משפחתה בת ארבע נפשות, וכולם שבו אח"כ לקוסוב. נסע לנויהיים שבגרמניה לדרוש ברופאים, ובדרכו חזרה נפטר בברלין ביום ו' תמוז תרפ"ה. ממשלת פולין שלחה קרון רכבת מיוחד להובילו לקולומיאה, ומשם במכונית לקברות אבותיו בקוסוב, לפי צוואתו שנמצאה בכיסו. מכל מדינות הסביבה נהרו להלויתו ביום י"ב תמוז, והעיר טרם ראתה הלוית רבבות כה גדולה.
ספרו הראשון הוא אחד הנאים ביותר בין ספרי החסידות, בהידורו הכללי, בסגנונו, ובסימני הפיסוק שבו. לקט עני, ח"א עה"ת, ח"ב על מועדי השנה, מ. סיגעט, דפוס ירחמיאל רויזענטהאל, תרע"א, ב, סב ד; עא ד'. המחבר הכין את הספר לדפוס, ובתרס"ח כתב לו הקדמה. אין ד"ת על פרשת בלק בה נסתלק. על ההדפסה השגיח ר' יקותיאל יהודה גרינוולד. בסוף הספר תודה לר' דוד שפרבר חתן הרב מפאליאן-ריסקיווע, שטרח בהעתקת הספר ובסידורו. הוא היה רק העורך, כפי שסייע בתרס"ג ליצחק לאסט להדיר את ספר עשרה כלי כסף מרבי יוסף כספי.
חסידי רבי משה סבלו מאד ממה שהלעיזו עליו שאינו יודע ללמוד, והוצאת הספר השביתה את הרינונים כהוכחה ניצחת. למעשה נמשך הלעז, כיון שאמרו שר"ד שפרבר חיבר את הספר עבורו. הרינון נפסק כליל רק אחרי פטירתו, משמצאו אצלו ארגז מלא כתבים וספרים חשובים (נפתלי בן מנחם, במישור, תש"ד, קצג, עמ' ח). שני החלקים צולמו מחדש בניו-יארק תשכ"ה, ד, סב; עא, ה ד', על ידי נכדו ראי"ה הגר האדמו"ר מקוסוב, ובהשתתפות האחים ר' דוד ור' משה ברכר. נוספו בהתחלה הקדמת נכדיו המביאים לדפוס, רשימת אדמור"י קוסוב, ורשימת האדמורי"ם שסייעו להוצאה. בסוף הספר זכרון לנספים ותודה למסייעים.
אזור האמונה על עניני אמונה, סיגהעט, האחים ירחמיאל ומשה ראזענטהאל, תרפ"ה, לו ד', עם הקדמה וחרוזי מוסר שחיבר בזקנותו. סובב על הפנים של י"ג העיקרים, ואח"כ ביאור על ברכי נפשי, ומאמר רעה אמונה. המחבר כותב בהקדמתו שרגיל בקיצור לשון, אבל זכה למסדר שירחיב הדברים. המסדר הוא ר' דוד שפרבר אב"ד קראנשטאדט הכותב בסוף, כי רבו מסר לו לערוך את הכתבים ולהוסיף מראי מקומות, והרשהו לצרף את הערותיו שלו.
ספר הצוואה הקדושה, עם פירוש לדוד להזכיר מתלמידו וחסידו הרב דוד שפרבר, קולאמיא, דפוס שמעון טייכער, תרפ"ח, קל עמ'. בהקדמת בן המחבר כותב שאביו חיבר את הצוואה ביום ד' בא ג' שבט תרע"א בהיותו בן נ"א, ושר"ד שפרבר אב"ד בראשא "טרח ויגע הרבה בסידורה... תמיד היה דבוק לכ"ק אאמו"ר זצללה"ה כתלמיד לרבו, יש לו רגש הבנה ברמזי דחוכמתא של אמרותיו הק', ועל פי רוב הוא מכוין את כונת קדשו. גם טרח בסידורים... בלי שום קבלת פרס ח"ו. הצוואה מסתיימת בדברי מוסר עפ"י סדר הא"ב, ובסופה לוח התיקון. מהדורה מתוקנת ומהודרת נדפסה בירושלים, דפוס המערב, תשכ"ח, ו, קמ עמ'. הוציאה לאור הרב יהושע סג"ל דייטש מקטמון חתן המפרש, בהשתדלות ר' אלטר ישעיה שטרן חסיד דבוק באדמור"י קוסוב, ב"ר יעקב שמשון מסיגט, ב"ר יצחק ישראל מסעליש שזכה להיות ס"ד פעמים בקוסוב לראש השנה. לפי בקשתו נרשמו כאן שמות הקהילות בהן נפוצו חסידי קוסוב במרמורוש, זיבנבירגן, בוקובינה וגליציה.
הגיון לבבי ביסודות האמונה והקבלה, ירושלים, דפוס המערב, תש"ל, קד עמ'. מופיע לראשונה מכתב־יד, ובשוליו ביאור לדוד להזכיר על תחילת הספר מאת ר"ד שפרבר, ככל שהספיק לפני שנפטר. הוציאו לאור חתן המפרש ר' יהושע סג"ל דייטש, ובהקדמתו כותב שתיקון והשלים בכמה מקומות את הכתבים שאותם כה רצה חמיו להדפיס. בראש הספר תוכן ל"א פרקיו, והקדמת המחבר מתרס"ו. הוא כותב בה שחיבר את הספר בראותו את פריקת העול של הצעירים, במגמה לקשור לבם לאמונה "ולפי השגתם גם אנכי די להם". ניכרת בספר גישה הגיונית שכלתנית מתוך שליטה במדעים. כתיבתו נשלמה בתרס"ז, והיה גם ח"ב.
חיבורים נוספים שנשארו ממנו בכתב־יד: פירוש על תנ"ך עפ"י פשט ודרוש; לקוטי בתר לקוטי; הדעות והאמונות; שלום אסורי התקוה, לבטא את השקפתו שיש בציונות משום דחיקת קץ הגאולה, ותנועה לאומית בלתי תלויה בדת אין לה קיום. כמו"כ נותרו מאמרים בודדים ונוספות. שלח לבנו מחברות סיפורים ודברי הדרכה, ודרשם בחזרה משנודע לו שבנו שלחם בתרפ"ד לרמח"א בלוך להדפסה.
תשובות אליו: עונג חיים לשבת, קונ' אורח חיים למעלה, אות כא; פתחא זוטא, חו"מ, טו בתרס"ו. ד"ת ממנו כתב רמח"א בלוך בנרות שבת, ד, עמ' עד, קו. בספר דובב שפתי ישנים, ח"ב, רכ - רלא, 4 ממכתביו מתרס"ג–תרס"ד לר"מ גידמן ורד"ב ריטר נגד הציונות.
אהלי שם, 281; שמואל שפרבר, אוצר החיים, ב, תרפ"ו, פז-צד; ישורון, 16, תמוז תשל"ט, ג-ה.