ר' שלמה ב"ר מאיר נתן הלברשטם
רב בוישניצא ואדמו"ר מבאבוב
מבאבוב (תר"ז–תרס"ה)
נולד בדזיקוב בשנת תר"ז לאביו רבי מאיר נתן ב"ר חיים מצאנז, בברכת רצ"ה מרימנוב שאמר ליולדת כי עוד יאיר את העולם בתורתו ובצדקתו. בגילו שמונה נתיתם מאביו, ונתחנך בצאנו על ברכי זקנו הדב"ח שהשקיע בו כוחות רבים. בעודו פעוט אמרו לאב"ד מישלניץ שהחזיקו על ידיו, כי הרוצה לראות צדיק בילדותו — יתבונן בו! חריף מוח, בעל זכרון, ומתמיד גדול. למד בצוותא עם בן דודו רבי משה מברדיוב, ועליהם הטיל אח"כ הסבא את הוצאת ספר תשובותיו דב"ח. כמו"כ ספג לתוכו מרוחה ונגינתה של חסידות דזיקוב, ויצר בנפשו מזיגה מרהיבה של שני הגוונים. זקנו רבי אליעזר מדזיקוב השתעשע בו מאד, ואמר שצורתו דומה לצורת אביו מרופשיץ.
בהיותו בגיל י"ד בסוף תרכ"א, נשא בדזיקוב בהשתתפות הדב"ח, את זו' רבקה הענא בת רבי יהושע הלוי רוזנפלד ב"ר שלום מקמינקא. בצעירותו לא נתקיימו ילדיו, עד שקרא לבנו ממלא מקומו ר' בן־ציון, שם שהוא סגולה לאריכות ימים. עוד בת חיה שינדל נישאה לר' חיים יעקב ט"ב אב"ד לימנוב. זו' נפטרה ביום ט"ו אב תרס"ב, ואח"כ נשא בשנית את רעכיל ברייגדל בת ר' מנשה ט"ב נכד הישמ"מ. ישב בקמינקא כשנתיים סמוך לשולחן חמיו. נסע עמו פעם אל רבו מהרי"א מזידיטשוב, שתמה מדוע לא הביאו יותר. בשנת תרכ"ג שב לצאנז אל סבו, וקיבל ממנו רבות בנגלה, י' כללים בנסתר, וכיצד לקרוא פתקאות.
בתרכ"ד מינהו הדב"ח לרבנותו הראשונה בבוקובסק, ונסע עמו להכתרתו. בא לעתים תכופות לצאנז. חתום מבוקובסק במנויי תולדות אברהם תרמ"ב. מתרל"ט רב חסידי באושפיצין על גבול אשכנז, בה נשבו רוחות המערב. עמל בהשפעתו המבורכת על דמות הקהילה, עד שקיבלה ברבות הימים צבין חסידי ביותר. בתר"ם עבר לרבנות וישניצא, והחל לנהוג בה אדמורו"ת. ייסד כצורך השעה את הישיבה הראשונה בגליציה, אע"פ שדודו ר"ב מגורליץ לא ראה זאת בעין יפה לפי תשובת אביו (ח"ב, יו"ד, מז). אמר יום יום שיעורים לפני מאות תלמידים, ובהם כאלו שבאו מחו"ל. למד עם תלמידיו כל ליל ששי עד הבוקר. בין גדולי תלמידיו: ר' דוד דוב מייזליש מאויהעל, ר' מרדכי רוטנברג מאנטורפן, ר' שמואל אהרן מילר מלאבאווא, ר' חיים דוב שטרוך מניימרקט, ר' ישראל שרייבר מיורדנוב, רש"מ הכהן הולנדר דומ"ץ טשרנוביץ, ועוד.
ביום כ"ה תשרי תרמ"ט עלה ביתו באש, עם ספריתו העשירה, כלי כסף ממורשת אבותיו, וכתביו שהכילו כארבע מאות תשובות בד"ח שו"ע, והתורות שאמר בשבתות ובמועדים. השריפה גרמה לו צער רב זמן זמן ממושך. לפני מלה"ע רצה בנו רב"צ להדפיס ספר "עשר דרשות", דברי פלפול ודרוש שאמר בפתיחות לכל זמן, אבל כשהרוסים פרצו לבאבוב בתחילת מלה"ע א' הלך הכל לאיבוד. בספר קדושת ציון של רב"צ מובאים ד"ת מאביו, ונספח לו קונ' עטרת שלמה משרידי חידושיו.
בגלל השאיפה לפתוח בי"ס של הברון הירש, ובגלל מחלת לבו, עבר בסוף תרנ"ב לבובוב שאוירה היה יפה לו. ייסד בה שושלת חסידית שנקראה על שם המקום, ונודע כאדמו"ר מובהק המנהל עדתו בכשרון ובמסירות, ומנהיג החסידות בגליציה המערבית. פעל בצורכי הכלל, בחיזוק ארגון מחז"ה, ובמלחמה בציונות ובזרמים החדשים. חכם מחוכם בענייני העולם. נפלאות סיפרו עליו, וחולים נושעו על ידו. גם גאוני הונגריה העריכוהו ונסעו אליו, וכששהה שם רבות לרגל מצב בריאותו, דבקו בו הרבה תלמידים. נפטר בליל יום ג' א' תמוז תרס"ה במרחץ נויהיים שבגרמניה, וביום ה' הובא מפפד"מ לבובוב. כתבה וקינה על פטירתו מר' חיים נחום ה"ש אב"ד מושציסק, בקמחז"ה, ד'-י"א תמוז, 6. נספד במיכלא דאסוותא, ב. תיאור מפורט עם נוסח המצבה, כרם שלמה, ח, תמוז-אב תשל"ח, מה-מט.
מכתבי הדרכה והלכה ממנו נדפסו בספר מכתבי קודש מאדמו"ר באבוב, נסדר ונלקט עם הערות וציונים ע"י הרב שמריה ציטראנענבוים, ברוקלין, כולל אברכים דבאבוב, דפוס נאבל, תשל"ג, קסח עמ'. בהתחלה פקסימיל הסכמת האדמו"ר שליט"א, והקדמת המהדיר. בח"א נ"ד מכתביו החל מתרמ"ט, עם רשימת הסכמותיו. בעמ' צט-ק, פקסימיל ממנו ומבנו. בח"ב נ"ז מכתבי בנו רב"צ, ובראשם ד"ץ של אגרת הקודש.
בספר מכתביו לקהילות גליציה, בעיקר בענין מחז"ה: בוכניה (יז); בריגל בתרס"ה (כו); כפר ויסוקע לר' גרשון (כט); טורנא (טז); לבוב (יג-טו, יח); קראקא (ד). כמו"כ לר' ישראל (יב), ובענין ציקוריה בתרמ"ד (לג). מחוץ לגליציה: בוניהאד — הרב אליעזר דייטש בתרס"ג, ממיכלא דאסוותא (ז, כג), ואליו גם בקונו' יענה בקול, תרס"ג, סי' כט; חוסט — הרב משה גרינוולד (יט); ירושלים — המלצה לשד"ר בתרנ"ח עם דודו ר' אהרן מצאנו (כ, כא); מאד — הרב אברהם יהודה שוורץ בתרמ"ב, עם דודיו (לד); סיגט (ח-ט, ממלחמת מצוה); סרדהעלי — הרב שמואל אסאד בתרנ"א (ב); ראגנא — הרב אהרן שמואל פריינד בתרמ"ז (ג), ותשובה אליו מתרמ"ז בספרו מקוה ישראל. בסוף הסכמותיו (להב-נב), עם רשימה אלפביתית לספרים שעם הסכמתו.
תשובות אליו: בית יצחק, יו"ד, בסוף בתרמ"ו; זקנו, דב"ח, ח"ב, יו"ד, לב בתרל"א; כנף רננה, ו בתרמ"ב; שו"ת מהרי"א הלוי, ח"א, קקה, קמג בתרמ"ה–תרמ"ו (על מרור פחות מכזית). מכתבו מתרמ"ז למהרי"א עם פקסימיל, כרם שלמה, תמוז-אב תשל"ט, יח-יט, נז; שו"ת מהר"ש, ח"ד, ב בתרמ"ו (על מרור). נזכר גם בח"א, לג. קטע מדרשתו הראשונה ויש נצא בשיחת חולין של ת"ח החדש, ל-לא. קול קורא מחז"ה, ב' אדר תרמ"ה. הכשר שלו, שם, י"ד טבת תרמ"ז, 8. מכתבו המזויף נגד הציונות, דובב שפתי ישנים, ח"ב, שא-שג. מכתבו בכרם שלמה, תמוז-אב תש"ם, כא.
המצפה, ד' תמוז תרס"ה, 5; מגדולי החסידות, ט, עמ' קעה-קפה; זכרונות המאור, ח"ב, קא-קטו; ארזי לבנון, ח"ב; מלכות שלמה, ע-קג, ר, עם תשובתו; ספר אושפיצין, 97, 102; דבה"ק מצאנז, ח"ב, רעו-רצג.