ר' יקותיאל יהודה הלברשטם

מקלויזנבורג (נו' תרס"ד)

נולד ברודניק בשנת תרס"ד [תוקן: ד' שבט תרס"ה ↓] לאביו רבי צבי הירש. למד מפי רד"צ זהמן ראב"ד דוקלא, נחשב כתלמידו המובהק, ונסמך ממנו. הסתופף בצל הרבי מאוסטרובצה שחיבבו מאד, והסמיכו להוראה.

ברכו שיזכה לכתוב תשובות להלכה, וביקשו שישאר אצלו לסדר לדפוס את כתביו המרובים. כמו"כ נסמך מר"מ אריק שהשתעש אמו בד"ת, ומר"ש ענגיל שהתפעל מידיעותיו. בידידות נפש היה עם ראי"י פריינד אב"ד נאסאד, ואהבתם היתה כמים הפנים אל פנים. נשא בתרפ"א את חנה בת העצי חיים מסיגט, והשתלם אצלו כמה שנים בתורה ובעבודה. מתרפ"ו אב"ד היראים בקלויזנבורג, ועל שמה נקרא. על פעולותיו לביצור חומות הדת בעיר כתב ר' ירמיה טסלר בספרו זכור ואל תשכח. נתקבל לרודניק על מקום אביו, אבל בגלל המצב באירופה לא עבר לשם. כל שנה היה נוסע לרודניק לקיים מצות כיבוד אם.

בשנות השואה עבר ז' מדורי גיהינום, ואיבד את זו' ו"א ילדיו הי"ד. בגיטו שבעירו לא ויתר על אף דקדוק קל, למרות התנאים הקשים. בהגיעו לאושוויץ התענה בעבודות פרך, ויהודים השתדלו להיות בעזרתו. נשלח עם עוד יהודים לגיטו וורשא, לפנות את הריסותיו אחרי המרד. משם נשלח למחנות מילדורף ופלדפינג שבגרמניה, ושם שוחרר. כל אותה התקופה לא חילל שבת, לא טעם מאכלות אסורות, והניח תפילין בקביעות.

שבור ורצוץ חש לשיקום ההריסות הרוחניות. אסף וגידל יתומים ונערים, ייסד רשת ישיבות שארית הפליטה, והעמיד דור של אברכים שומרי תורה ומצוות. עבודתו ההירואית בין יושבי המחנות בגרמניה הפיחה רוח חיים בניצולים האומללים, וזכתה להערכה רבה מאת השלטונות האמריקאים.

בתחילת תש"ז היגר לארה"ב, ושלח סכומים עצומים להחזקת הישיבות. השתדל להביא את אברכיו לארה"ב, והקים שם מחדש מוסדות תפארה בויליאמסבורג, ומחורף תשכ"ח ביונקרס-סיטי שבניו-ג'רסי.

מצודתו היתה פרוסה להקמת מוסדות חינוך גם במקומות שונים בא"י. בתשט"ו בא לביקור בארץ, ושנה לאחר מכן הקים את קריית צאנז בנתניה. בתש"ך עלה לגור בקריתו החסידית, עתירת מוסדות התורה והחסד. גולת הכותרת שלהם היא ישיבת צאנז והמתיבתא, בה אמר מדי יום יום שיעורים לתלמידים, והעמיד לגיון של חסידים ת"ח שרבים מהם בעלי הוראה, וגם בדור הקודם היו חידוש.

כמו"כ הקים כולל, ישיבה קטנה, ת"ת לבנים, ובתי"ס לבנות מכל הגילים. פתח בית אבות לקשישים, מוסד ליתומים, ושאר מוסדות הציבור הדרושים לתושבי הקריה. במאמצים רבים עלתה לו הקמת ביה"ח ע"ש לניאדו, המשמש כדוגמא ומופת ברמתו הרפואית, אוירתו החרדית מתוך שמירה קפדנית על קיום ההלכה, ורוח חסד השפוכה בין כתליו. עוד הקים את קריית צאנז בירושלים, ותיכנן גם בטבריה ובבאר שבע. מרכזים של חסידיו פעילים גם בב"ב, פ"ת, ת"א, חיפה, צפת ובאירופה.

אבן שואבת לכל מבקשי השם הרואים בו דמות של גאון וצדיק מהדורות הקודמים, ובבואת עבודתו של זקנו הדב"ח. לן בעומקה של הלכה יומם ולילה, משיב לשאלות הלכה מכל עברים, ומרבה בפלפולי אורייתא בישיבתו, בשבתות, ובכל מאורע ציבורי. תפילותיו ועבודתו נמשכות שעות רצופות בתחנונים כבן המתחטא לפני אביו, ובלימודי זכות על ישראל עם קרובו. עמוד החסד בצורות ובאופנים שונים, ורבות פעולותיו להשבת לב ישראל לאביהם שבשמים.

מילדיו בזיוו"ר: א. ליפא'לי בכורו, למדן חריף, ומחדש באורייתא בעמקות; ב. חיים צבי; ג. משה. על שמו הוקמה "קרן תורת משה" להענקת פרסים, מכשירים רפואיים ועזרה לחתנים. אחרי המלחמה נשא את חיה נחמה בת ר' שמואל דוד אונגר אב"ד ור"מ ניטרא. ילדיו: א. ר' צבי אלימלך אב"ד קריית צאנז; ב. ר' שמואל דוד, רב ור"מ קהל חצר הקודש בבורו-פרק; ג. לאה. נישאה בתשכ"ז להרב שלמה גולדמן, בנו של ר' מרדכי האדמו"ר מזוויהל וראש ישיבת צאנז ביוניון-סיטי, ארה"ב. דברי תורה ממנו בקובצי ישראל סבא מחוברת מ"ב; ד. חיה מינדל. נישאה בתשכ"ט להרב דוב ברל ב"ר משה וייס, ראש הכולל ביוניון-סיטי ורב קריית צאנז בירושלים, ולהם ב' בנים וג' בנות. ד"ת ממנו בישראל סבא (מח' מ'); ה. הינדא חנה. נישאה בתשל"ח לר' אפרים פישל ב"ר יוסף זונדל מוטצען, מצאצאי הזרע יצחק, ר"מ בישיבה ביוניון סיטי, ולהם בן: אהרן; ו.יהודית, נולדה באייר תשכ"ד ונקראה ע"ש אמו של רש"ד אונגר; ז. שרה אסתר באשא, נולדה בתמוז תשכ"ח.

רק מעט נרשם ממעינות חידושיו של פה המתגבר בתורה. רובי כתביו מלפני החורבן אבדו בשואה. פה ושם נעשו נסיונות לרשום את תורותיו, בעיקר בבטאוני צאנז. תשובותיו להלכה דברי יציב מסודרות לדפוס.

דברי תורה שנאמרו בר"ה שבת תשובה ויו"כ תשט"ז, בשכפול, ע"י ביהמ"ד דחסידי צאנז בירושלים, כח עמ'. נרשמו ע"י אחד השומעים.

כתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מקלויזנבורג וכשהראם לאדמו"ר אמר שקרובים למרכז הכוונה, אך לא ממש כהוויתם. קובץ דברי תורה לימים הנוראים שנאמרו בשנתיים האחרונות, ב"ב, שכפול ר"מ שטאובר, מנ"א תשי"ט, ס' עמ'. "תלמידי ישיבת צאנז" המוציאים לאור, כותבים בהקדמתם שזהו המשך לחוברת תשט"ז.

דעת תורה, בענינים הנוגעים ליהדות החרדית (שיחה שנתפרסמה בדגלנו), ברוקלין, ועד שארית הפליטה, תשי"ז לערך, 7 עמ'.

קובץ אגרות קודש, תלמידי ישיבת צאנז, שכפול שטויבר בב"ב. קובץ א, ניסן תשי"ח, ב, כז עמ', אגרות א-טו; קובץ ב, אד"ר תשי"ט, כח עמ', אגרות טז-כב מהשנתיים האחרונות, הקדמה; קובץ ג, כסלו תש"ך, ב, לב עמ', אגרות כג-כט. לפי ההקדמה יוצא לאור לכבוד עליית האדמו"ר לארץ. כל האגרות במהדורה שניה משוכפלת, בפורמט גדול ועם פתח דבר, קריית צאנז תש"ל, ג, מח ד'. מהד' ד' מתוקנת בתשל"ב ע"י התאחדות התלמידים.

תוכן דבר התורה שהשמיע במעמד רבבות ישראל שנקהלו בר"ח אד"ב תשכ"ב לרגל יובלה החמישי של קריית צאנז, 14 עמודי שכפול. משא על מצב היהדות והדרכים לחיזוקה. יו"ל ע"י ועד המכינה להקמת ועדת ביצוע להחלטות הכנס!

ישראל סבא, ירחון מוקדש לתורה ולירא ד' טהורה ברוח ישראל סבא, קריית צאנז, מערכת ועד החינוך שע"י ועד שארית הפליטה העולמי, דפוס אשל או זהר בת"א, בכל חוברת לב עמ'. בראש חוברת א', אייר תשכ"ב, מכתב התחזקות מהאדמו"ר להופעת הירחון. בהקדמה נאמר שזהו המשך לירחון בשם זה שיצא לאור ע"י ישיבת שארית הפליטה בברוקלין. עיקרה של כל חוברת דברי תורה מהאדמו"ר בפלפול, הלכה, אגדה והדרכה, תשובות וילקוט שושנים. אח"כ חידושי הרמי"ם ורבנים, ותלמידי הישיבה במדור תפארת בחורים. כמו"כ מדורים לחדשות ממוסדות החינוך, קריית צאנז, שארית הפליטה, חסידי צאנז בעולם וברכות. אחרי חו' כח במנ"א תשכ"ד, חלה הפסקה עד חו' כט בשבט תשכ"ח. המערכת הודיעה כי מעתה ישולב כאן גם החומר של ירחוני חינוך צאנז ונתיב ניטרא שפסקה הופעתם. החל מכרך ו' מפתחות שנתיים. בגליון המאה מכתב ברכה מהאדמו"ר. בהקדמת המערכת סוקרים מפעלי צאנז הספרותיים. בתוכניתם להוציא לאור הגדה של פסח עם לקט שושנים מהאדמו"ר, ותשובות ופלפולים ממנו לפסח בקוני' פסח כהלכתו. הופיעה חוברת קח-קט אב-אלול תשל"ד, ולא יסף.

בתשכ"ד היתה התעוררות להופעת כמה בטאונים, בדפוס אשל וזהר ת"א, כל חוברת בת טז עמ': חנוך צאנז ע"י מוסדות חנוך צאנז, חוברות א-ח, בחודשים טבת-אב תשכ"ד. בהקדמת המערכת מבוארות מגמות הירחון, שיעסוק בעניני חינוך והדרכה בדרך חסידות צאנז. כלולים בו ד"ת וילקוט שושנים מהאדמו"ר, עניני אמונת חכמים, תולדות צדיקים ומכתביהם, וחדשות צאנז. בחוברת ג' דברים לדמותו של ר' ברוך יצחק פריינד, מזקני חסידי צאנז בירושלים.

נתיב ניטרא, בטאון תלמידי ישיבת ניטרא, קריית צאנז. חוברות א-ח בחודשים טבת-אב תשכ"ד, חוברות ט-י בחודשים אדרים ומנ"א תשכ"ה, חו' י"א בחנוכה תשכ"ו. בהקדמת המערכת נאמר שהירחון הוא יוזמת תלמידי הרב שמואל דוד אונגר הי"ד אב"ד קרומפך טירנוי וניטרא, שהחליטו להקים בקריית צאנז את ישיבת מהרש"ד על שם רבם. עיקרה של חוברת ד"ת מרש"ד, תולדותיו, צוואתו, תמונותיו, ד"ת מתלמידיו השונים, ומחתנו האדמו"ר. כמו"כ חדשות ישיבת מהרש"ד וקריית צאנז, ותולדות גדולי ישראל. נכללו תולדותיהם של: ר' דוד דייטש בעל "אהל דוד" (חו' ה-ו), ר' שמואל רוזנברג מאונסדורף (ו-ט), ור' נתן אדלר (ט-י).

עדות המזרח, בעריכת הרב יעקב בן שושן ר"מ בישיבת מהרש"ד, חוברת אחת, ניסן תשכ"ד, ח' עמ'. כולל הקדמה קצרה מהמערכת, דברי האדמו"ר וראש הישיבה על שילוב עדות המזרח וקירובם לתורה, דברי המדריך ר' חיים חנינא והתלמיד משה בוזגלי.

יהודית, ירחון מוקדש לחנוך הבנות ברוח היהדות הנאמנה, קריית צאנז וברוקלין, ועד "נשי שארית הפליטה". הופיעו חוברות א-ז בחודשים שבט-אב תשכ"ד. בראשונה הקדמת המערכת. המדורים הקבועים: מכתבי הדרכה מהאדמו"ר (בחו' ב' ראיון שהעניק ל"דבר"), סיפורי חסידים, נשים צדקניות (מאמהות המשפחה), דברי התלמידות, התכתבות עם ארה"ב ביידיש, וחדשות מהמוסדות.

השקפת ישראל סבא, מורה לנבוכי הזמן הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון ברוח ישראל סבא, קריית צאנז, מערכת "ישראל סבא", תמוז תשכ"ט, ח' עמ'. הקדמת המערכת על מטרות במה זו. כולל: א. בירור שיטת ר"ת בענין בין השמשות; ב. שנאת עולם לעם עולם. התקוה להמשך נתגשמה בהופעת "יהדות".

יהדות, בטאון היהדות הנאמנה, (קריית צאנז), מכון "ישראל סבא", דפוס זהר בת"א. החל להופיע כירחון בתמוז תשל"א, ואח"כ ללא ציון חודש ההופעה. 1–2 בתשל"א, 3–9 בתשל"ב, 10–11 בתשל"ג. בכל חוברת 16 עמ' והקדמת המערכת. מובע בהן יעוד הבטאון כבמה רעיונית לחיזוק (no dates line) האמונה והמאור שבתורה, לפזר מהשקפה תורנית את הערפל והטישטוש של כלי התקשורת, להחדיר הכרה צרופה, גאון ועוז יהודי, וידיעה איך להשיב למינים. כולל את הרצאות האדמו"ר בעניני השעה, פרקי חינוך והדרכה, אמונת חכמים, ממקור ישראל, תגובות ומכתבים וחדשות צאנז.

סדר הקרבנות, האושפיזין והקפות ע"פ נוסח צאנז, עם לקט שושנים מהאדמו"ר, לוקט וסודר ע"י ר' אברהם ברוך וינקלר, קריית צאנז, התאחדות התלמידים, דפוס זהר בת"א, תשל"א, קצב עמ'. בהקדמת המסדר כותב שהנוסח הוא כמנהג חסידי צאנז בצפת, ונדפס עתה לראשונה. לבני חו"ל צונן בכוכב מה ששייך לשמיני עצרת בלבד. ד"ת מהאדמו"ר גם בראש המרש והמעשה, א, תשל"א, ז-כט, ובקובץ שבת בשבתו (תשובה, פלפול, הדרכה), תשל"ג, ה-כז, קנד-קסה.

יהי אור, קובץ ד"ת בהלכה ואגדה ליומין דחנוכה שנאמרו בהאי במתיבתא צאנז ביוניאן סיטי (קריית צאנז), מכון "ישראל סבא", תשל"ג, ק' עמ', עם פתיחה קצרה. בסוף: התוכן ותפלה לחנוכה מהבני"ש.

בדיבוק חברים, קובץ פלפולים והערות במסכת ב"ק שנאמרו בחבורה בדיבוק חברים מקשיבים ע"י תלמידי ישיבת צאנז בזמן החורף תשל"ה. ערכו וסידרו לאור יחיאל בוים ושלום שטמר, בהוצאת אוצה"ס שליד הישיבה, צג עמ'. נאמרו ע"י תלמידים בני טו-טז, במסגרת מה שהונהג בישיבה שמדי שבוע יאמר בחור אחד דברי חידוש.

צאנז, תורה עבודה וגמילות חסדים, בטאון איגוד חסידי צאנז בארה"ק, גליון א', תמוז תשל"ו. נועד להיות שבועון בן 4 עמודים, אך במשך השנים מופיע לפרקים מדי כמה שבועות, במספר עמודים שונה. מגל' ח' בעריכת בן-ציון פלא (מאיר וונדר), בדפוס הד בירושלים. גל' פה-פו הופיע בער"ה תש"ם. כולל חדשות צאנז וביה"ח בשלל תצלומים.

ד"ת מהאדמו"ר, תקנות, עלים לתרופה, ממעין רבותינו, ומדורי קוראים כותבים, בראי העתונות וברכות.

מנחת יהודה וירושלים קובץ ד"ת בהלכה ודרושי אגדה וחסידות שנשא בביקורו באי"י בשלהי קיץ תשל"ח, נתניה, מכון "ישראל סבא", תשל"ט, רפה עמ'. בתוכן: ז' תשובות להלכה בדבר עשית תפילין, נשלחו בתשכ"ג–תשל"ו לראש"ש שמרלר ראש ישיבת צאנז; דרושי הלכה ע"ס הפרשיות בלק-תצא; מילי דחסידותא שאמר בסעודות רעוא דרעוין; שיעורי חומש ורש"י. הקדמות מהמכון ומבנו הרב צבי אלימלך, ותודה לתלמידים שרשמו מה ששמעו, ולאלו שהכינו לדפוס. בסוף רשימת המסייעים להדפסה. בהכנה ח"ב, מדברי האדמו"ר בביקורו באי"י בקיץ תש"ם.

שפע חיים קובץ ד"ת בהלכה ודרוש אגדה וחסידות שנשא האדמו"ר בירח האיתנים השנה, ובראשו ז' תשובות להלכה בעניינים שונים מתוך שו"ת דברי יצי"ב. יוניאן סיטי, התאחדות התלמידים, דפוס האחים גרויס, תש"ם, ד, רפד עמ'. המשב"ק רב"צ רייך מודה בשם המערכת, לאלו שעסקו בעריכת וברישום הדברים: הגרא"ש שמרלר, ר' אברהם אלעזר העסקל, ור' שלום שטמר.