סג"ל ב"ר נפתלי צבי גולדברג מטרנוב (תרכ"ז–תרצ"ח)
נולד בטרנוב בשנת תרכ"ז לאביו הדיין ר' נפתלי צבי, ולאמו חנה לאה שנפטרה במבחר ימיה. הצטיין מילדותו בכשרונותיו, ונקרא בשם העילוי מטורנא. נסע בגיל י"ג עם אביו אל רבי חיים ... מצאנו שהשתעשע עמו בד"ת, וניבא לו גדולות ... סוחר היערות העשיר ר' שלמה זלמן שטיינהורן ... חסיד סוכטשוב, לקחהו בתרמ"ה כחתן לבתו ... בילה, והוא עבר אליו לפאביאניץ. אשתו עסקה ...
במסחר ודאגה לפרנסתם בחנות שפתחו בתרנ"ה, כדי שיוכל לשבת ללמוד בהתמדה מבלי לקבל ...
עול רבנות. הקים שם ישיבה, וקיבל רק בני עליה. דרכו בלימוד היתה מעין מיזוג השיטה הפולנית והליטאית, עיון מעמיק בסברות הסוגיא, עם היקף רחב בש"ס ופוסקים. התקשר שם לחסידות רדומסק, ונסע אל בעל "חסד לאברהם" שהחשיבו מאד, וחלקו לו כבוד רב. היה הסמכות התורנית העליונה בפביאניץ, ומדמויות הפאר של רבני פולין. גאון וצדיק, צנוע ושקדן. שמו התפרסם בתרס"ה, כשצרף את קונטרסו מנחת עומר על עניני חדש והבאת העומר, לספרו של אביו בית לוי על סוגיות הש"ס. רק משכבדו עליו גזרות מלכות רוסיה, ופרנסתו נצטמצמה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאות לקבל עליו מתרע"ב להיות דומ"ץ בעיר החדשה דפביאניץ. תפקיד זה מילא עשרות שנים, עד לפטירתו ביום ט' תשרי תרצ"ח. גם בשנים אלו היה שקוע בעולמה של תורה, ולא התערב בעניני העיר. רק בעניני דת קיים לא תגורן מפני איש. כשחלה כמה שנים בנו יחידו עדיו לגאון ר' פסח יהודה בן־ציון והוסיפו לו שם יהושע, הדפיס ספר על מסכת שבועות אותה למד עמו, וכלל בו גם מחידושי הבן. עבודת הלוים נדפס בהוצאת מסורה בלודז תרצ"ד, עם הקדמת המחבר, ופתחא זעירא באגדה. בהעתקת הספר סייע לו נכדו ר' חיים ערנסט מלודז, בן חתנו ר' יעקב שמעון מפביאניץ. רבים מבני משפחתו נספו בשואה, ובה אבדו רוב כתביו. בתו אסתר ניצלה, עם בעלה ר' אביגדור לבקוביץ, בנו של גיסו ר' יהושע מלודז. חתנו רצה להדפיס מהדורת צילום של עבודת הלוים, אך לא הספיק לפני פטירתו ביום כ"ח סיון תשכ"ה. אשתו הביאה הדבר לידי גמר בת"א תשכ"ח, כשבראש הספר הקדמת תולדות המחבר. תשובה אליו בהרי בשמים, תליתאה, עה.
א. פאביאניצאי, נרות שבת, ה, תש"ח, עמ' קמה.