ר' אברהם אבא (אביש) ב"ר נפתלי הורביץ

מקרולי (תרנ"ז–תש"ד)

נולד בשנת תרנ"ז [תוקן: תרנ"ה ↓] לאביו רבי נפתלי ממעליץ. מגיל צעיר הצטיין בחריפותו, התמדתו, יראתו וענוותו. מתון וסבלן, אוהב שלום ורודף שלום. כל הזמן דבוק בגמרא, מחמיר על עצמו ביותר, מתפלל ולומד בהתלהבות רבה. נסמך מר"ש אנגל ורמ"י מאוסטרובצה. נשא את בתו היחידה של רבי יצחק איזיק וייס מספינקא, וסמך לשולחנו כמה שנים. חמיו השיב לו בעת היותו אב"ד רעמיט במרמורוש (חקל יצחק, עז). בחצר חמיו שהמתה אנשים נקבע לו חדר שחלונותיו למעלה מקומת איש, לבל יציצו פנימה ויטרידוהו מלימודיו. ניצל כל רגע פנוי ללימוד, ומיעט בשינה. שוחח עם אנשים בפשטות ובענוה, מבלי שיבחינו באש היוקדת בו. השתדל לעזור לכל אחד, וברח מכעס והקפדה. כן השלים את אישיותו בתורה ובעבודה.

כשחמיו ברח למונקטש במלה"ע א', מילא את מקומו כרבה של ספינקא. ניהל שם ישיבה של חמישים בחורים, והשמיע בפניהם שיעורים חריפים. בשנת תרצ"ד נתקבל לרבנות קהילה חשובה כקראלי. שם קפצה עליו מחלוקת עוזה מצד תומכי ר' שמואל גרוס אב"ד בערבעשט שיסדו להם קהילה קטנה נפרדת. כרודף שלום מטבעו הסבה לו המחלוקת עגמת נפש מרובה. נשא את יסוריו בדומיה, ושקע בלימוד התורה. מכיון שהענין היה זר לרוחו שאף לעקור משם, אך נאמניו לא הניחו לו. מלבד ביהכ"נ הגדול עמד לרשותו ביהמ"ד, בו שכנה ישיבתו "בית אברהם". למדו בה מאה תלמידים להם אמר שיעורים יומיים, וחינכם לתורה ולמצוות. הישיבה התנהלה ברוח חסידית, ומהתלמידים דרש לטבול כל יום. הדלתות ננעלו אחרי תחילת התפילה, ומי שאיחר לא קיבל את מנת הלחם היומית. גם בניו הצטיינו כמופלגים בתורה ובחסידות.

קונ' ברוך מתיר אסורים, סעאיני, דפוס יעקב ווידער, תרצ"ה, טז עמ'. יצא לאור ע"י קהל יראים וארטה דקראלי, ובהקדמתם מגוללים את פרשת הערעור על הרב, מצד אלו שיש להם מהלכים במשרד הראשי. הם משבצים תשובות מר"ש סופר מערלוי ובעל לבושי מרדכי, ומוסרים את מכתבי הרבנים שהפכו בזכותו של ראי"א לרבנות קראלי: רח"א שפירא ממונקטש, ר' חיים צבי ארנרייך ממאד, ר' אשר אנשל יונגרייז מדיאנדאש, גיסו ר' יחזקאל הלשטיק מאוסטרובצה וכן בית דינו, ר' חיים מרדכי יעקב גוטליב ממישקולץ, ר' מנחם ברודי מקאלוב, גיסו ר' נפתלי צבי ויס מבילקע, ר' יחיאל בוים מגוטא, ר' יצחק איזיק אדלר מסרדנא, (אחיו) רמ"מ הורביץ אב"ד שנדישוב.

כשהנאצים השתלטו על המדינה נסגרה הישיבה, והיהודים הועברו לגיטו. שם נתגלתה גדלות נפשו השואפת למעלה מבלי לשים לב לצורכי הגוף. נספה באושוויץ עם מרבית בני קהילתו ביום ב' סיון [תוקן: י"ב סיון ↓] תש"ד הי"ד. כמו־כן נספו ילדיו: א. יוסף מאיר (תר"ף–תש"ד); ב. נפתלי מבודפשט. שרדו רק: ג. ר' שמואל צבי הירש האדמו"ר מספינקא בניו־יורק. השיא מבנותיו לר' יחיאל ב"ר יחזקאל וגשל, ולר' פנחס שלום הגר ב"ר מרדכי ממונסי; ד. פרל ובעלה רבי יעקב וייס האדמו"ר מספינקא; ה. מרים שמידמן בקווינס.

ר' אברהם אביש ראה לפי: הורביץ, ר' אברהם אבא