ר' משה (לה) ב"ר אליעזר הורביץ

מרזוודוב (תקפ"ד–תרנ"ד)

בנו של רבי אליעזר מדזיקוב וחתנו של הייטב לב. רב ואדמו"ר ברוזוודוב בה ייסד שושלת חסידית שנמשכה עד החורבן, ועל שמה נקרא. ראש הקהילה בזמנו: ר' מושקה הרשפלד. בניגוד לאביו טוב המזג היה לו אופי חריף וסוער, קנאי למנהגי רופשיץ, ומלא תקיפות דקדושה. הצדיק את דרך פשיסחה־קוצק, שלא כאביו וזקנו. סטה גם מאבותיו בנוסח תפילת הימים הנוראים. נחשב מגדולי התורה והחסידות בזמנו, ונהרו אליו אלפי חסידים. כוחו היה גדול בתפילה ובנגינה בנוסח רוזוודובי מתוק ומושך. בני עירו יודעים לספר על רוח הקודש ומופתים שנראו אצלו כבר בחיי אביו. הם מצביעים על שמות של אישים ממתנגדיו שהתרכזו בקלויז שרוב מתפללים היו חסידי קוצק וגור, ומה שאירע לכל אחד מהם. לחם בפתיחת בי"ס של הברון הירש במקום. אחרי שריפת העיר בימי הסליחות עבר עם המון חסידיו לברנוב, וניהל שם עד אחרי סוכות בבית האב"ד ר' אברהם שמחה. נסע לצאנז אל הדב"ח שנסע גם אליו. נאלץ להפסיק את נסיעותיו לצאנז בגלל הקנטותיו של רבי ברוך מגורליץ, וכסא שבור שהוגש לו באיחור. סבל כמה שנים ממחלה ממושכת, ובחג שבועות האחרון שכב במיטתו. בשבת שאח"כ הוטב לו, וחגגו זאת במלוה דמלכה. נפטר למחרת ביום י' סיון תרנ"ד. נספד בשו"ת הד"ר, ח"ב, כח. ככלות השבעה נתחלקו חפציו בגורל לבניו, ע"י הדומ"ץ ר' אלעזר רוזן. ארגון יוצאי רוזוודוב בארה"ב נקרא על שמו "חברת בני משה הורביץ".

ילדיו: א. ר' צבי הירש בכורו ממלא מקומו ברוזוודוב. זכה בחאלאט ממורשת המגיד מקוזניץ; ב. ר' אברהם חיים מפלנטש. זכה במנורת הזהב של חנוכה; ג. ר' יצחק מסטושין; ד. שרה הבכירה זו' רצ"א שפירא מבלוזוב; ה. בלומה חנה זו' ר' שלום דוד אונגר מזבנא; ו. זו' ר' אריה ליבוש ה"ש אב"ד גריבוב וצאנז בזיווגו הראשון; ז. רוזלה זו' ר' אלימלך אהרן שניאור זלמן טברסקי מקרוסנו; ח. מירל זו' ר' יצחק הורביץ אב"ד ברנוב.