ר' אהרן ב"ר יוסף זאב הלברשטם

מביאלא-בילין (תרכ"ה–תש"ב)

נולד בצאנז בשנת תרכ"ה לאביו ר' יוסף זאב ב"ר דוד מקשאנוב. מילדותו צמא דעת, ובורח ממשחקי ילדים. שהה בבית המלמד מלפנות בוקר עד שבע בערב. אהב חברת לומדים וחסידים, ומנערותו שקד לשנן את פסקי השו"ע. ילד שעשועים לזקנו הדב"ח שנהג לבוחנו בדינים והלכות, נטל ממנו בעודו ילד את הכוח לראות אמוראים, אמר לבנו ר' דוד: לנכדך יש נשמה של אחד הגדולים מלפני ג' מאות שנה, וניבא כי יהיה מורה הוראה בישראל. בנערותו קרא לו הדב"ח "פסוק זאגער", כי לכל אחד קרא פסוק המתחיל ומסיים באותיות שמו, ומתאים לתכונות נפשו. בגיל בר מצוה סיים את הש"ס, ואח"כ עוד י"ח פעמים. המדרשים היו שגורים על לשונו, וידע בעל-פה את הפיוטים. הדב"ח קרא לו גם חזן, כי היה מנגן נפלא ומלחין. התחקה אחרי הנהגות והליכות זקנו, ובני גילו קראו לו בשובבות "הרב הפעוט". בזכרונו הנפלא זכר עד ימי זקנותו, כיצד הורה הדב"ח בהלכה זו או אחרת.

למד אצל הדיין ר' משה גולדיס בצאנז. אחרי פטירת הדב"ח למד אצל זקנו ר"ד מקשאנוב בהתמדה רבה, ונסמך ממנו. בגיל י"ז נסע ללמברג לקבל סמיכה ממהרי"א איטינגא. כעבור חודשיים שב אליו מזוין גם בהלכות מקואות, ומהרי"א אמר שבעצמו יבוא לאכסניתו לתת לו את ההורמנא. בן כ"ג נסמך מר' דוב בריש כ"ץ רפפורט אב"ד ראווא. כשנפטר סבו נסע לשינאווא, וסיגל לעצמו את דרך העבודה של חסידות צאנז בהתלהבות דקדושה. נסע כמה פעמים אל מהר"י מבלז ובנו המהרי"ד, כמו"כ אל דודיו בני הדב"ח, ר"ש מבובוב, ושאר צדיקים שכיבדוהו מאד.

בתרל"ט נשא את קרובתו רבקה רחל בת רבי אלטר מאיר דוד הלוי רוטנברג האדמו"ר מוולברום. נסע עם חמיו אל רבי אברהם מטריסק שנהג בו כבוד. כעבור ג' שנים נפטרה זוגתו ביום כ"ג ניסן תרמ"א, בלדתה את בנו א. ר' מנחם בנימין בן־ציון מווידיסלב וברוקלין. נשא בשנית את דבורה בת ר' יהושע יצחק קליגר אב"ד גרייידינג חתן ה"בר ליואי"), ולמד אצלו בהתמדה רבה. ממנה נולדו לו:

ב. זו' ר' יואל משה פינטר בברוקלין; ג. ר' יעקב וזו' רוזא בת ר' שמחה מסאנוק; ד. רוזא זו' ר' נפתלי ב"ר צבי הירש יוסף בינדיגר מפרעמישלא וילדיהם; ה. אסתר זו' ר' יעקב ציגלר מבילין; ו. רייזל; ז. גיטל זו' ר' ישראל לעווערטוב רב בבילין, בנו של רבי אייזיק מזלישיץ-קראקא וילדיהם; ח-ט. ר' דוד ור' משולם ומשפחותיהם; י. ר' חיים. נפטר בליבנים בגיל ל"ב, כשקרא ק"ש והגיע לתיבת אמת, במנחה בשבת ט' אלול תרצ"ב; יא. הב' חוה.

בתרמ"ט נבחר לרבנות ביאלא הסמוכה לבילין, ושימש בה למעלה מיובל שנים עד לחורבנה. זקנו ר"ד מקשאנוב הושיבו שם, ומשום כך סרב כל ימיו להיענות להצעת רבנות אחרת. היתה זו קהילה חסידית בנוסח הישן, עם ביכ"נ מרכזי שבנו החרדים. השגיח בהקפדה יתירה על צביונה, למרות קירבתה לגבול אשכנז. שלל חידושים ברוח הזמן, והתנגד למפלגות חדשות. נאבק בציונות, אף כי הקים לו בכך יריבים עזים. נחשב מגדולי בעלי ההוראה בגליציה, מהיר כתיבה, ועונה לכל שאלה מיד עם קבלתה. יסד ישיבה בה כיהן חתנו הרב פינטר. בשנות רבנותו הראשונות אמר כל יום שיעור קבוע, בשיטת תלמידי החת"ס, דהיינו לימוד דף גמרא עם המפרשים, ומיד לימוד סעיפי השו"ע הנוגעים לסוגיא, מתוך עיקוב אחרי דרך פסיקתם של הפוסקים מן הגמרא. בין תלמידיו בעיר: בן ביתו ר' יוסף פרנקל אבי ר' שבתי, ור' שבתי בודנר הי"ד. החמיר עם עצמו בהוראה, אבל לאחרים אחז בשביל הממוצע. נהג בפרישות רבה, ותפילתו היתה בלבת אש. לא נהג אדמורו"ת. מיד פעם נשא דרשות חוצבות אש בהלכה ובאגדה, והתריע על פירצות שונות מבלי להחניף ולשאת פני איש. בעל נפש אצילית, בורח מהכבוד, סבלן וארך רוח.

ביום הראשון לפרוץ המלחמה נטל את טליתו ותפיליו, וברח עם בני משפחתו לצאנז. בראותו שהגרמנים כבר הגיעו לשם, עבר לגור בטרנוב. לבו נשבר מצרות ישראל, ותפילותיו בקעו שחקים. מחלה אנושה תקפתו, וסבל יסורים מבלי שיוכלו להשיג לו תרופות. המשיך שם בסדרי לימודו ועבודתו, עד שנספה ביום כ"ו סיון תש"ב הי"ד.

מגד ארץ, קיצור ותמצית מכל חידושי הדינים שבשמ"ג או"ח, מונקאטש, דפוס קאהן ופריעד, תרס"ז, ח, קלו ד'. המסכימים: מח' המהרש"ם (להגיד שבחו שלא שינה); ראי"ל הורביץ מסטניסלב לחתן דודו (ואשימה עיני עליו, ואראה כי ברכה בו).

מכתב מרבי אהרן ה"ש מביאלא-בילי ץ מיום ט' אלול תרצ"ו אל ראשי קהילת לכבודו שכל מילותיו פותחות בהקדמתו כותב שנתעורר לחבר את ספרו, בראותו כי אין מרבים לעיין בפמ"ג בגלל אריכותו. יגע הרבה בשיטות הפוסקים בכל סימן, והביא גם מדברי אחרים. הסביר לרבו בן דודו ר"ש מבובוב מדע מדפיס ספריו בעילום שם, ומבקש שכנכד ר"א"י מרופשיץ ור"ח מצאנז יחוסו עליו בביקורת.

מונה את חיבוריו: כמה מהדורות באריכות עה"ת; על זוה"ק בראשית; על תרגום שה"ש וקוהלת; קיבוץ כל מאמרי רבי יוחנן כדי לאפשר עריכת לשיטתו; על פמ"ג יו"ד (פרי נאה); כרך גדול של ירושותיו, ושנים על המועדים; על המצוות; על רשימת פסוקי תנ"ך, מעין קיצור קונקורדנציה (אבן הראשה); חידושי אגדה ופלפול באריכות. (רובם אבדו בשנות החורבן. כל ימיו הוסיף לכתוב). מודה למסייעיו ר' שמחה בונם הכהן ור' יהושע השל ב"ר שמואל יהודה, ולבני קהילתו. בהתחלה דברי שבח על הספר פמ"ג או"ח, ד"ת נאה שאמר לגאונים ד"כ מראווא ור' אברהם מסוכטשוב וקלסוהו, חידושי פלפול מחיבורו הגדול מלקט באמרים, עם קושיא שראה בחלום בתרנ"ה. מדף קכח: קונ' ד"ת ששמע מדו"ז ר' אהרן אב"ד צאנז כשהיה אצלו בתרמ"ב; חדו"ת מתלמידו ר' שבתי הכהן רפפורט אב"ד פינטשוב); ליקוטים.

מהדורת צילום ע"י בנו בברוקלין, דפוס בלשן, שי קהילתו לכבוד עליתו של ר' פרץ בר"ב לארץ, בצירוף שיר תחות באות אל"ף תשי"ז, ז, קלז; טז דפים. הושמטו מההתחלה שבה הפמ"ג, ד"ת ופלפול, ומהסוף הדפים קלד:—קלו. בסוף בעמ' קלה-קמ הגהות ותיקונים להוצאה הראשונה, ובשער מיוחד: השלמה לספר מוצל מהאש (להלן), לקונ' נהרא דאפרסמונא מאביו לקונ' בן יכבד אב ממנו בחדו"ת, ולקובץ ד"ח ממהרי"ד מבלז, הגהות ותיקונים למוצל מהאש וזכרון לקדושים. בהקדמת המהדיר כותב כי כשאביו הביא בזמנו את הספר למהרי"ד, אמר לו "יישר כח גדול לכם, כאשר כ"ק א"א זצ"ל היה מחכה כל ימיו שיתחבר ספר כזה בעולם". כמו"כ הוא מודה למסייעיו, ובהם משפחות גיסיו, קרובי וידידיו. בנו ר' יצחק שלום ה"ש סייע לו בהעתקה הניירות, הוא מוסר את תולדות אביו המהדיר.

פרי נאה, קיצור ותמצית מכל הדינים, החידושים והכללים שבפמ"ג יו"ד, בילגוריא, דפוס ר' ישראל חיים ויינברג, תרצ"ט, עא ד'. יצא לאור ע"י נכדו ר' יצחק משה ציגלר, בסיוע ר' משה יוסף גולדברג ממילובקע. בהקדמתו הקצרה כותב שמתכונן הספר כמו קודמו, ויועיל לרבנים לחזרה. אח"כ דברי קילוס לספר פמ"ג יו"ד.

הספר נדפס חודש אחד לפני פרוץ המלחמה, ורוב עותקיו נשמדו. בנו צילמו מחדש לפי עותק ששרד ברוקלין, דפוס בלשן, תשי"ז, ה, עב ד', בתוספת דף של הגהות ותיקונים מהמחבר. בראש הספר תודה למסייעים, ובראשם לבנו ר' יצחק שלום שטרן בהעתקה והשלים ההדפסה, ולעוד קרובים ונגידים מוקירי זכר אביו. הקדמה קצרה מהמהדיר ותולדותיו ע"י בנו זהים לאלו שבראש מהדורת מגדל ארץ. נספח לו ספר אמת ליעקב חסד לאברהם, עמ', פלפולים במסכת ביצה, וחידושים באו"ח הלכות יו"ט, ותשובות להלכה, שנשתמרו אצלו מעת למד בצוותא עם חמיו ר' אברהם חיים ראובן רוטנברג אב"ד ווידיסלב. בהתחלה הקדמת תולדות חמיו המחבר, ומכתב עם פקסימיל שקיבל בתרס"ה משו"ב ר' פנחס מנחם יוסטמן מפילץ. בסוף שתי תשובותיו מתרס"ג לר' משה נחום ירושלימסקי אב"ד קיעלץ, ולחתנו המהדיר, ודפי זכרון לקדושים.

מוצל מהאש, שרידי כתביו בפלפולי הלכה, דרוש אגדה ורמזי חסידות עה"ת ש"ס ושו"ת, ניו-יורק, ש"ב ר' נפתלי ה"ש בעל הדר ליינאטייפינג, תשט"ז, רסב עמ'. הספר כולל: א. קונ' נהרא דאפרסמונא, חידושים ופירושים על פרשיות התורה, מתוך ספר עה"ת בדרך פרד"ס י"ג מהדורות שהיה מוכן לדפוס. ב. קונ' גדולה תשובה, דרשות לשבת הגדול ושבת שובה בשנים תר"ן–תרס"ו, מתוך כאלפיים גליונות שהיו; ג. קונ' למועד מועדים, דרשות לחגים, מתוך ספר בשם זה וספר מועד לכל חי; ד. קונ' מלקט באמרים, על ענינים מוקשים בש"ס מדרשים ופוסקים, מתוך חיבור גדול; ה. קונ' מאירת עינים, לפרש כיצד כל התרי"ג מצוות מרומזות בר"ת ואלה המשפטים. כאלף דיניהם של קכ"ד מצוות מתוך חיבורו הכללי; ו. קונ' בן יכבד אב, חדו"ת ולקוטים מבנו המו"ל וקרוביו, עם תשובתו מתשי"ג לאדמו"ר מציעשינוב; ז. קובץ מקרא קודש, ס"ו מאמרים למועדים ועה"ת ששמע המו"ל ממהרי"ד מבלז כשהסתופף בצילו בשנים תרס"ד–תרפ"ב, מתוך מאה מאמרים שתחת ידו. אחרי ששמעם חזר עליהם לפני ש"ב וידידו ר' יהודה זינדל ליפשיץ אב"ד אוחאן שהיה הכותב בבית מהרי"ד, ורשמם אחרי שהסכים לו שהכל בדייקנות גמורה.

כשנתעורר ספק בהבנת הדברים סרו לשאול את פי בנו המהר"א. הכתבים נשתמרו שנים רבות, מהר"א ביקש העתק מהם, אך אמר שבבלז אין מדפיסים. בסוף עוד ה' מאמרי מהרי"ד ששמע מפיו ר' שלמה ביגלאייזן בתרפ"ג–תרפ"ה, ושלחם לאחיו לארה"ב. כמו"כ ד"ת מגיס המחבר, רבי יצחק גליקמן מסוסנוביץ, מחמיו הראשון ובנו ממלא מקומו. בהקדמת הבן המו"ל כותב שלאביו היו בגיל ל"ג כ"א ספרים המכילים כשלושת אלפים דפים, ומציג את הצוואה שקיבל ממנו בתרנ"ט במכתב סגור. אח"כ סדר היוחסין של המו"ל: בית אהרן מצד אביו עם הערותיו בגדי אהרן, ובית רחל מצד האם עם הוספותיו אם הבנים. בסוף הספר מפתחות, רשימת הרבנים שנזכרו בסדר היחס, וזכרון לקדושים. מילואים לספר במהדורת מגד ארץ, תשי"ז.

מכתבו בראש תיקון עולם ח"ב.