ר' מנחם מנדל ב"ר יעקב קופל הגר

מקוסוב (תקכ"ט–תקפ"ו)

נולד בקולומיאה בשנת תקכ"ט לאביו ר' יעקב קופל חסיד. נשא בצעירותו את שינא רחל בת דודו ר' שמואל שמחה זימל קוך מקוסוב, ועבר לגור אצלו. חמיו הבטיח לו מזונות כל ימיו, אלא שנפטר בתקמ"ו. מאחר שעול הפרנסה נפל עליו, עבר לטיסמניץ. רוב היום היה שקוע בתורה ובתפילה. כשנתפנה למכור את סחורותיו כבר לא היו קונים, ומשום כך סירב להקיף לו הסיטונאי ר' אברהם איזיק שלימים נעשה מחסידיו. נאלץ לעבור לקולומיאה, ושם פתחה זוגתו חנות קטנה לפנינים וחרוזים, וממנה התפרנסו בקושי רב. משלא הצליחו גם כאן, שבו לקוסוב.

בחסידות היה תלמידם של הנועם אלימלך (הזמין את רמ"מ לחדרו בעש"ק אחרי המקוה); רבי זכריה מנדל מירוסלב (נזכר פעמיים באהבת שלום); רצ"ה מנדבורנה כבר מתק"ן (התכבד לעבור לפני התיבה בנדבורנה גם בימים הנוראים, ולמד מרבו את סודות התפילה. רצ"ה ציוהו לישון סמוך לחדרו, לימדו חכמת הנסתר ותיקוני נשמות, וגילה רצונו שתלמידו זה יהיה יורשו בהנהגה); רז"ו מטשרני־אוסטרהא (אחרי עלותו לארץ בתקנ"ח ראה ברמ"מ את יורשו, וגם מטבריה כתב אליו ברכות מופלאות "שיהיה לו בחינת מלוכה", ושלח אליו שני חלוקים שנשתמרו עד לשואה); ר' משולם פיביש הלר מזבריז' (רמ"מ הקביל את פניו גם בסקול). נסע גם אל רמ"ל מסאסוב. הכיר אצלו את הדעת קדושים, ולמד עמו בצוותא. נעשה מחותנו של רמ"ל, נכח בעת מחלתו והסתלקותו, גידל את יתומו ר' יקותיאל שמלקא, והשיא לו אשה.

בשנת תק"ן עלה על כס הרבנות בקוסוב, והתחיל שושלת שנמשכה ק"ן שנה עד החורבן. בתקס"ב החל לנהוג אדמורו"ת אם כי המשיך לנסוע לסאסוב, ורק מתקס"ה זרחה שמש הנהגתו. את הפתקא הראשונה מסר לו הגביר ר' בנימין אביש בלוך (נכד ר' אביש אב"ד פפד"מ), שבבעלותו היה רוב הקרקעות בכפר לאיאווא שליד דלטין. רק אז נעתר ואמר: אם ישיש ובר אבהן כזה גוזר להיות.

תעודת רמ"מ מקוסוב לר' משה אליהו ב"ר נחום אשר "עשה מצוה גדולה ונוראה אשר אין למעלה הימנו, לכן אבטיחהו בהבטחה גמורה ומעולה אשר יזכה לחיי העולם הבא, ולא יוכל שום מקטרג להפריעהו ממנוחתו... ואי"ד בכל כוחו אדרוש טובתו בזה ובבא" רבי, שוב אין להשיב. אהבת ישראל היתה יסוד מוסד בהנהגתו ובמשנתו. לימד זכות על כל יהודי, והצטער בצערו של כל נדכא. הלך לקבץ כספים לנצרכים, ותמך ידי המטים ליפול. ערך מסעות בעיירות הסביבה ובמרמורוש לשיפור המצב הדתי, ותיקון דברים מועילים. לא נתמנה שו"ב בלי הסכמתו, והיו צריכים לקבל הורמנא מאיש אמונו ר' הניך הנדיל שו"ב דקיטוב. נחשב כלמדן ובקי מופלג. רמ"מ פנט מדעש אמר שמדרגותיו באו לו מלימוד שו"ע חו"מ, אותו היה נוטל עמו במסעותיו ומעיין בו בדרך. בימיו התפשטה חסידות קוסוב, וגלילות שלמים סרו למשמעתו. אלפים נהרו לשמוע את תפילותיו וניגוניו, ולהיוושע על ידו בדרך פלאית. במקומות רבים נפתחו בתי תפילה של חסידי קוסוב.

צדיקי דורו העריכוהו מאד: החוזה מלובלין (אמר עליו שהוא בבחינת מלך, העתיק עליו שבחים רבים, והורה שלא יעזוב את קוסוב בעת מחלוקת. רצה לצרפו למאמצי הבאת הגאולה בלובלין בתחילת תקע"ה, והתאכזב על שבמקומו שלח את בנו רבי חיים); ראי"ה מאפטא (ניסה לתוון השלום במחלוקת השוחטים, בין רמ"מ ומחותנו רבי יצחק מרדיויל בנדבורנה); ר' יצחק מרדיויל (למרות המחלוקת עמו בענין השוחטים אמר שיש להתיחס אל רמ"מ בדרך ארץ, משהכיר את תלמידיו המופלגים); ר' אהרן אריה ליב מפרימישלאן (אמר על רמ"מ לבנו ר' מאיר, שלמקום מנוחתו יביא את קדושת א"י); הבמ"ח (העריך את עבודתו הסוערת וניגוניו, והבין את מניעיו לפיקוח על השוחטים); גיסו השרף מסטרליסק (הפליא את מעלת אמירת "מזמור לדוד" שלו בקבלת שבת, ואמר שהתפילה היא כ"כל נדרי". אמר שגיסו בבחינת מלך, בתפילתו בוקע רקיעים, והכל חייבים בכבודו); רצ"ה מזידיטשוב (התפעל מראית שעונו וקופסת הטבק שלו. מבלי שגילו לו הרגיש חשכות כשנפטר רמ"מ, ונדד כמה שבועות בכפרים להפיג צערו); ר"נ מרופשיץ ובנו ר"א מדזיקוב (נסעו אליו לשבת. לכבודם ביטל ביקור בפיסטין, ואמר את זמירות השבת בניגון); רצ"א מדינוב (ביקר בקוסוב פעמיים מבלי להישאר שם. י"א שראה עצמו כתלמיד חבר לרמ"מ, או שקיבלו כרבו); רש"ב מפשיסחא (כשתלמידו ר' שמואל משינאווא סיפר לו על רבו רמ"מ, אמר לו: רגלי בוערות לילך ליהודי זה, אף שלא הכירו מעולם). ר"י לוינשטין מוסר שר"י מוורקא קרא לבנו רמ"מ ע"ש הרבי מקוסוב, והבן דיבר כל ימיו בהתלהבות על רמ"מ, אלא שאמיתות הדבר מסופקת.

נפטר ביום י"ז חשון תקפ"ו. רוב החסידים נטו שבהנהגה ימשיך בכורו רבי חיים, וכך נפסק בבוררות של רבי שמלקא מסאסוב. הבן השני רבי דוד עבר לזבלטוב, וייסד בה שושלת משלו. הבת שרה לאה גרושת ר' ישראל אברהם מהניפולי, היתה בזיווש אשת ר' גרשון אשכנזי אב"ד קולומיאה.

על תלמידיו נמנו: ר' אברהם בלוך אב"ד דלטין; ר' אברהם דוב בר דומ"ץ נדבורנה; ר' אליעזר זאב מבוצ'צ'י ברומניה; רז"ד מו"ץ דולינא; ר' חיים יוסף ברוקשטיין אב"ד פיסטין (נאמן ביתו, ובספריו מביא ד"ת מרבו); ר' יוסף יוזפא אב"ד אוברווישא; ר' יוסף מרדכי כהנא מסיגט; ר' יצחק אב"ד ויזניץ ובנו ר' יהושע ליב; מח' ר' ישעיה שור אב"ד יאסי; רמ"מ שטרן אב"ד סיגט ומרמורוש, וחתנו ר' יוסף שטרן מסיגט; ר' משה אב"ד ברודשין; ר' משולם נתן מרגליות דומ"ץ ברדיטשוב (מראשוני תלמידיו, ועוד ראה את הבעש"ט); ר' נפתלי ויסבלום מליזנסק; ר' שלמה רובין האדמו"ר מדולינא; ר' שמואל משינאווא בעל רמתים צופים.

תורותיו עה"ת בדרך רמזים וגימטריאות נכללו בספרו אהבת שלום שנתקבל גם ע"י חכמי הסוד הספרדים, ועל שמו נקרא. נדפס לראשונה בלעמבערג, ובשער בגלל הצנזורה: דפוס יהודית רוזניס, תקס"ד–1802! הנכון תקצ"ג כמרומז בסוף הקדמת חתנו (א. יערי, קרית ספר, יז, 107). ד, קלב ד' (דף מז כפול). מעבר לשער הסכמת בניו וחתנו ר' גרשון. בהקדמת חתנו הוא עומד על ג' יסודות משנתו החסידית של חמיו: קדושת שב"ק, נתינת צדקה ותיקון הברית. המביא לדפוס והמגיה הוא החסיד ר' חיים נתן נטע ב"ר אהרן יהודה ליב מלנטשין (כנראה בן הרב אברבך אב-בית-דין קוסוב), שרשם לעצמו בחיי רבו את התורות ששמע ממנו בג' סעודות השבת, וכיון שהוטבו בעיני חבריו ובני הצדיק, נעתר להעתיקם במשך ח' שנים בעריכה לשונית. בהקדמתו מקוה לסיים גם את יתר הכתבים על המועדים וליקוטי תורה ומאחז"ל.

מהדורה שניה בלעמבערג תר"י, ב, פד ד', בלי הסכמת הבנים, ובשלישית בלבוב תרי"ט ע"י ראי"ה דרוקר בן רבי יהודה גרשון. בב' מהדורות אלו רוב הסידור באותיות מרובעות. פעם רביעית בהידור, טשערנאוויץ, דפוס הירש וואהל, תרמ"ג, ד, קיח ד'.

נוספה הסכמת רמ"מ מויזניצא. הוא כותב שהמשתדלים בהוצאה לאור הם נכדיו ר' ישראל, ר' חיים ור' משה ע"י המלבה"ד ר' אורי מסניאטין (הראשונים אשר נדפסו כבר ספו תמו, ופעם שנית נדפסו ללא יועיל כי המה משובשים מאד). מהדורה זו צולמה מחדש בתש"י לערך ובתשל"ג בארה"ב, ע"י רבי מרדכי ברח"מ מויזניץ.

אהבת שלום תנינא, לפי כתבים שמסר נכדו רבי ברוך לחסיד ר' אורי ב"ר צבי קהת, טשערנאוויץ, דפוס הירש וואהל, תרמ"ד, יב ד'. כלולים בו תורות עה"ת, דרוש לפורים, וענייני פסח שני. קונטרס זה נספח לספר השלם שיצא שם באותה שנה, והוא נדיר ביותר. באותו שם הדפיס ר' משה ברגר מסטניסלב דיבורים אחרים בסיגעט תרס"ז, כב עמ', עם תורת חיים תנינא, וכן דברי אלימלך מליזנסק ודברי שלום מבלז. אין הוא מזכיר שאביו הדפיס כבר דברים אלו בשינוי סדר, בתוך ספר רצון מנחם, מ. סיגעט תרל"ד. הוצאת תרס"ז צולמה מחדש בתשל"א עם השערים על-ידי מוסדות ויזניץ בקריית ויזניץ, בתוך: ספרן של צדיקים, ג' ספרים נפתחים: אהבת שלום תנינא ממנו, תורת חיים תנינא וצמח דוד מבניו. בהתחלה הקדמה לתולדותיו, ובסוף רשימת הקרובים המשתדלים, וביניהם הנכדים ר' דוד אפל ור' מנחם ב"ר חיים שמואל טסלר.

בשיכלול רב הופיעה מהדורה חדשה של כל הספרים, מתוקנת ומושלמת בהגהה מדויקת, עם מפתח כללי לשמות וענינים, ע"י רמ"מ הכהן פקשר, ירושלים תשל"ח, ו, רלא; ו, מב; 2, צב; כח עמ'. בהקדמת המו"ל כותב שהסכימו לעבודתו האדמורי"ם האחים רמ"י ור"מ מויזניץ. בספר אהבת שלום א-ב תיקן מאות שיבושים. שולבו בו על סדר הפרשיות והמועדים, כל הקטעים שהיו בתנינא ושנמצאו בספרים אחרים משמו, וצוין מקורם. בסופו פרפרת נאה מחידושיו בהלכה, נדפסה לראשונה בטשרנוביץ תרי"ח בעמוד האחרון של סדר צוואות לרבי אהרן משה מגזע צבי, וכן שתי איגרות. הספר תורת חיים א-ב נדפס מחדש לפי כתב-יד, עם הסכמות האחים רח"מ מויזניץ ור"ב מסרט. הקטעים מתורת חיים תנינא שובצו במקומם, וכן ליקוטים ושתי איגרות קודש. המהדיר מודה למסייעיו ר' יוסף ירוחם פישל הגר, ור' אפרים איתמר הלוי הרשקוביץ.