מוישובה (תרס"ח–תש"ה)
נולד ביום כ"ט ניסן תרס"ח לאביו רמ"מ מוישאווא, ומתש"א מילא שם את מקומו. עדין הרוח ואציל הנפש, ומהלך תמיד בצידי הדרכים. בתש"ב נאסר ע"י ההונגרים באשמה שהוא קומוניסט, והועבר לבודפשט. סבל קשות בקיבתו, והועבר לביה"ח היהודי רק ע"י השתדלות רבה ומתן שוחד. ברח ממנו לגרוסוורדיין אל דודו רח"מ, וניסה לגנוב את הגבול לרומניה. להוותו נתפס, והועבר לגיטו גרוסוורדיין בו התחבא בבונקר. כאשר נתגלה נשלח לאושוויץ. העבירוהו למחנה בונא, ובתנאי עבודת פרך נפטר מאפיסת כוחות ביום כ"ט (ולא כ"ז) כסלו תש"ה הי"ד. זוגתו שינדל בת רבי צבי הירש ליב רובין ממישלניץ ב"ר יצחק טוביה חתן הדב"ח, הצליחה לגנוב את הגבול, וגרה כיום בויליאמסבורג. ילדיהם: א. מנדלה. נספה עם זקנתו באושוויץ; ב. רבי נפתלי צבי בניו־יורק. עלה לבניו־ברק ופתח ביכ"נ לחסידי ווישאווא. נשיא כולל תפארת מנחם, ומהדיר ספרי זקנו. שני בניו לומדים בישיבת ויזניץ; ג. צפורה השתחררה ממחנות ההסגר, ונישאה לפרופ' דוד וייס מסיגט בניו־יורק.
ד"ת ממנו בדגל התורה תרפ"ז, ושוב בראש שארית מנחם.