מיברוב (תר"י*–תר"ע*)
בנם של ר' יוסף משה אב"ד נמירוב צעיר בניו של רבי יצחק חריף מסמבור, ושל בריינטשע שנפטרה אחרי תרס"ח. בגלל טבעו ברח מרבנות, ושלא כאבותיו יושבי על מדין שלח ידו במסחר ביברוב בה גר. מזוגתו גיטל נולדה לו הבת מינדל, אך לא בנים. מילדותו נודע כחריף מופלג, ובעירו קראוהו ר' איטשע למדן. נשא ונתן עם גדולי הדור, כגון השו"מ ועוד. חיבר בצעירותו ספר הלכתא למשיחא על עניני קדשים וטהרות, מכיון שלא רצה לתקוע עצמו בעניני הלכה למעשה. חלק ממנו, על הלכות קרבן פסח, הדפיס ביערוסלב, דפוס ל. סטירני, תרס"ח, ו, קב ד'. בשולי ההלכות הפירוש תולדות יצחק, שהוא שמו השני של הספר. בראשו התנצלות המסדר והמגיה נח ב"ר חיים שטרן מלבוב, והקדמת אגדה מהמחבר. המסכימים: המהרש"ם; ר"ל הורביץ מסטניסלב; ר' דוד מנחם מוניש באב"ד אב"ד יברוב (איש אשר יגע ומצא, והרבה מלא כריסו בש"ס ותוס'... והיה לו פתחון פה ומו"מ של הלכה לפני גדולי הדור אשר לפנינו... ושמו עליו חן תפארה, ועכ"ז קיים בנפשו תמיד פת במלח וכו', ולא נהנה מכבוד התורה). מדף צה. מה שחידש בתרס"ה בסוגית קדושה ראשונה, ובילדותו בסוגית קידושי קטן וקטנה. בכמה עותקים נוסף לוח הטעות והתיקון.
תשובה אליו: שו"ת רמ"ץ, ח"ב, השמטות, י' בתרל"ב.
שמואל דרוק, יודענשטאדט יאואראוו, 52.