ר' מאיר ב"ר יעקב הלברשטם

נולד בטשקובה ביום ה' חשון תרפ"ז לאביו האב"ד רבי יעקב. עלה לארץ בתרצ"ה, והתחנך בתלמודי תורה בירושלים. נשלח בתרצ"ט לקראקא להסתופף בצל סבו רבי סיני מזמיגרוד כאשר אביו נסע לארה"ב, ולמד שם בישיבת כתר תורה דרדומסק.

בפרוץ המלחמה נטל מקל הנדודים מזרחה עם המשפחה, והגיע ללבוב ולסיביר. כשפליטי פולין שוחררו שם ממעצר במחנות, עבר עם שני דודיו לסמרקנד שבאזור בוכרה. בהשתדלות אביו מארה"ב ובתשלום גבוה, נכלל במשלוח הילדים שהוצאו ע"י הצלב האדום הפולני מרוסיה הקרה לבומבי שבהודו החמה. ראשי ועד ההצלה בארץ השתדלו להעלותו דרך עירק, וזקנו בלונדון השיג שיוקצה לו מקום במטוס צבאי בריטי שחנה במיוחד לשם כך ליד חופי ים המלח. עם הגיעו ביום ב' אב תש"ב נכנס ללמוד בישיבת "בית אברהם" סלונים בירושלים, ושמע גם לקח מפי רבי מאטל סלונימער (נפטר י"ב טבת תשי"ד). נשא בתש"ה את מורת בית יעקב בטבריה, רחל בת רבי אהרן יוסף לוריא מח"ס עבודת פנים, וזו' היחסנית חוה לבית שור, נכדת המהרש"ל, רבי ברוך ממוזבוז, רז"ו קיצעס מתלמידי הבעש"ט, המנ"ח ועוד. חמיו דחה הפצרות לכהן כאדמו"ר מסלונים, וזכה לפטירה נפלאה. בליל שק"פ שקלים תשל"ב? נכנס לבימ"ד אור תורה שבשכנותו בו הסב האדמו"ר תולדות אהרן לשולחן עם חסידיו, וקרא לקהל לבוא אליו. השכיב עצמו על הרצפה, קרא ק"ש ווידוי, ויצאה נשמתו בטהרה מתוך הכנה דרבה. עבר אל חמיו לטבריה, למד עמו כמה שנים בישיבת אור תורה, והשתלם בהוראה אצל הרב אשר זאב ורנר, גיסו שהיה נשוי לאחות אשתו. זמן מה גר בירושלים, ופתח בימ"ס לספרים "נהורא" במאה שערים, עד שנהרס בהפגזות הלגיון הערבי. בשובו לטבריה נכנס בהשפעת דודו האדמו"ר מסלונים לעסקנות ופעילות ציבורית. בימי העליה הגדולה מסר נפשו להצלת ילדי ישראל לחינוך תורני, ובשבתות סבב בבתי הכנסת של עדות המזרח, ונשא בפניהם דרשות נלהבות לחיזוק הדת. ניהל את המאבקים בחילולי שבת, חיטוטי קברים ומזימות המיסיון. ביתו היה פתוח לאורחים הרבים שפקדו את העיר. בתשט"ו עבר לנתניה לפי בקשת ש"ב האדמו"ר מקלויזנבורג, לסייע לו בשלבי הקמתה של קריית צאנז וישיבתה. מעבודה מאומצת זו פרש עקב פציעתו בתאונת דרכים בדרך מירושלים. נתמנה כנציג פא"י בלשכת העבודה בנתניה, וסייע לרבים בהשגת עבודה בתקופות מחסור. ניצל את קשריו עם אבות העיר להישגים דתיים בתחומי החקיקה, תקציב ובינוי מוסדות דת. בתשל"ח עבר לבני־ברק, וגם בה פעיל בלשכת העבודה ובשדה החיים הדתיים בעיר. מכובד אצל רבני ואדמור"י העיר, ומסרב בתוקף לשאת איצטלא של כהונה רבנית. רב חסד בגופו ובממונו, ורבים נעזרים על ידו בפתרון בעיותיהם.

ילדיו: א. רוחמה (תש"ו), זו' הרב פנחס שטרן בר"י אב"ד בילגיץ, ולהם ז' ילדים; ב. ר' חיים ברוך (ג' חשון תש"ח). תלמיד ישיבות צאנז ותומכי תמימים בלוד ובניו־יורק. נשא את מינדל לבית וולגמוט חניכת גייטסהעד, ולהם ד' ילדים. פעיל ונכבד בעדת חב"ד, ואחראי על שידורי האדמו"ר ותקשורת החוץ; ג. ר' שמואל (כ"ט תמוז תש"ט), מחשובי חסידי צאנז־קלויזנבורג בבב"ב. נשא בתשל"א את שפרינצה בת ר' נפתלי הרץ שפירא מאנטוורפן ב"ר דוד בערצי ב"ר אלתר אב"ד ויקנא וראב"ד טשרנוביץ, ולהם ב' ילדים; ד. ר' חנניה סיני דוד המכונה חס"ד (כ"ג אב תשי"א). ממקורביו של האדמו"ר מליובאוויטש בביתו הפרטי. נשא את דבורה בת הרב פרץ הכט ממשפחת רבני חב"ד בארה"ב, ולהם ב' ילדים; ה. שלומצה אידל דינה (ח' כסלו תשי"ח), זו' ר' חיים פריד תלמיד ישיבת בעלזא, בהנגיד ר' אלכסנדר סנדר, ב"ר אברהם מגזע רב עמרם חסידא מצפת, ולהם ד' ילדים; ו. מלכה דבורה (תשכ"ה); ז. חנה רבקה (תשל"א).