מטורנא (תר"ע–תשי"ז)
נולד בטרנוב בשנת תר"ע, לאביו ר' טוביה הי"ד ב"ר נפתלי גרינבוים ילידי רווודוב. אביו התפרנס מחנות פחמים בעיר, ונודע כלמדן ושקדן בתורה. היה ממקורבי האדמו"ר רבי אלתר מדזיקוב, והתפרסם בגליציה המערבית כבדחן נפלא בחתונות של אדמורי"ם. אמו קילא היתה בת ר' אליקים גצל אויסאיבל, ושם זה נשא עליו. מאוחר יותר תירגם גרינבוים לגפן. למד אצל ר"מ אריק, ובישיבת חכמי לובלין אצל מהר"ם שפירא בה נקרא לייבל טורנר. היה מחשובי התלמידים, ואחרי פטירת רבו נתמנה כחבר הועד המנהל של הישיבה. משנת תרצ"ו אב"ד ליפסק במחוז ראדום, ובתרצ"ט נקרא לכהן בעיר המחוז דרילדז (אילזא). עם פליש ת הנא־ צים ברח לצד הרוסי, והוגלה לסיביר. בשובו לפולין בשנת תש"ו הוזמן לרבנות לובלין, אבל סרב להשתקע שם והמשיך לאיזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה. כהן כרבם של מחנות הפליטים באולם, וכחבר נשיאות אגודת הרבנים בגרמניה. פעל רבות בכל שטחי העזרה לעקורים.
בתש"ט עלה לארץ והתישב בחיפה. ייסד את ישיבת "יחל ישראל" עם האדמו"ר מסרט-ויזניץ, ניהלה ועמד בראשה כמה שנים. בר"ח אדר תשי"ג הוכתר כרבה של קריית אתא על מקומו של הרב בנימין מנדלסון. התמסר לחיזוק התורה והיהדות, ובמיוחד שקד על עניני החינוך.
היה קשור עם תנועת פועלי אגודת ישראל, וכתב ב"שערים" מאמרי הלכה ופובליציסטיקה. השתתף באסיפת עסקני פא"י בתל-אביב בעניין העליה מהונגריה אחרי המרד, ובאמצע נאומו צנח ונפטר אור ליום ב' כ"ו שבט תשי"ז. הובא למנוחות בקריית אתא, ונספד ע"י הרבנים למברגר, פולק, כהנא, אהרונסון, פינדלינג ואב-רמוביץ.
בשנת תרצ"ג נשא את מרת בילא גיטל בת זקוניו של ר' אברהם טלר מרזעפניק שליד בובוב. חמיו הספיק להיות בבחרותו אצל הדב"ח, ואח"כ הסתופף בצל רבי יחזקאל משינאווא, רבי שלמה ורבי בן־ציון מבובוב. אחת משתי בנותיו נישאה להרב שמואל שולזינגר ממלא מקומו כרבה של קרית אתא. פרסם מאמרי הלכה בירחון "קול תורה". ערך את חידושי רבו על התורה, והם נדפסו בקובץ רבי מאיר שפירא כרך ב. כתב בספר טארנע על גדולי התורה והחסידות בעיר. הניח חידושי תורה על סדר קדשים עליו נבחן ביח"ל, והיה מהראשונים שקבלו בשל כך תעודת "צורבא מרבנן". התכתב עם בעל "חזון נחום".
שערים, ל' שבט וכ"ה אד"א תשי"ז, עם תמונתו.