ר' צבי הירש ב"ר חיים אריה ליב הורביץ

מדרזדן (תרל"ב–תש"ה)

נולד בשנת תרל"ב בקראקא לאביו האב"ד ר' חיים אריה ליב. מנעוריו השקיע מעיניו בתורה, ושלח מחידושיו לקבצים תורניים. התעניין גם ביחוסים וחקרי קדמוניות, ולימים נעשה מראשי המדברים במקצוע זה. עזר לרח"ן דמביצר בסידור ספרו כלילת יופי, ולר"פ פעסיס מחבר עטרת הלויים. שלח הערות ומילואים לספריהם של ר"ש בובר אנשי שם, תרנ"ה; רח"צ תאומים, זכרון לראשונים, תרע"ד; ר"י ברוידא, נאם יהודה, ברלין תרפ"ד; רצ"י מיכלזון, פינות הבית, פיעטרקוב תרפ"ד; גדולת יונתן ח"ב; דור דעה, פרק בספר מבוסס על חומר שלו. התמסר במיוחד לחקר משפחתו, והכין גלויה רצ"ה הורביץ מיום י"ג שבט תרנ"ט בדוקלא אל ר"ש בובר שהעריך מאד את ידיעותיו על אף גילו הצעיר. בסוף נאמר: כי הזמן יקר אצלי עד מאד, ולא אוכל לבטל את השיעורין תמידין כסדרן אשר עלי חיבור גדול: תולדות משפחת הורוויץ. קונ' על זקנו ר' איציקל מאה"ו בסוף ספר ברכה משולשת. נשא את פיגה בת הגביר ר' יצחק ברל ויעטשנער מדוקלא, ושקד שם על התורה ועל העבודה. למד בעיון תלמוד ירושלמי, והתכוין לברר גירסאותיו. ליקט פירושי ראשונים בהם מובאים דברי הירושלמי, כפי שכתב מאוחר יותר במבואו: על דבר סידור ועריכת התלמוד ירושלמי. נדפס בקראקא תרצ"ה עם ספר טוב עין של אחיו ר' אלעזר משה, ותולדות משפחת הורוויץ כקטע ודוגמא מחיבורו הגדול. בבואו בתרע"ג לטיסמניץ להספיר את זקנו נתבקש למלא את מקומו ברבנות, ולא נעתר לכך כי היה צעיר ועשיר.

בפרוץ מלה"ע א' גלה לצ'כיה, ובשנים תרע"ה–תרע"ו כיהן כרבה של קהילת מחז"ה לפליטי גליציה בברין. פיקח על סדרי הכשרות, והקים ת"ת לילדים. עבר לרבנות שווינינגן שבהולנד, וגם שם עסק בצורכי ציבור והקים ישיבה. התידד עם קרוביו נכדי הרב ישכר בריש ברנשטיין אב"ד האג, וקיבל מהם את ארכיונו בו היו מקורות רבים לתולדות המשפחה. חלק מהכתבים נמסר להדפסה.

לפני יובל שנים ואבד, וחלק הוצע למכירה בתרנ"ד. עסק בפיענוח האוצר שנמסר לו, והשתדל שיודפס. מתרע"ט רב לקהילת שומרי הדת של החרדים בדרזדן. טיפל במסירות בכל צורכי הקהילה, וזכה להערכה כללית בעיר. בתרפ"ו נבחר גם כרבה של הקהילה הכללית, ומכלול עניני הכשרות נמסר לפיקוחו. עם זאת מצא זמן לעבודותיו הספרותיות.

כתבי הגאונים, קבוצת איגרות ומכתבים מגאוני הדורות האחרונים, יצא לאור בפעם הראשונה מעצם כתב ידם, עם תולדותיהם והערות בתוספת מרובה על העיקר, בהוצאת ר' אברהם יוסף קליימאן מו"ס בווארשא. פיעטרקוב, דפוס ר' חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ח, 142 עמ'. הוא כותב שזהו ח"א, ומצפה לנדיבי עם שיאבו להדפיס ספרי שו"ת, חידושים, הלכה ואגדה מהגאונים הנזכרים בספר. הכין לדפוס ח"ב בשם גנזי נסתרות, הושמד במלחמה ע"י הנאצים. מהדורת צילום מצומצמת, ניו יורק, "מנורה" מכון למחקר ולהוצאת כתבי־יד וספרים עתיקים, תשי"ט. בשני הדפים שנוספו בהתחלה דבר הרב נפתלי הלברשטם נשיא המכון על מטרותיו ותוכניותיו, ורשימת 40 הספרים שכבר הופיעו ע"י ההוצאה. צורפו בסוף קונ' כתבי ישנים שפירסם המחבר בהצופה לחכמת ישראל בענין ר' שאול ברלין וספרו בשמים ראש, 24–3 עמ'; קונ' אבן מאיר, תולדות והעתקות מצבות רבני הגר, מחברת א, יצאה לאור ע"י הרב מאיר שטיין במונקאטש תרס"ז, יג עמ'.

לקורות הקהלות בפולניא, דברי הימים לבני ישראל בקהילות שונות בפולניה ורבניהן במשך כל התקופות, וכן שאר גאונים ושושלות יוחסין. לודז, המסורה של ר' אברהם משה גרובשטיין, תרצ"ח, 80 עמ'. נשתמר עותק אחד בלבד (עם צילום השער) שנשלח אל המחבר להגהה. נכללו בו רק הקהילות אפטא ובלז מתוך חיבורו הגדול. בשנות המלחמה התקשה המחבר לערוך ולהשלים את הספר עקב אובדן ספריתו. יורשיו מסרו בארה"ב את הכתבים להדפסה, והופיע ספר על י"א קהילות מהאותיות א-ו. לקורות הקהלות בפולניה, ניו־יורק, המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, תשכ"ט, 221 עמ'. בהתחלה תמונתו ומצבתו, והקדמות מאת: הרב ד"ר יצחק לוין יו"ר המכון; ר' טוביה פרשל המלבה"ד; המחבר. יורשיו מסרו את ארכיונו למוסד הרב קוק בירושלים, ובו החיבור השלם, כרכי שו"ת בד"ח שו"ע, חידושי בבלי וירושלמי, דרשות למועדים ולהזדמנויות. כמו"כ היו בו כתבי זקניו, כמה תשובות מהחכם צבי והגהותיו על ט"ז חו"מ, וספר שו"ת מחתנו רבי אריה ליב לוונשטם.

המוסד הדפיס בתשל"ח לתולדות הקהילות בפולין, כ, 560 עמ', על כל הקהילות מא-ת. להקדמת רצ"ה נוספה הקדמת יצחק רפאל לתולדות המחבר.

זכרון צבי, שו"ת וביאורי הלכה, ח"א, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשל"ג, שטז עמ', כ"ז שו"ת, והקדמה קצרה לתולדותיו. התקין והביא לדפוס: הרב ישכר דוב רוזנטל. בתשובותיו סוקר בסגנון מובן את הענין הנידון לכל רוחבו והיקפו, וישלב בו מפלפוליו. ח"ב תחת מכבש הדפוס.

תשובות גם אל: ר' שלמה נתן קוטלר אב"ד לוקניק-ליטא ודטרויט-ארה"ב בתר"ץ–תרצ"א (כא-כג, כו-כז); ר' חיים ישכר גראס ר"מ ומו"ץ במונקאטש בתר"ץ (יח); ר' אליעזר יהודה רבינוביץ אב"ד ממל-ליטא בתר"ץ (יז, יט).

כשהנאצים אסרו בתרצ"ט את נתיני פולין, שולחה רעיתו לזבונשיין שעה שהוא הצליח להתחבא. בהשתדלות ר' משולם ישכר בן אחיו והרב הראשי לבלגיה וינר, הצליח לעבור לאנטורפן עם ספריתו הגדולה, ואשתו הצטרפה אליו. בפליטת הגרמנים ברח עם זרם הפליטים כשהוא נושא עמו את כתביו, והגיע עד ניצה שבדרום צרפת. גר שם עם חלק ממשפחתו, וסבל מאד ממוראות המלחמה. בתחילת הגירושים בתש"ב נאסר בנו השני ר' חיים אריה, ובתש"ג נשלח גם בכורו ר' אברהם למחנות המות. שניהם לא היו נשואים. בתש"ג נפטרה זוגתו, ונודע לו כי בתו אסתר ובעלה ר' אפרים אב"ד בידגושץ נספו בגיטו וורשא עם ג' ילדיהם. כשנה אחרי שחרור ניצה נפטר פתאומית ביום י' אייר תש"ה. נטמן שם לפי צוואתו בבית העלמין העתיק, בהפסק מחיצה גבוהה המפרידה מיתר קברי הנכרים במקום. שרדו רק: בנו השלישי משולם ישכר שהיה גר באמשטרדם, ברח מהנאצים לסורינאם והיגר לארה"ב, גר בקרולינה הצפונית, ובנו רוברט בקונטיקוט. את האב סעדו בתו רוזה (תרנ"ז–תשל"ב) ובעלה ר' יהודה אריה נוימרקט שהיגרו לניו יורק. בתם שרה רות נישאה למרדכי בן יוסף, והם גרים בשרלוט שבקרולינה הצפונית בלי ילדים.