ר' יצחק ישעיה ב"ר חיים הלברשטם

מטשחויב וקראקא (תרכ"ד–תש"ג)

נולד בשנת תרכ"ד כבן זקונים לרבי חיים מצאנז. אביו אמר שחתר בכל העולמות בחיפושיו להמשיך לו נשמה קדושה ונישאה, מוסר לו את כוחו לפעול ישועות, ואם יזכה לגדלו, יהיה ראוי למלא את מקומו. מל אותו בעצמו אחרי תכונה רבה ומיוחדת, וקרא לו ע"ש רבי איציקל הורביץ מאה"ו ורבי ישעיה מפשדבורז. כשעמד פעם בחלון מול הדב"ח בעת עריכת השולחן בתוך מאה נכדים ונינים, שאל האב מיהו הילד הזה שפניו מאירות כל כך. לבקשת הדב"ח נטלו עמו פעם רבי דוד מדינוב לקרעניץ, ושניהם העידו עליו שיהיה בעל מופת.

מגיל שש נתחנך אצל אחיו ר"ד מקשאנוב, רי"ש משינאווא, ור"ב מגורליץ. בגיל רך אירס את פרידה בת רבי יחיאל השל האדמו"ר מקרילביץ, חתנו של מהר"י מבלז ונכדו של האוהב ישראל. המהר"י בא לצאנו לאירוסין, והחתונה היתה בבלז אחרי פטירת הדב"ח. סמך שם לשולחן חו"ז, ולמד ביחד עם בנו המהרי"ד. חו"ז אמר עליו כי טרם ראה בן שידמה לאביו בצורה כה מושלמת, ומאז נהגו בו שם כולם כבוד רב. עוד אמר המהר"י שאין לנו מושג באיזו קדושה הוליד הדב"ח את בניו, ובמיוחד את אלו שנולדו בזקנותו. גם בעל "בית אהרן" מקרלין הפליג בחשיבותם.

זוגתו נפטרה בדמי ימיה בהניחה בן ושתי בנות: א. רעכל דבורה זו' רבי חיים יצחק טברסקי בראי"ה האדמו"ר מלויעב; ב. ר' חיים מטשכויב בניו־יורק; ג. הענא זו' רמ"מ ה"ש ב"ר אריה ליבוש ממושינא. שנית בשנית את אסתר בת רבי יעקב צבי האדמו"ר מפוריסוב בעל "עטרה לראש צדיק", אחרי שנתאלמנה מבעלה ר' ירחמיאל ב"ר משה יוסף ט"ב מזבד אויהעל. במעמד החליצה ישבו הרבי ושינאווא ור' דוד מקשאנוב חותן הנפטר, והיא הביעה את הסכמתה לשידוך. גם מהר"י מבלז נתן את הסכמתו. ממנה נולדו לו: ד. ר' יעקב צבי אב"ד ... וכא; ה. ר' יחזקאל שרגא חתן רב"צ מבובוב.

שלישית נשא את הינדה בינדיגר (או פרנס). ... גיל י"ט אב"ד טשכויב, ועל שמה נקרא. אחיו הרבי משינאווא נסע עמו להכתרתו. סבל שם מתיגרת יד הקיפים, בגלל עמידתו על קודשי הדת. בניסן תרנ"ג עבר לסטמר, ואח"כ קבע את מושבו בקראקא, וגם על שמה נקרא. בטשכויב נתקבל על מקומו ש"ב רבי יעקב שמשון קנר מחשובי חסידיו. בקראקא פתח ... ימ"ד משלו, חסידי צאנז־שינאווא התפללו אצלו, היה אהוד בכל שדרות הציבור. כל החסידים בעיר ... יבדוהו ונכנסו אליו לפחות אחת בשנה, לרבות חסידי גור ורדומסק. כל ימיו היה חלוש, ואעפ"כ לא ... תר על שיעוריו הקבועים, עריכת שולחנותיו, ... יבוי פעולות צדקה וחסד. סדר יומו היה גדוש ... שיעורי תורה, ורק לעתים נדירות התפנה לשיחות ... ודש וסיפורי צדיקים. לא הרבה לומר דברי תורה, ובסעודה השלישית לא אמר כלל. פעל רבות למען עניי א״י, והשתדל כי הרב משה שרייבר ייבחר ... מקום אביו הרב אברהם חיים דוד. כל ימיו היתה לו זיקה לאביו, ראהו בחלומות, ואמר שילך אליו להתפלל. גר ליד בית־חולים, וכמעט לפני כל ניתוח באו לבקש את ברכתו, והוא האציל מכוחו שיבריא את אביו. בעיר צומת עסקים כקראקא, אין מספיק יהודים שבאו לבקש ממנו ברכה לעיסקותיהם, מופתים רבים סופרו עליו. אורחים רבים סעדו לשולחנו. בשנת תר״ץ יצא נגד אפית מצות מכונה בעיר בה היתה גדולה השפעת אביו. מהר״ש ענגיל עודדו בכך, ואף כתב בענין זה לאב״ד בשו״ת מהר״ש, ח״ז, קיח-קיט. בעלי המכונה שעמדו במרים, יצאו בסוף בהפסדים עצומים.

בידידות רבה היה עם האב״ד ר' עקיבא קורניצר, גדולי ישראל שנזדמנו לעיר הלכו לבקרו, ובינידם ר' שמעון ז'ליחובר משגיח דיח״ל. בידידות נפש היה עם רבי ישראל הגר מויזניץ. רבי חנה מקולשיץ נסע אליו כל שנה לשבת שירה. בשבת נוספת שעשה בקראקא השתדל לכוין לקבל ממנו שיריים, באומרו כי בפנימיות דפנימיות הוא עולה על יתר אחיו.

גלויתו האחרונה של רבי יצחק ישעיה הלברשטם מיום עשי״ת תש״א אל רד״ב ווידנפלד אב״ד טשעבין בברכת השנים. בשולי הגלויה מוסיפים דברים בניו הרבנים יעקב צבי ויחזקאל שרגא לכבוד רב זכה אצלו רבי יואל ט"ב האדמו"ר מסטמר. פעם ביקרו האדמו"ר מחנטשין, וכשיצא אמר כי נראה, שלו מסר הדב"ח את הנהגת הפשטות.

בתחילת שנת ת"ש עבר ללמברג עם משפחתו בתוך זרם הפליטים. המשיך כאן בעבודתו בקודש, ועודד את הגולים. כל ימי השלטון הסוביטי נעשו השתדלויות רבות שלא ישולח לסיביר. בעת הכיבוש הנאצי נדד ממקום למקום, עד שהגיע לגיטו בוכניה בו היה ריכוז גדול של אדמורי"ם. סירב שיצילוהו לבדו בלי בני משפחתו. האדמו"ר מסטמר השתדל בהצלתו והוכיח לו שעל פי ההלכה מותר לו להתחפש לגוי, אלא שבינתיים נעשה מאוחר לבצע את התוכנית. הסתתר בבונקר גדול, וכאשר נתגלה הוציאו הנאצים את כל יושביו להורג ביום ג' אלול תש"ג. יש מוסרים בטעות כי היה זה בכ"ו תמוז, והנאצים הוציאוהו לשריפה בככר השוק כשהוא עטוף בטליתו של אביו, יחד עם רבי יצחק פרנקל האדמו"ר מווליפולי, ר' חיים ברוך רובין אב"ד וישניצא, ועוד. לפנות ערב יצאו יהודי הגיטו ללקט את עפר הקדושים, והביאום לקבר ישראל. האסון נודע בהונגריה, ועורר אבל כבד. בשואה אבד גם קובץ של תורותיו שנרשם ע"י מקורביו ממה שאמר בשבתות, ומדי פעם היה מעיין בו. הסכמותיו פזורות בספרים רבים.

ר' יצחק שלום ב"ר מנחם בנימין בן-ציון רוטנברג — הלברשטם