ר' מאיר(ל) ב"ר אליעזר הורביץ

מדזיקוב (תקע"ט–תרל"ז)

בנו הרביעי והמפורסם ביותר של רבי אליעזר מדזיקוב. נולד ברוה־רוסקה בשנת תקע"ט. התחנך במה שנים על ברכי זקנו הגדול ברופשיץ, ואח"כ אצל דודו רבי אשר ישעיה ואצל רצ"ה מרימנוב. אביו קרא לו בצעירותו: הגאון שלי. כמנהג המשפחה לא נשא בת אדמורי"ם, אלא את דבורה בת הגביר ר' קלמן פיצליס מקראקא (וזו שרה) חתימת רבי מאיר מדזיקוב בסוף תשובתו להיתר עגונה מחסידי רופשיץ. בכך נתקיימה בהם ברכת רבי נפתלי או בנו רבי אליעזר שבעתיד עוד ישתדכו בשכר מסירות נפשם ופזרנותם להשיג אתרוג לסוכות. נתמנה כרבה של דזיקוב כבר בחיי אביו ונהג נשיאותו ברמה. לא סבל תקיפים, ועסקינים העושים הכל לשם כבוד. משום כך חלקו עליו כמה מבני הקהילה, ונסעו אל אחיו רבי משה לרוזוודוב אחרי פטירת אביו מילא את מקומו גם כאדמו"ר ובימיו התרחבה והתעצמה חסידות דזיקוב. בגללי ריבוי הבאים הוכרח לבנות חצר גדולה ומפוארת, רחוק מביהמ"ד העירוני, עם מקוה, סוכה, גינה ובית מיוחד לערב פסח שנסגר בחג. נחשב כאדמו"ר עשיר, גאון בתורה וערום ביראה כאביו וכזקנו. בני עירו ראו בחוש את פקחותו ומופתיו. נמנע מלהתערב במחלוקת, ומשום כך נתחדדו היחסים בינו ובין רבי חיים מצאנז שהיה מחותנו שלוש פעמים. לנישואי בנו ר' אהרן שלח לצאנז כמחותנו העומד מצידו במקומו, את האופה של דזיקוב ר' משה אריש ב"ר אהרן קנובלר, ובירכו באריכות ימים (נפטר בשנת תרצ"ו בגיל צ"ד).

אחרי פטירת הדב"ח אמר שזמנו קרוב. בשנתו האחרונה סובב בחנוכה את הסביבון עם ילדיו, וכאשר נפל לו ג"פ על האות נ', ראה בכך רמז שיהיה נפטר השנה. י"א שהסביבון נפל על ג', ואמר הנה יום ג' מתקרב, מבלי שמקורביו יבינו אז את כוונתו. סבל שנים ממחלת מעיים כרונית, וכל שנה נסע לקרלסבד. גם בשנה זו לחצו עליו מקורביו שיסיע לשם להתרפא. בלי רצון נענה להם, אלא שביקש לחזור אחרי שבצאתו מדזיקוב עם פמליתו, נתקלו בלוויה נוצרית שבראשה צועד כומר וצלב בידו, ומקובל מרמ"מ מרימנוב שאין זה סימן טוב לצאת לדרך. אחרי בואם לקרלסבד נפטר שם ביום ג' ח' תמוז תרל"ז, כשהוא יושב בכסאו מעשן את מקטרתו ואומר: הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך. אלפיים זהובים שולמו לרופאים כדי שיסכימו שיועבר לדזיקוב. בניו הביאוהו ברכבת לדמביץ, וממנה בעגלות לדזיקוב. הספיקו לקברו ליד אביו עוד לפני כניסת השבת, כשהתושבים רואים בחוש נס מעין שמש בגבעון דום. זעקת יהודי העיר עלתה השמימה, ואף נכרים, שופטים וראשי העיר הזילו דמעות. כארבעת אלפים איש השתתפו בהלוויה שנערכה בשעה השמינית.

ילדיו: א. חנה זו' ר' יעקב יצחק אונגר מזבנא; ב. ר' נפתלי חיים מירושלים; ג. ר' טוביה ממאדין; ד. ר' יהושע ממלא מקומו בדזיקוב; ה. ר' יחיאל מפוקשיביניצה; ו. מלכה זו' ר' ישראל ממעליץ דזיקוב; ז. לאה זו' ר' שלום ה"ש ראב"ד צאנז ב"ר אהרן רב הקרייז; ח. ר' אהרן מבייטש; ט. הינדה זו' רבי ישראל הגר מויזניץ; י. ר' אשר ישעיה מרימנוב.

אמרי נועם עה"ת, פרעמישלא, דפוס רח"א זופניק עט קנאללער, תחילת תרל"ח. ח"א, ב, קכ ד', בראשית שמות, השמטות וליקוטים, ח"ב, פח, ה ד', ויקרא־דברים וליקוטים. בספר רמזי קבלה וחסידות, עם חשבונות של גימטריאות בדרכו של ספר ברית כהונת עולם. יצא לאור ע"י בנו רבי יהושע הכותב בהקדמתו הקצרה לח"א, שאביו רצה להדפיס את הספר וקבע את שמו. את חשבון הגימטריאות יש לעשות בנחת, ולבדוק בלוח התיקון. מתנצל על שהסופר לא דייק בלשון השמועה, וייחס למשל לאריז"ל דברים שאביו הוסיף על דבריו. לח"ב צירף הקדמה בהלכה ובקבלה, ובסוף שתי תשובות אחותו רש"ד אונגר מזבנא, בפירוש דברי אביו המחבר בפרשת תרומה. זהו הספר היחידי שנראה על שולחנו של רבי אברהם המגיד מטריסק.

אמרי נועם למועדי השנה, ח"ב, קראקא תרמ"ו, ח"ג, מונקאטש תרנ"ו, קא ד'. בח"ב מדף פז: שו"ת מהמחבר על מנהגים ומעט פלפול א-ד; מדף פט. שתי תשובות בנו מתרמ"א. בח"ג מדף ע"א ע"ב י"ג תשובות מבנו באגדה, ולישב דברי אביו. תשובה ג' לבנו של הה"צ ר"פ. בקולופון זכר ר' שמואל שכנא מרוזוודוב, שמעזבונו נדפס חצי הספר.

מהדורה שניה עה"ת, יערוסלב, דפוס ל. סטירני של ר' מאיר וויעזען, תרס"ז. ח"א, בראשית-שמות ויקוטים, ב, קיז, ג ד'; ח"ב, ויקרא-דברים, קב ד'. נכדו המהדיר רבי אלטר כותב בהקדמתו שמדפיס בהידור, כשכל ההשמטות בפנים על מקומם. בהסכמת אביו רבי יהושע כותב שדברי אביו המחבר נאמרים בחריפות, הם דברים העומדים ברומו של עולם ומצוה לפרסמם ברבים, ומצרף כמה מתשובותיו שלו שאינן בעניני הלכה להדפיס יחד. הן נדפסו בסוף ח"ב: שתים לחתנו ר' פנחס נתן ספרין מרידיק עם תשובה ממנו; בתרנ"ח לר' מאטיש עקשטיין מרישא; בתרס"ה לרב אחד. בהסכמת ר' ישראל מויזניץ כותב: ויקחו ברכה ושמירה לתוך בתיהם... מאיר עיני חכמים בדבריו הקדושים, להבות אש בקול בחצבו, כולו ממתקים וכולו מחמדים. מהוצאה זו צולמו המהדורות הבאות, לרבות השלישית בברוקלין תש"ך, ע"י נכדו רבי אברהם צבי הירש הורביץ.

נכדו הרב אברהם יהושע השל ליברמן הוציא לאור ד"ץ של מועדים ח"ב בניו־יורק תשי"ח, וח"ג בתל־אביב, דפוס אי"ל, תש"ך, ג, קא ד'. בהקדמתו ובסוף מודה למסייעיו, ובהם: אחיו ר' אלתר ישכר דוב ליברמן וזו' רבקה; ש"ב ר' יהושע פרישווסר; ר' גצל ברגר מלונדון, ועוד. בסופו: אמרי חיים — לקט חדו"ת ששרדו מר' חיים הלוי ליברמן אב"ד דאברא אבי המהדירים, עם הקדמת חתנו הרב אברהם אנגלרד המשרטט קורים לדמותו, דפוס המרכז, טז עמ'. בעמוד האחרון רשימת חלק מקדושי דאברא.

נכדו הרב חיים משה הורביץ מב"ב הוציא לאור בד"צ מהדורה רביעית עה"ת, בני־ברק תשל"א, ב, קכ; קג ד', וכן מועדים ח"ג, ב, צט ד'. מועדים ח"ב הופיע בתשל"ג, צו ד'. בכל הקדמה מודה לש"ב רבי חיים מאיר מויזניץ שעודדו להוציא את הספרים לאור, וכותב מהדורה מוגהת ומתוקנת. בהקדמתו לח"ב כותב שתיקן בפנים כל מה שהיה בלוח התיקון שבסוף, בתוספת עוד תיקונים והגהות.

שו"ת אמרי נועם ח"א, קראקא, דפוס ר' יוסף פישער, תרמ"ח, ב, מז ד', מח תשובות; ח"ב, יראסלויא, דפוס ל. סטירני של ר' מאיר וויעזען, תרס"ו, ו, סט ד'. בח"א הקדמת המו"ל עלום השם (נכדו ר' שלום דוד אונגר מזבנא) שצירף הגהות חידושיו. גם בח"ב הקדמת המגיה (נכדו ר' יהודה אונגר מסוקולוב), בה מספר כיצד הספר ניצל בנס משריפה. הציג מחידושיו בשולי הדפים, וגם במפתחות שבסוף שיבץ מהוספותיו. בע"א של הדף האחרון תשובה שנשמטה, ובע"ב לוח הטעות והתיקון.

מהדורת צילום, ת"א תשכ"ט, ב, מז; ב, עג ד', ע"י נכדיו האחים ראי"ה ור' אלתר ישכר דוב ליברמן. הראשון כותב בהקדמתו שגדל על ברכי זקנו רבי אהרן מבייטש, ומודה לאדמו"ר רח"מ מויזניץ שהשאיל לו את הספר לצילום. צולם גם בברוקלין ע"י נכדו רבי שלום הורביץ.

תשובה לאב"ד טארלא (ח"א, יט); לאחיו (ח"א, יא); למחו' (ח"ב, יא); לגיסו וממנו על גזירת גילוח לחתנים (ח"ב, טז); תשובתו למחו' רש"נ הלוי גסנבויאר בספרו מגדל השן, צ בתרט"ז.