בני העיר וביקשוהו לומר דברי תורה. לגודל ענותנותו סירב, ורק להפצרות בנו נענה להם, וכל הלילה עמד ודרש לפניהם להתפעלותם הרבה. תפילתו היתה בדבקות ובדמעות. רבים השיב מעוון בדרשותיו. בעל תואר פנים וצורה אצילה. שתדלן אצל השרים ומקורביהם להיטיב לישראל. בלילה שלפני פטירתו ישב שקוע ברעיונותיו, וכשקם אמר כי כשמגיע זמנו של אדם גדול להסתלק, ואין הקב"ה חפץ שבתפילת רבים יפדוהו בתחנונים, הוא לוקחו פתאום. בבוקר יום ג' כ"ו טבת תרס"ה נפטר פתאומית בדעה צלולה (המצפה, כ"ט טבת תרס"ה, 6). בגוליגור קשר עליו הרב מישל מספד במשך יותר משעתיים (שלום וואסערמיהל), מחז"ה, י"ד שבט תרס"ה, 5. ר' יוסף יצחק הלוי הלר מוסר שם, כי בלבוב נבחר על מקומו פה אחד גיסו נכד הנפטר, ר' יוסף באב"ד מקאלוש).

ילדיו: א. ר' חיים יונה ראב"ד רישא; ב. ר' מרדכי שנפטר בצעירותו, אבי חיה שרה הארליג, אמו של ר' מרדכי תלמיד דודו מהר"ם שפירא מלובלין, רב בקראון הייטס, סייע להוציא מחדש את ראש המזבח; ג. לאה זו ר' יעקב באב"ד ב"ר יצחק אב"ד קלוש, אבי ר' יוסף אב"ד וינא.

הניח בכתובים חידושים על רוב מסכתות הש"ס ד"ח השו"ע. היו בוינא אצל נכדו ר' יוסף, ואבדו בברחו לאמשטרדם ולמנצסטר. חיבוריו עה"ת בדרך פלפול ואגדה וכן השו"ת, היו בידי נכדו ר' ישכר בריש ואבדו בשואה.

ראש המזבח עמ"ס זבחים עד פרק ששי, לעמבערג, אברהם ניסן זיס סג"ל, תרמ"ג, ב, עד ד'. בהקדמת אגדה כותב, שכיון שמתיחס לרש"י טורח לישב את קושיות התוס' עליו, מוסר חדו"ת ששמע מאביו מחו"ז הראס"מ, ומפרט את יחוסו שלא ניקה משגיאות. ד"צ בניו-יורק תשי"ט, ו, עד ד', ע"י נכדו ר' ישכר בריש מבייטש. בראש הספר: פקסימילים מכתבי ש"ב רד"ב ווידנפלד (1). וכי ספר זה צריך להסכמה, הלא כבר נודע לתהילה ומפורסם לרבים עוד מזה עידן ועידנים, בין מצד עצמו ובין מצד מחברו. 2. מתפלא אני על אשר אינו מוצא לנכון להדפיס מחדש את הספר שו"ת מהרא"ש, אשר מאז ידוע ומפורסם כי יש בו דברים יקרים ומופלאים מאירים כספירים); הקדמת המחבר בה כותב שבמחנה ההשמדה החליט להדפיס את הספר אם יינצל, ומצרף תולדות זקנו המחבר; זכרון לבני משפחתו הקדושים; דברי אגדה מהמהדיר; ברכות לבני משפחתו; תודה למסייעים.

שו"ת מהרא"ש, לעמבערג, דפוס ראז"ו סאלאט, תרנ"ו, ו, קו ד', פו סי', עם הקדמת אגדה שבסופה חוסו. בסוף ההקדמה דבר אגדה מזקנו רצ"ה מזברז חמיו של ראס"מ, ובסי' ו' פלפול ממנו שקיבל מר' יוסף לופטנר מברזאן. בספר דרושי הלכה למועדים לח), לשבת הגדול (לא), ליום הנץ ט"ז ניסן (סג), לשבועות (ה), לשבת שובה (ח), לסוכות (עט), לחנוכה (סו). בסי' מב מיישב פקפוקו של הדע"ק על טלית קטן שלנו.

כט, פז בתרמ"ב; שו"מ, קמא, ח"א, ל, קנה, תנינא, ח"ד, ט, לט, תליתאה, ח"א, רצט בתר"י–תרי"ז; תועפות ראו"ם, או"ח, יא, כא, יו"ד, ג, מו, אה"ע, ע בתר"ט–תרי"ב לברודי. הערותיו בסוף ספר אוצר נחמד (גרייזמן). ד"ת ממנו בבניין (גלרנטר), קו' תקע שופר, סי' ה. מכתב מזויף נגד מנחם (גלרנטר), קו' תקע שופר, סי' ה. מכתב מזויף נגד שפתי ישנים, ח"א, קסא-קסד. מכתבים רבים בארכיון בובר.