מבייטש (תר"י–תרצ"א)
נולד בשנת תר"י כבנו החמישי של רבי מאיר מדזיקוב. נשא את טילא בת הדב"ח, נפטרה י"ט כסלו תרנ"ה. אביו לא נסע עמו לחתונתו בצאנז, כי בזמן המחלוקת חשש שקנאים יפגעו בו על שאינו מתערב לצד צאנז. במקומו שלח את האופה ר' משה קנובלר, והורה לו בדיוק איך להתנהג. שניהם יצאו בעגלה לדמביץ בשירה ובזמרה, ובקושי עלה החתן לרכבת כי מעולם לא ראה עגלה הנוסעת בלי סוסים. בזיווי"ש נשא את פרימט בת אחיו ר' נפתלי חיים.
מתרמ"ו לפחות רב בעירה הקטנה בייטש שמנתה אז כחמישים משפחות. עיצב את צביונה של עיירתו להרגשת חיות ביהדות ובחסידות. בעל השפעה עצומה על התושבים, ובמיוחד על בני הנוער. גבה קומה, בעל גוף מוצק וחסון, פנים מאירות ויפות להפליא, וקול אדיר ונעים. היה בבואה של זקנו ר"נ מרופשיץ בהארת פניו לכל אדם, ובדברי בדיחה וחכמה שבהם תיבל את שיחותיו. דמותו היתה לאנשי קהילתו כשלימות במצוות ובמידות. בחודשי הקיץ שהה בדזיקוב אצל אחיו רבי יהושע, ובשובו לימים הנוראים הביא עמו את הניגונים החדשים. בדזיקוב התאכסן בבית ר' שמואל שוחט, וערך שולחנות. קהל רב שכלל נכרים הקיף את ביתו בבייטש עד חצות הלילה, להקשיב לחזורות על הניגונים. בימים הנוראים הצטופפו סביבו מוקסמים לראות את עבודת הקודש שלו. באמירת העבודה ביום כיפור לבש את הקיטל של חמיו הדב"ח. בהקפות רקד ושר ניגוני רופשיץ בהתפשטות הגשמיות עד כלות הכוחות. התנגד לציונות, אבל השתדל לשכנע בויכוח ובדרכי נועם.
כשפרצה מלה"ע א' ברח בתרע"ה כפליט לקאשוי. התחבט בזמן הראשון בפרנסתו, ואעפ"כ לא קיבל עליו להיות משגיח בבית חרושת "פרנק קפה" שגיסו הרבי משינאווא התנגד לו. האב"ד ר' שאול בראך תמך בידיו, וכמה פעמים הלך עם תלמידיו בליל שבת לשולחנותיו. אמר עליו שפניו המאירות מעידות שחי בקדושה ובטהרה, וזכה להיות שומר הברית. היה שרוי תמיד בשמחה, ומשום כך אהבו התושבים מכל החוגים להיכנס אליו ולהתברך ממנו. נפטר ביום י"א אד"א תרצ"א [תוקן: י"ב אד"א תרפ"ז ↓] (וי"א י"ב אד"א תרפ"ו, תרפ"ז כעדות נכדו, או תרפ"ט), ואוהל הוקם על קברו.
ילדיו: א. רבי אלטר אליעזר מבייטש; ב. רבי אברהם צבי הירש האדמו"ר מבייטש בניו־יורק; ג. תרצה הבכירה זו' ר' חיים סג"ל ליברמן אב"ד דאברי; ד. רעכיל נישאה בסרדהלי לאדמו"ר שיינברגר מפרימישלן, גרו בנייטרא, ונספו בשואה בלי ילדים הי"ד; ה. בילא זו' ר' יקותיאל יהודה גרוס אב"ד בערבעשט, ומתרפ"ז ראב"ד סיגט, עד שנספה באושוויץ ביום ב' סיון תש"ד הי"ד. נפטרה בחיי אביה בלי בנים, ובתרפ"ח הוא כתב ס"ת על שמה. אולי היא שנישאה בתרס"ג להרב ישראל רבי אהרן הורביץ מבייטש יצחק גולדמן ממשפחת אדמור"י אלכסנדר בעל ידיעות רחבות, מנגן וכנר נפלא. כעבור זמן עזב את בייטש מסיבות משפחתיות; ו' דבורה זו' ר' ישכר בריש הלפרין שמילא את מקומו ברבנות בייטש; ז' צפורה זו' הרב משה הורביץ ב"ר יוסלי מקראס נכד ר"נ מרופשיץ. נספו עם ילדיהם הי"ד.
תשובות אליו: מחזה אברהם, ח"ב, חו"מ, יג בתרע"ג; אחיו, עטרת ישועה, כט; שו"ת מהר"ש, ח"א, ה, ח"ב, מ, ח"ד, לג, ח"ה, א בתרנ"ה–תרע"ד. ממשתתפי ועידת סנדובה וישניה, וחותמי נגר תנאי בנישואין.
אהלי שם, 390; עיירתנו בייטש, 31–37, 59; ספר טרנובז'ג־דזיקוב, 85, 113–115, 118–119; רבה"ק מצאנז, ח"ב, תנג-תנה; שאול בחיר ה', נ-נא (עם מכתב משלוח מנות לפורים לר"ש בראך שנדפס בראש דברי ישכר דוב), ודברי ימי קאשוי, טו.