ר' שלמה ב"ר בצלאל דרילין דריליך

מברנוב (תרמ"ד–תשל"א)

נולד בברנוב ביום כ"ט ניסן תרמ"ד (וי"א תרמ"ח) לאביו ר' בצלאל – נפטר ביום י"ד טבת תש"א – ב"ר יחזקאל ב"ר יוסף יהודה ב"ר אברהם, שכולם היו תלמידי חכמים וחסידים, ולאמו סריל גיטל בת ר' יהושע מולטאש ב"ר זאב וולף ריישר, שהיתה גם אמו של הרב בנימין בינוש דינסטג. אם אביו היתה בת ר' משה ב"ר ליבוש שנקרא ר' לייבוש עקיבא'ליס (גרניק ?), וכהן כראב"ד במעליץ. נשא את רעכטשע בת ר' שלמה זלמן וסאשע ברייניע קלוגהויפט מהיבנוב – נפטרה א' אב תשי"ח – ונולדו להם: שרגא פיבל, פרידא זעירא מגבעתיים, יעקב הירש בארה"ב, וסרקא רבקה אפרתי בנס ציונה. היגר לארה"ב בתרע"ג מתוך התנגדות הורי אשתו שניסו למנוע בעדו. לבסוף קבלו את דעת רבי ישעשכר דב מבלז שהסכים לכך באמרו: אי, שלמה איז א ערלעכער ייד, היינו שבוטח בו שיחזיק בתומו גם באמריקה. עבד בתעשית בגדים בניו־יורק. חיבר כאן פירושים למסכתות הש"ס בלשון הקודש וביידיש, מלוקטים מספרי המלבי"ם ועל פי דרכו. כבר בעיירת מולדתו דבק בו לאהבה, בהשפעת הצעיר המוכשר ר' מלך בנו של ר' חיים השוחט. מפירושיו שאב חיזוק לדעותיו בענין בעיות זמננו והיחס לישוב א"י.

אחרי הקמת המדינה פירסם בברוקלין בתש"י לערך, כרוז ביידיש שכותרתו אתחלתא דגאולה. עיקרי דבריו הם שמצות ישוב א"י נמסרה לחפשים שיזכו בה במסירות נפשם, גדולי ישראל עמדו מנגד כי פחדו ממלחמות עם הערבים, ומאורעות זמננו מתאימים לתאריכי הגאולה שבספר דניאל, רעיונות שפותחו מאוחר יותר בספר "התקופה הגדולה". בשנת תשי"ז עלה לארץ, וגר בבני־ברק. בתשכ"ה עבר לגור במאה שערים בירושלים. נפטר ביום ג' ניסן תשל"א, ונטמן בחלקת קרית צאנז בנתניה. בארץ הדפיס מחדש את ספריו על־פי המלבי"ם, וחילקם חינם ללומדי תורה בישיבות.

את ספריו הדפיס בסדר זה: ילקוט שלמה; לקט ביאורים מכל ספרי המלבי"ם ע"ס דפי הש"ס, ניו יורק תרצ"ח. שנה קודם לכן קיבל הסכמות מהרבנים: ר' נחום ויידנפלד מדומברובה, ר' חיים יצחק ירוחם מווינא, ר' שלמה היימן ראש מתיבתא תורה ודעת, והיו לו הסכמות נוספות.

בראש הספר מכתב מאביו המפרט לו את שלשלת יחוסו, והקדמה על חשיבות ספרי המלבי"ם ותולדותיו. בסוף הספר לוח השמטות, מאמר התכלית הנרצה, ושמות המסייעים.

מהדורה חדשה נדפסה בירושלים תשכ"ו בשם חידושי המלבי"ם על הש"ס, בתושבע"פ ובאגדות עפ"י תורת הכתב. בגב הכריכה נרשם: דברי הגאון מלבי"ם. ההסכמות לספר מאת: רד"ב ויידנפלד (נדפסה כבר במסכת ב"מ); ר' ראובן כץ מפתח תקוה (בתשכ"א); ר' חנוך הניך סינגר מלוס-אנג'לס בבני-ברק. בראש הספר ההקדמה, ובסופו מאמר תכלית הנרצה, ושני דפים מצורפים.

מסכת חגיגה בניו יורק תש"ד, כשלמעלה טקסט הגמרא, ותחתיו תרגום בלתי מילולי ליידיש מעין פירוש, עם הקדמה. החלק העברי נספח בסוף עם שער מיוחד, ובו שנת ההדפסה תש"ו. מסכת מכות בתש"ה, בלי הנספח העברי. בסופה שמות ילדיו, בני משפחתו ותומכיו. מסכת קידושין ח"א על פרק א' בתש"ו, ומעבר לשער שמות קרוביו. ח"ב עד סוף המסכת בתש"ז, עם הנספח. מסכת חולין ח"א על הפרקים א-ב בתש"ח, עם הנספח, וח"ב על הפרקים ג-ד בתש"ט. בשער ח"ב מצוין שזה גם לפי חכמת הרפואה, ואחריו ציורי הטריפות. צילומי דפי המסכת משולבים בתוך הטקסט. מסכת בבא מציעא ח"א עד סוף פרק ג' בתשט"ז, עם הסכמת רד"ב ויידנפלד מתשי"ג והנספח. בסופו קונטרס על רוב אל תיקרי שבתורה, לפי סדר מסכתות ברכות ומועד.

מסכת פסחים ח"א על הפרקים א-ב בבני ברק תשי"ט, עם הסכמת רד"ב ויידנפלד. דברי הגמרא כלולים ובלועים בתוך הפירוש, ואינם בנפרד כמקודם. בשנת תש"ל הדפיס בירושלים על כמה מסכתות כשהטקסט בלול עם הפירוש: מסכת ביצה מן תלמוד בבלי עם פירוש יידיש ועברית כפירש"י ומלבי"ם; מסכת בבא קמא; מסכת הוריות (עם הקדמה קצרה); מסכת זבחים, מסכת מנחות, כשמעבר לשער שמות קרוביו.

בשנת תשכ"ז ההדיר בירושלים את פירוש המלבי"ם לתורה תורה והמצוה והחנוך לפי הגאון המלבי"ם, כשהוא מעבד ומעמד את סדר הדפים הכוללים: פנים החומש, מדרשי ההלכה, החינוך ופירוש המלבי"ם. החלק הראשון עד פרשת אחרי, וממנו יצאה גם הוצאה שונה בלי פנים החומש ואילת השחר, והחלק השני עד סוף דברים. על הכריכה שם הספר: דברי הגאון מלבי"ם. בהקדמתו מפליג במעלת פירושי המלבי"ם, וכותב שעומד להוציא סידור עם פירושו.

עין יעקב מן תלמוד בבלי עם פירוש יידיש ועברית כפירש"י ומלבי"ם. נדפס בירושלים תש"ל רק על מסכתות ברכות ושבת. בהקדמתו מצטט מכתב לנכדו בצלאל.