מקשאנוב (תקע"ח–תרנ"ג)
נולד ברודניק בשנת תקע"ח כבנו השני של רבי חיים. נשא את עכסה גיטל בת ר' יוסף זאב מטרניגרד, אשר למעלה מראשותיו היתה טבלת זהב בה פורט יחוסו: דור שישי לעכסה בת האריז"ל שבאה מא"י לפולין. זו' נפטרה אחרי לידת שני בנים, ואז נשא בשנית את אם יתר ילדיו, לאה זיסל לבית צינץ נכדת בעל "יד הקטנה". נסע אל רצ"ה מרימנוב, הסבא מרדושיץ ועוד. היה בידידות עם בעל "תפארת שלמה" מרדומסק.
בהשתדלותו של הרב יוסף שפירא מחסידי הדב"ח בקשאנוב, נתקבל לשם כרב בשנת תרי"א, ועל שמה נקרא. אביו בא עמו להכתרתו, והיה קורא לו "הרב הקדוש". בניגוד לרבי שלמה בוכנר, רבה הראשון של העיר שכיהן שם כעשרים שנה לפניו, לא היתה תקופתו שקטה ממחלוקת. יש שטענו כי גרמה לכך עניוותו היתירה, וחוסר התקיפות שאיפיינה את אביו. לעומתם יש מצייניו את פעולותיו התקיפות ללא פשרות. מחלוקת עזה היתה לו עם חסידי רדומסק בעיר. אחרי בואו העביר ש"ץ שנמנה על קהלם ורינגו אחריו. משום כך רדפוהו, עד שנאלץ להתחמק מהעיר לתקופה ארוכה מאימת השלטונות. כעבור שנים הטיל בתרל"ו חרם על הת"ח הנכבד ר' העשע גרוס שתמך בצד סדיגורה, והלה נאלץ לקבל נזיפה מתוך בזיונות רבים. בהשתדלויות רבות פעלו מוקיריו שלא ייאסר, ולכן לא הוצרך לברוח. בפעם אחרת האשימוהו בעבירות על תקנות רישום נישואין, אך בברכת אביו לא נאסר. התפלל שמתנגדיו לא ייענשו על ידו, אך ידוע כי מידת הדין פגעה בהם.
מנעוריו שקד בתורה ללא הפסק, עד שאמרו עליו שלומד כ"ה שעות ביממה. למד בהתלהבות רבה בכל רמ"ח איבריו. לחופת צאצאיו יצא רק כאשר נשלמו כל הסידורים, לבל יצטרך להמתין. סירב לנהל עדת חסידים, כדי שלא יופרע מהתמדתו. דחה את הפצרותיהם של רבים מחסידי צאנז שביקשו לבוא אליו, ובקושי הרשה לאחדים מסביבות קשאנוב וקראקא לבוא לפרקים. בין הנוסעים אליו רבי אהרן עפשטיין מקראקא בנו של המאור ושמש. תפילתו היתה בהשתפכות הנפש ובדביקות עילאית. חי במידת ההסתפקות להפליא, ובפרישות מתענוגי העוה"ז. משום כך לא לעס את מאכליו, ולא הוסיף סוכר לתה שלו. התנהג בפשטות וענוה, והסתיר את מעשיו לבל יספרו עליו מופתים. השקיע מאמצים רבים בחינוך צאצאיו ליר"ש ומידות טובות. בן אחיו רבי סיני מזמיגרוד אמר עליו, שלא חסר לו כלום מצלם אלוקים כמו שהיה לאדם הראשון. אחיו משינאווא העריכו מאד, קרא לו צדיק הדור, ואמר שכשנוסע אליו מקיים עשה לך רב. בכל פעם בא לקשאנוב לשתי שבתות, כשבראשונה הוא עורך את השולחן, ובשניה ר' דוד.
כשנפטר אביהם אמר ר' דוד, שהיה מן הדין שיסע לסטרופקוב אל אחיו הגדול ר' יחזקאל, אך הוא פטור מזה, כיון שהוא בן נ"ח וזקנו לבן (בסוף דברי חנה).
בשובו ממקום נופש נתקף בדלקת הריאות. ר"ש מבובוב היה אצלו בשבת האחרונה. נפטר אור ליום רביעי כ"ה (ולא ח') אלול תרנ"ג (ולא תרנ"ד). כמה פרטים נמסרים בקמחז"ה, כ"ו אלול תרנ"ג, 5. ילדיו מניישואיו הראשונים: א. ר' יוסף זאב דומ"ץ קשאנוב; ב. ר' אריה ליבוש אב"ד דוקלא. מזיווגו השני: ג. ר' משה מקשאנוב; ד. ר' נפתלי מקשאנוב; ה. ברייגנדל זו' רבי אלעזר וייסבלום מרישא; ו. מרים זו' רבי יחיאל הורביץ מפקשיבניצה; ז. הינדה זו' ר' משה יוסף ט"ב אב"ד אויהעל; ח. זו' רבי שלום שפירא מפשיטיק, ברבי יעקב יצחק מבלנדוב, ברבי חיים מאיר יחיאל השרף ממוגילניצה. נכדתו פיגא נישאה לאדמו"ר מסטמר; ט. שרה גיטל זו' ר' שמעון אלטר פ"ת אב"ד פודגורזע.
מכתב המלצה מרבי דוד הלברשטם מקשאנוב מיום ב' תרומה תרמ"ד אל מהרי"א איטינגא עבור הרב משה מאיר נכד מהר"מ מפרעמישלאן לתמוך בידו בעלותו ארצה (כרם שלמה, תמוז-אב תשל"ט) תשובות אליו: בית יצחק, אה"ע, ח"ב, קנ בתרל"ט; אביו, דב"ח, ח"ב, או"ח, מז, יו"ד, ע, חו"מ, מו. תשובות ממנו: כנף רננה, או"ח, כז; מקוה ישראל (פריינד), ה, אות מב. נזכר בשו"ת בית היוצר, כא; מאור יהושע, יא; אחיו הדברי יחזקאל בתשובתו שנדפסה בוילקט יוסף, תרע"ב, גליון קב. מכתבו מתרמ"ח אודות מחלוקת סיגט נדפס במלחמת מצוה. מכתב המלצתו לרמ"מ שמרלר, כרם שלמה, תמוז-אב תשל"ט, כ, נח.
ספר כשאנאוו, 23–24, 37–42, 176 (בעמ' 40 תמונה מטושטשת של מצבתו); רבה"ק מצאנו, ח"ב, ריב-רכז.