ר' אלעזר ב"ר אברהם חיים הורביץ
רבה של גרודזיסק, דומ"ץ ואדמו"ר בטרנוב
מגרודזיסק וטרנוב (תרמ"א–תש"ג)
נולד בשנת תרמ"א (ולא תרל"ו), לאביו רבי אברהם חיים מפלנטש ב"ר משה מרוזוודוב. נקרא גם אליעזר. בגיל ט"ז נשא את בתו של רבי מאיר יהודה שפירא מבוקובסק. עבר אל חמיו, ולמד אצלו הוראה מעשית וקבלה. בתרס"ט (ולא בתרע"ג) עבר לכהן כרבה של גרודזיסק, ועל שמה נקרא. כתב הרבנות של העיירה נמסר להרב יהודה ליבוש זילברברג מקראקא שגר במקום אצל חמיו. הוא סירב ליהנות ממנו, ומסרו לרבי מפלנטש עבור בנו ר"א (ספר ליזנסק, 183). בני העיירה לא הטרידוהו הרבה, ורוב שעות היום עסק בתורה ובעבודת השם. פרנסתו היתה מצומצמת ביותר. בתקופות החגים נסע אל אביו, וקיבל ממנו הדרכה בעניני רבנות וחסידות. בפרוץ מלחמת העולם הא' עבר לטרנוב.
וכיהן בה כדומ"ץ. יסד שם בימ"ד, והתלקטו סביבו כמה חסידים. אחרי פטירת אביו בתרע"ט מילא את מקומו כאדמו"ר, בשכונה המרוחקת קצת ממרכז העיר. תפס מקום נכבד בין אדמורי"י טרנוב, והיה מקובל גם על חסידים אחרים. נהרו אליו גם מפולין הקונגרסאית לחזות בעבודת השם המופלאה שלו. החזיק ישיבה בבית מדרשו, ובעצמו אמר בה שיעורים. ניגן בעריבות את ניגוני רופשיץ, אך לא הלחין ניגונים חדשים. שימר את אורח החיים הישן, והתנגד למפלגות ולבתי ספר דתיים. בשנים שלפני השואה לא התחשב בגלי האנטישמיות, ונסע למרות הסכנות לכפרים ולעיירות, לעודד את רוחם של יושביהם.
כשנכנסו הנאצים וחיפשו את מנהיגי היהודים, התחבא בבונקר עם בן דודו רבי אליעזר אונגר. עד ראיה מספר, כי כשנתגלה המחבוא ונזרקה לתוכו פצצת גז נאלץ לצאת, ונתפס כשהוא עטור זקנו ופיאותיו. בקשתו האחרונה היתה להביא לו את הטלית והחלוק של אביו, ובזעקת שמע ישראל אדירה נורה ונרצח ביום ו' (וי"א י') כסלו תש"ג הי"ד. חסיד אחד שטיפל בגויותיהם של 3500 הרוגי אותו יום, טרח להביאו לקבר ישראל. לפי גירסא אחת אילצוהו השוטרים הנאצים לנשק צלב, ואמר שלא יעשה זאת אם יהרגוהו. לפי נוסח אחר שאינו נכון, נספה אחרי שדרש בפני המובלים לתאי הגזים באחד ממחנות השמדה, קרא שמע ישראל בקול גדול, ויצא עם כולם בשירת אני מאמין.
ילידיו: א. ר' משה אב"ד פלנטש; ב. ר' דוד אב"ד גרודזיסק; ג. הענק זוי' ר' משה ט"ב מלימנוב.
בקראקא; ד. אלטע חיה זו' רבי משה הורביץ מרווזודוב; ה. רבקה זו' הרב דוב בר פירשטמן עורך דאס יידישע וואַרט בזמושץ־וורשא.
אנשי שם, 11; אלה אזכרה, ו, 110–114; אדמורי"ם שניספו בשואה, 33–35; ספר טרנוב, א, 216, ב, 74, 219–222 (מאונגר); ספר רדומישל, 127–130 (מאונגר); 233.