מקוסוב (תקנ"ה–תרי"ד)
נולד בשנת תקנ"ה כבכור לאביו רבי מנחם מנדל מקוסוב. אביו העיד עליו, כי כבר בעודו תינוק ידע לקרוא הודו להה' קראו בשמו. נשא את צפורה בתם של רבי יהודה מאיר שפירא אב"ד שפיטיבקה ב"ר פנחס מקוריץ, ושל שרה בת רבי יעקב שמשון משפיטיבקה, אשר צדיקים הפליגו במעלתה, ורבי ליב שרה'ס נסע ללוותה. ר"מ מפרימישלן אמר על הרבנית מקוסוב שיש לה דעה בשמים, ר"י מרוזין אמר שאין בעולם צדקת כזו, ור"ש מירוסלב טמן רמזים בתשובתו, שימליץ למשיח לאכול אצלה כיון שיודעת לבשל טוב. נפטרה ביום י"ט טבת תרל"א. ישב שנים בבית חמיו על התורה ועל העבודה. נסע אל צדיקי דורו, אך לא לר"ב ממזבוז במצות חמיו. כל ימיו הצטער על כך, ולנכדו קרא על שמו. הפליג במעלת אחי חמיו ר' יעקב שמשון אב"ד זסלב. התודע אל הסבא משפולה, והוקיר את ר"נ מברסלב. ראי"ה מאפטא אמר עליו לבנו: ראה איך נראה מלך בן מלך צדיק בן צדיק. אחרי שובו לבית אביו נסע אל החווזה מלובלין, שהעיד עליו שהוא נוטר הברית. בלבוב נתכבד ביין משובח ע"י רז"ד מזברז בנו של המגיד מזלוטשוב. ר"מ מפרימישלן ביטל דעתו מפניו, באומרו שיש לו דעה בשמים והלכה כמותו. גם ר"י מרוזין בא לבקרו, ונועץ עמו בענינים שונים. אף דודו השרף מסטרליסק כיבדו מאד.
כשנפטר אביו, המשיך את ההנהגה בקוסוב. בשבת הראשונה ישב שם ר' צבי בן החווזה, והעיד עליו כי צורת האבות אינה מהודרת משלו. כשנסע לבקר אצל רצ"ה מזידיטשוב כיבדו מאד, וערך סעודות לכבודו. מהרי"א מזידיטשוב נסע אליו, ואמר שלמד ממנו דברים רבים. כמו"כ נסעו אליו הדב"ח, רבי אלימלך מרודניק וצדיקים נוספים.
היה למדן מופלג בנגלה ובנסתר, והתמיד לילות שלמים ללא שינה. היו לו שיעורים קבועים ללימוד הטורים, וליום השנה של הוריו סיים חלקי רמב"ם ורי"ף. בעל ישועות יעקב השיב אליו ואל דיינים נדבורנה, בספרו מהדורת תרכ"ג. כמו"כ השיב לו מחותנו, תועפות ראי"ם, אה"ע, עב. את נשיאותו נהג ברמה, והקפיד מאד על מינוי השוחטים. נודע כבעל מופת, ומתקן נשמות חיים ונפטרים כפי מה שקיבל מחמיו, ממנו נתברך שברכותיו לבנים ולפרנסה לא ישובו ריקם, ושתמיד גם בחורף יקדש את הלבנה במועדה. בזמנו גר בקוסוב ר' גרשון פלאך אחד מל"ו הצדיקים הנסתרים, ואליו היה שולח להיפקד בישועה. יסודות משנתו החסידית היו: אהבת חברים, נדיבות לצדקה, אמת וזריזות. נשיא א"י, ואסף סכומים גבוהים למען עניי"ה. בין שליחיו היה ר' פייבל מסניאטין. על נשיאות א"י התעצמו אחריו בניו עד שהתפשרו (משכנות הרועים, ח"ב, קונ' עת דודים, ז:). בשנותיו האחרנות השתוקק לעלות לא"י, אך חסידיו מנעוהו מזה. מדי שנה נסע להתרפא במרחץ חצי עמר שליד אטינא. לנגיד ר' דוד שטיין מקיטוב הראה בחודש האחרון לחייו את הצוואה שהכין. נפטר ביום כ"ה אייר שנת תרי"ד, ואוהל הוקם על קברו.
ילדיו: א. ר' יעקב שמשון ממלא מקומו בקוסוב; ב. ר' יוסף אלטר שקבע מושבו ברדוביץ; ג. ר' מנחם מנדל ממשיך השושלת בויזניץ; ד. יוכבד שנפטרה בחיי אביה, ובימי השבעה נגלתה לו ואמרה ששבה למנוחתה. נישאה לר' פנחס יוסף שפירא מקוסוב ודלטין, ב"ר דב בריש, ב"ר יעקב שמעון מזסלב, ב"ר פנחס מקוריץ. היה גם נכד הבעש"ט. נפטר ביום ב' אלול תרל"ד; ה. הניה זו' ר' ישראל ב"ר מרדכי מקרמניץ בהמגיד מזלוטשוב. את בתה חנה השיא זקנה ר"ח לראי"ה קצנלבויגן מטלוסט, ובת שניה נישאה לר' מאיר יהודה שפירא מבוקובסק. אחרי שבעלה נפטר בגיל צעיר המתינה זמן רב, ולבסוף נישאה לר' משולם זושא יצחק אוירבך אב"ד טלומטש בזיווגו השלישי; ו. שינה רחל זו' ר' יהושע אלעזר חודרוב מקולומיאה.
מתלמידיו והנוסעים אליו: ר' שלמה דרימר אב"ד סקאלא; ר' יוסף שמואל גלרנטר אב"ד יבלונוב וקיטוב; ר' יוסף מרדכי כהנא ור' חיים שמואל שטרן דיינים סיגט. כמו"כ הגבירים שנתברכו ממנו: ר' יהושע דרימר מסקאלא, ר' מנדל ויסלברג מסניאטין, ור' מנדל שמחה מכפר קמנשט שליד שאץ.
תורותיו בחסידות עה"ת וליקוטים נדפסו מכתב ידו בספר תורת חיים, לבוב, דפוס פ. גרוסמן, תרט"ז, מג ד'. בהקדמת ג' בניו כותבים ששם הספר נקבע ע"י המחבר. הליקוטים נדפסו באותיות מרובעות, כנראה מאוחר יותר. במספר עותקים נוספו ב' דפים להשמטות וללוח הטעות. ד"ת משלו נשא חן בעיני ההגמון ראש ממשלת אוסטריה. מהדורה שניה בלעמבערג, דפוס י.מ.ניק (וא.ו.סלט), תרמ"ג, מד ד'. מהקדמה נעדרת חתימת הבנים. יש עותקים שלפי חישוב הלפ"ק יוצא תרנ"א (פתחי שערים, 450). בשלישית בקאלאמיא, דפוס מ. בילוס, תרמ"ד, מ ד'. בסופו ימי הזכרון של צדיקי המשפחה. ברביעית בגראסווארדיין, דפוס ר' יצחק ב"ר אברהם מאיר הכהן גלאנצער, תרפ"ז, מט ד'. הביא לדפוס בהידור רב, ר' חיים דכנר ברמ"מ מבעהאמעטה ב"ר פנחס יוסף שפירא חתן המחבר. בהקדמתו כותב שקיבל הסכמה מהאדמורי"ם ר"י מויזניץ ור"ח מאטיניא. דפוס צילום של מהדורה זו הופיע בניו-יורק תש"י. מהדורת סידור חדשה הובאה לדפוס בירושלים, דפוס התחיה, תשכ"א, צ"ו עמ', ע"י ר' חיים ב"ר דוד שנייבאלג שהגיה לפי כת"י המחבר, עם הסכמת רבו ה"אמרי חיים" מויזניץ. מהדורת צילום של גרוסוורדיין הופיעה שוב ע"י רבי מרדכי ברח"מ מויזניץ בניו-יורק, דפוס האחים גרויס, תשכ"ח, מח ד'. רמ"מ הכהן פקשר הוציא לאור את הספר במהדורה משוכללת יחד עם אהבת שלום, ירושלים תשל"ח.
תורת חיים תנינא הובא לדפוס ע"י ר' משה ברגר מסטניסלב בסיגט תרס"ו, מכת"י שהיה אצל רמ"מ מזבלטוב ור"ח מאטיניא, יחד עם אהבת שלום תנינא. צולם מחדש בישראל בתשכ"ה לערך עם דרכי הישר והטוב ואבן שתיה, ושוב עם צמח דוד בקריית ויזניץ תשל"א, ה ד'.
רי"מ היבנר הדפיס מכתב תנחומין שהיה ברשותו מר"ח לר' זלמן, בשו"ת הד"ר, תנינא, דף נד:
ספר מגילת יוחסין בסוף שם משמעון תשכ"ה, עמ' ס-סג, עז-עח.