מקשאנוב (תרכ"ט–תרס"ז)
נולד בשנת תרכ"ט לאביו ר' משה ב"ר דוד מקשאנוב, מזיווגו הראשון. נשא את אטל בת ר' אברהם אבא אינגבר. חביבו של סבו שקרא לו מורה מורנו, ורצה להכתירו כרב ביבורוזנה. נסע אתו לשם לשבת לצורך זה, אבל בני הקהילה העדיפו לבחור את הרב זאב וולף (וואוו) רוזנבלום. כשנפטר סבו הציג את מועמדותו לרבנות קשאנוב מול דודו ר' נפתלי, ופרצה בשל כך מחלוקת עזה בקהילה. רבים תמכו בו כי היה נואם מובהק, בעל תפילה נפלא, גביר גדול, בעל צורה נאה, רצוי לשלטונות ולחסידי רדומסק. לבסוף נבחר בתור הרב הרשמי, אבל כיון שתומכי דודו לא הרפו, הוסכם שיכהנו שניהם בשכר. בפאלקסקאלנדער נרשם ר' נפתלי כרב בתרנ"ו, ומתרנ"ט רי"א.
רבי יעקב לייזער מאנטוורפן מספר, כי הרבי משינאווא התנגד בתוקף שרי"א יכהן בקשאנוב. ביום אישור הרבנות ע"י השלטונות השתטח על קבר זקנו, ובחזרו משם חלה בשיתוק עד לפטירתו. ערך את הסעודה השלישית בביתו, וחסידיו תקפו את חסידי ר"נ שערכו ס"ג בביהמ"ד. כשהגבאי התלונן, נאסרו רבים ונשפטו בקראקא. האב"ד רחא"ל הורביץ וד"ר לנדא העידו שאין ס"ג מצוה דתית, ולכן יצאו בעונש קל של פגיעה בכבוד חברו, ולא כמבוזה דת שעונשו מאסר שנה (יק"ר, המגיד לישראל, ד' אב תרנ"ה, 231).
נסע לבלז ולא לשינאווא. השתתף בתרס"ג באספת הרבנים בקראקא. המהרש"ם השיב לו בח"ג, קלה. במרוצת השנים התחבב גם על המחנה השני, וכולם בכו עליו כשנפטר בן ל"ח ביום ח' טבת תרס"ז. ידיעה על כך במחז"ה, י"א טבת, 4.
ילדיו: א. ר' יחיאל מיכל צבי דומ"ץ רישא; ב. הבכור ר' אריה ליב (ליבלה). בפטירת אביו היה בן י"ח, ואמו רצתה שיכהן על מקומו בהגיעו לגיל כ"ד. ידידי המשפחה רצו להחתים על כך את טובי הקהל כבר בעת ההספד של ר' חיים נחום ממושציסק, ולא עלתה בידם כי עדיין היה טרי זכרון המחלוקת הקודמת. כעבור זמן קצר נפטר; ג. הינדה זו' בן דודה ר' יוסף ב"ר יעקב ישראל ה"ש; ד. פיגא זו' דודה ר' שמואל ב"ר אבא אינגבר; ה. זו' ר' קופל פרנס, ובנם ר' חיים דוד בגורליץ.
המצפה, כ"ד שבט תרס"ז, 4; ספר כזשאנאוו, 41-45.