מרדוביץ וחיפה (ת"ר*–תרס"ב)
בנו של רבי יוסף אלתר מרדוביץ, וממלא מקומו שם מתרל"ג. ביקר כמה פעמים אצל אביו בצפת, ובתרנ"ז השתקע בחיפה. היה בה מנין אשכנזים שהתחזק והתפתח עם בואו, לעומת 1500 ספרדים. כעבור שנה וחצי עבר לצפת, למגינת לבם של בני חיפה שניסו להניאו במכתב נרגש. נפטר ביום א' כסלו תרס"ב, ונטמן ליד האריז"ל.
כתב את התורות שאמר בשבתות ובמועדים ע"ס הפרשיות וליקוטים. בנו רבי ישראל הוציאם לאור, תודות לר' ישעיה גראס משערבִּיווּאטץ שתרם את מחצית ההוצאות. ויקח משה, מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ז, ב, מח ד'. בהקדמת המחבר הוא מזכיר את תלאות חייו. כלולים בספר ד"ת מאביו ר' יוסף אלתר, שהעתיקם ר' שמעון סופר סת"ם מצפת, נכד ר' דוד דייטש בעל "אהל דוד". בסופו תפילות ושירי חרוזים, צירופי השם ישראל וחידה עליהם, ימי זכרון של אדמור"י המשפחה, ורשימה קצרה של מנויים.
בתרנ"א גירש את אשתו חיה, עמה ישב כ"ה שנים וילדה לו בנים ובנות. היא קראתו לדין תורה לפני האב"ד ר' יצחק קונשטט מפרשבורג, שהוציא עליו כתב סירוב. את הגט סידר ר' מרדכי יוליש אב"ד פיסטין, שנימק את עמדתו במכתב מיוחד. היא טענה שעדים תחבו את הגט בבגדיה באלימות, ובפנותה אל גדולי הדור הם קבעו שהגט בטל, היא עדיין אשתו, ואסור לו לישא אחרת. אחדים מפסקיהם קבעה בדפוס י. קאזאוואן ומנטשיל בראדואץ, בסדר זה: אב"ד רדואץ, ר"י ויידנפלד מהרימלוב, ר"י שמלקיס, ר' יצחק הורביץ מסטניסלב, בנו ראי"ל מסטרי.
ילדיו: א. ר' חיים זיידא. נפטר בחייו ברדוביץ בעיו"כ תרס"א; ב. ר' ישראל ממלא מקומו ברדוביץ ובניו-יורק; ג. אשת ר' נפתלי הלברשטם ב"ר דוד מקשאנוב; ד. צירל אמו של הסופר ד"ר יוסף הָגֶר שעלה בגיל שש לצפת, ולמד אצל סבו ובישיבת מירון. בתרס"א יצא אל אמו לאירופה, ולמד בישיבת פרשבורג בה נסמך. למד כימיה ופילוסופיה באוניברסיטת וינא. עלה לארץ בתרצ"ו, וגר בת"א ובחולון. כתב מאמרים ומסות בספרות ובהיסטוריה, וספר בחינות היסטוריות, הארה חדשה לתולדות ישראל בימי בית שני, ת"א, דביר, תשי"א. בנו הוא הסופר והמתרגם משה בן יוסף שהרחיק לכת, ובהקדמה לספרו הראשון עומד דב סדן על שורשיו.