מגרודזיסק (תק"ב–תק"ף)
נולד בשיניבה, ונתיתם בילדותו. התמיד בתורה ובעבודה, וכמעט שלא שכב לישון. קשר ידו לשולחן באבנט כשנר תחוב בין אצבעותיו, כדי שייקץ אם ירדם. כשהגיע לגיל בר מצוה נגלה אליו אביו וכיבה את הנר, כדי שיוכל לישון. אז עלה בדעתו לנסוע ללמוד בישיבת חכמי ברוד, אך הצדיק ר' נתן נטע ב"ר מנחם מנדל הרגיש בזה, והציע לו שישא את צפורה בתו. הוא נסע אל דודו בדוקלא שהסכים לשידוך, ואת הכסף שקבל ממנו פיזר לצדקה. נמנה על החברייא קדישא של החוזה מלובלין, למדן מרביץ תורה, מקובל פועל ישועות. האב"ד בעל "ישמח משה" התלונן עליו בפני החוזה על שכותב קמיעות, ובגלל הקפדתו חלה בקדחת. אז הריץ פתקא ללובלין יהודה ליבוש בן מאלע לרפו"ש, וכשברכו סרה ממנו המחלה. מאז הרבו יותר לנסוע אליו עם פתקאות. בר"ה הכיר את המעותד לבוא על האדם, והיה משוחח עמו בדברי מוסר לעוררו לתשובה. גר בגרודזיסק, ועל שמה נקרא. נפטר בר"ח ניטן, ואהל הועמד על קברו.
חמשת בניו: א. ר' נפתלי נתן נטע; ב. ר' אהרן; ג. ר' אברהם (אבטטשע) משה. נודע בשיניבה כלמדן מופלג. כל לילה למד בע"פ בקול רם ששה סדרי משנה שהיו מונחים בכיסו בע"פ עם מפרשיהם; ד. ר' מנחם מנדל. חסידו של רמ"מ מרימנוב שבבית מדרשו היתה תקנה שלא לעשן מקטרת. כשהחסידים התלוננו עליו בפני הצדיק שהוא עובר על התקנה, אמר להם שיניחו לו "כי ידעתיו אשר מהלולקע שלו יוצא טעם וריח של גמרא ותוספות לשמה"; ה. ר' יצחק. איש קדוש עובד ה' בסתר בכפר זדיבראווע שליד פשמישל.